רוצים להשקיע בבורסות אירופה? קבלו קרן נאמנות מעניינת

לפני כשנה דנו כאן בשאלה האם כדאי להתחיל להגדיל את החשיפה למניות בלו-צ'יפ אירופיות, חברות שבסיסן באירופה אך פעילותן גלובלית.

החששות מפני תסריטי הקיצון הקשו אז מאוד, ובמידה מסוימת עדיין מקשים, על קבלת החלטות השקעה על סמך שיקולים פונדמנטליים בלבד. עם זאת, הנחתי כי התסריט השלילי באירופה לא יתממש באופן הקיצוני ביותר, והמסקנה אז הייתה כי כנראה כדאי למי שלא חשוף כלל לחברות אירופיות, להגדיל החשיפה לחברות בריאות, היות שמחיריהן גילמו ציפייה להידרדרות משמעותית נוספת.

במסגרת הכלים להשקעה במניות אירופיות, סקרתי קרן נאמנות בשם Henderson Pan European" Equity". בשלב מאוחר יותר החל מנהל הקרן, טים סטיבנסון, לכתוב במדור זה טור משלו.

שנה אחרי אני חוזר לבדוק את סטיבנסון. אדגיש: לא קיים קשר מסחרי ביני או בין הגופים שאליהם אני קשור ובין הנדרסון, אלא קשר מקצועי בלבד. זו קרן שאני מסקר באופן שוטף, ונכון להיום מומלצת על ידי לגופים שונים. המלצה זו יכולה כמובן להשתנות בעתיד. סקירה זו נכתבה ללא ידיעתו של מנהל הקרן או גורם כלשהו בהנדרסון. ואחרי כל הגילויים הנאותים, ניגש לדבר עצמו.

השנים האחרונות לא היטיבו עם מנהלים אקטיביים, כולל אלו בעלי רקורד ארוך, עקבי ומוצלח של בחירת מניות על בסיס פונדמנטלי. בשנים האחרונות הכוח המניע את שוקי המניות הוא המקרו: כן משבר, לא משבר. לכן מרבית ה-Stock-Pickers המוצלחים ביותר של העשור האחרון, מוצאים עצמם לעתים בעמדה מנוגדת לחלוטין לסנטימנט בשוק (חיובי ושלילי כאחד), והדבר משפיע על הביצועים היחסיים.

על אף הקשיים סטיבנסון הצליח להתבלט במשך השנים, הן בהשוואה למדד והן בהשוואה למרבית הקרנות בקטגוריה שלו. ב-10 השנים האחרונות הקרן שבניהולו הניבה תשואה מצטברת של כ-82% לעומת 38% של מדד היחס FTSE World Europe. מרבית התשואה העודפת אמנם התקבלה ב-5 השנים הראשונות, אך גם ב-5 השנים האחרונות הצליח מנהל הקרן לספק תשואה עודפת משמעותית: 5.2% במצטבר לעומת תשואה שלילית מצטברת של 8.2% של מדד היחס.

ביצועים אלו ממקמים את סטיבנסון מעל 93% מהקרנות בקטגוריה ב-5 השנים האחרונות. ב-4 מתוך 5 השנים האחרונות הוא הצליח לייצר תשואה עודפת ביחס למדד. ב-3 השנים האחרונות התשואה העודפת צנועה יותר, כ-3.5% במצטבר, אך עדיין ממקמת אותו מעל כ-80% מהמנהלים בקטגוריה. ב-2012 הניבה הקרן 19.4% לעומת 18.8% של מדד היחס.

הפוקוס עובר להסתכלות פרטנית

הפורטפוליו של סטיבנסון שונה באופן מהותי למדי ממדד היחס. ראשית, הוא פחות מפוזר וכולל לכל היותר 60 מניות. שנית, ההרכב הסקטוריאלי שלו שונה מאוד מזה של המדד. בולט במיוחד משקל היתר לחברות תעשייתיות, ומשקל החסר לחברות שירותים ציבוריים. בשנים האחרונות התאפיינה הקרן במשקל חסר לסקטור הפיננסי, אם כי באחרונה הגדיל סטיבנסון את החשיפה למגזר זה, ובעיקר לחברות ביטוח.

כמו כן, הפורטפוליו מוטה חברות בצמיחה, וזה בא לידי ביטוי בצמיחת רווחים וצמיחת דיבידנד גבוהות יותר מאלו של המדד. הרכב המניות הוא תמהיל של חברת הנמצאות בהתאוששות, ולכן מתאפיינות בקצב צמיחה גבוה יחסית, וכן חברות איכות, כלומר כאלו אשר מצליחות לצמוח באופן עקבי בקצב גבוה יותר ביחס לשוק בכללותו. החשיפה היא למניות Large Cap.

לסיכום: נכון לעכשיו סטיבנסון ממשיך לספק אלטרנטיבה טובה להשקעה במדדים. אם אכן פנינו לתקופה שבה המשקיעים מתחילים לשוב לשוק המניות, והפוקוס עובר להסתכלות פרטנית על חברות, הרי צריכה סופסוף להיות קצת עדנה ל-Stock-Pickers.

*** הכותב הוא שותף בחברת ISIS, המתמחה בפתרונות השקעה מובנים, וכן משמש כאנליסט בכיר של מוצרים פיננסיים עבור קבוצת פיוניר אינטרנשיונל, ועשוי להיות לו עניין בנושא הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי