בשביל מה אובמה בא?

כשאני קורא את הדיווחים על הביקור הצפוי של אובמה, אני לא ממש מבין בשביל מה הוא בא. לא שיש לי איזו התנגדות לכך; ביקור של האיש הזה הוא תמיד הצגה טובה, כי מדובר בפרפורמר מעולה. מאוד מזכיר בעניין זה את ביל קלינטון. אבל בכל זאת, הוא לא בתחום של סיורי הופעות בידוריות, הוא אדם רציני, מאוד רציני, ומאוד עסוק. לכן מותר להעריך שכאשר אדם כמותו יוצא למסע כזה, יש לו משהו חשוב ביותר לומר או לעשות.

הכחשה כמעט מבוהלת

אבל הדיווחים מתעקשים: לא כך. אדרבא - כל אזכור של אפשרות לקידום המהלכים עם הפלסטינים נתקל מיד בהכחשה, כמעט מבוהלת. לא, לא, מה פתאום. יוזמת שלום חדשה? לא, ממש לא, מבטיח השגריר האמריקאי בתל אביב. מחרה מחזיק אחריו, או לפניו, דובר הבית הלבן, שהודיע גם הוא שאין באמתחתו של אובמה יוזמת שלום חדשה.

שלום קצר מועד

אלא אם כן מדובר בתהליך השלום בין נתניהו לאובמה. רוב ההערכות מתמקדות ביוזמת השלום הזאת, ויש האומרים - מקורות בכירים ביותר כמובן - שזו המטרה העיקרית של המסע הנשיאותי. דניס רוס הוותיק והמוכר מעריך שאובמה מגיע בשביל ההתחלה החדשה שאחרי הבחירות, כדי להוכיח לציבור ש"הוא רציני". אם זו אכן המטרה, חבל על הזמן של הנשיא. כל שלום שישיג עם ראש הממשלה יהיה ממילא קצר מועד מטבע הדברים, מטבע השותפויות הקואליציוניות. לא ייקח הרבה זמן עד שנתניהו יעשה, מרצון או לא, מהלך התנחלותי שאובמה לא יאהב, והלך השלום הבין-אישי.

למה לא יוזמה מדינית?

אחרי ששומעים את כל ההערכות על מניעיו של אובמה להגיע לאזור, מתבקש להקשות: למה בעצם לא? כלומר, למה לא יוזמה או תוכנית מדינית חדשה, או אפילו ישנה? הדעת נותנת שאם מדובר בהתחלה חדשה, כלומר ממשלה חדשה, אז אולי זה דווקא הזמן שתהיה גם יוזמה. תוכנית כלשהי.

אובמה בוודאי מבין זאת. והוא "היה מת", כמו נשיאים לפניו, לבוא עם תוכנית ולומר לכל הצדדים: "כזה, פחות או יותר, ראה וקדש". או בערך כזה. אתם יכולים כמובן לדבר על התוכנית, להסתייג, בבקשה, אבל בשוליים, כי במהות אין על מה לדבר. זה מה שאנחנו מציעים. דורשים. ואם מישהו לא רוצה, בבקשה, הוא יצטרך לשאת בתוצאות.

כפייה אינה אידיאל

זאת כפייה, אתם אומרים? בהחלט. אבל אפשר לומר גם שזו הדרך היחידה להגיע למשהו. לחכות ששני הצדדים יעשו זאת - הדרך הזאת כבר נוסתה ומוצתה. כפייה אינה אידיאל, כמובן. אבל השלום הוא כן אידיאל, ואם רוצים בו, צריך ללכת על דרכים מעשיות, לא מהלכים שהם אולי יפים, אבל לא מוליכים לשום מקום.

כמובן שמהלך כזה של נשיא ארה"ב יקומם עליו גורמים רבי כוח והשפעה - לא רק בישראל, לא רק בעולם הערבי, אלא גם בתוך ארצו שלו, בתוך הקונגרס שלו, המושפע מאוד מהלובי היהודי. מהלך כזה הוא כאב ראש, אין ספק. אבל אובמה הוכיח לא מכבר שיש לו האומץ לצאת נגד כוחות גדולים וחזקים, כאשר העביר את הרפורמה בבריאות שהייתה כל כך שנויה במחלוקת בארה"ב.

השאלה היא עד כמה העניין הזה חשוב לאובמה. מאוד ייתכן שיש באג'נדה שלו נושאים שהוא לא ירצה לסכן בעימות על ישראל והפלסטינים. זו אפשרות מאוד סבירה, מובנת אפילו. העובדה שהוא לא מביא איתו משהו בתחום המדיני מצביעה לכיוון זה. וגם לכך שהוא מבקש להעביר את תקופת נשיאותו בלי יותר מדי רעש וצלצולים. זה מעביר את האחריות אלינו, ישראל והפלסטינים. כלומר, זה אומר שמה שהיה הוא שיהיה.

matigolan@globes.co.il