"העיסוק בשוויון בנטל בא מתוך שנאה - לא מכאב אמיתי"

קשה לשבת על כורסת המראיין מול מוטי לביא, 34, שדר קול ברמה ובעלים ויו"ר של כיכר השבת, אתר החדשות והאקטואליה החרדי. מהרגע הראשון הוא פוצח במתקפת שאלות משלו, ספק עיתונאי-ספק ילד סקרן, ורוצה לדעת הכול על מי שיושב מולו. כשצפה לבסוף ועולה הסיבה שלשמה התכנסנו - מתפוגגת לפתע הפרסונה העיתונאית ונותר רק ילד ביישן, שבכלל לא מבין מדוע הוא זה היושב בצד המתראיין.

"מוכשר בטירוף", "המשפיע מספר אחת" - אלה הם רק חלק מהסופרלטיבים שמשחררים קולגות למשמע שמו של לביא. את אתר כיכר השבת שהקים הם מכנים "ynet החרדי" ואפילו "אל-ג'זירה של המגזר". עוד קודם לכן הביא את המושג "אקטואליה" לגלי האתר, שהכירו בעיקר תחנות פיראטיות עם רפרטואר שנע בין מוזיקה מסוימת לשיעורים ודברי תורה. פוליטיקאים ואנשי שם במגזר משחרים לפתחו והנושאים העולים על סדר היום לא תמיד ממהרים לרדת ומכים גלים בעולם התרבותי שבו הוא משחק.

- אומרים שאתה העיתונאי המשפיע ביותר היום במגזר החרדי. זה נכון?

"אני לא חושב שזה חשוב מי אני בכלל", אומר לביא. "אני לא האישיו, אני לא הסיפור. מה שמעניין זה מה שמתרחש מסביב".

- אבל אתה ללא ספק חלק ממהפך שעוברת התקשורת הפנים-חרדית. מעיתונות מפלגתית-רבנית, שאינה באמת עיתונות, לאקטואליה אמתית.

"זה לא אני. הייתה צריכה של אנשים, היו מנכ"לים שנתנו גיבוי. אני הייתי רק הכלי ליישום החלטה מאוד אמיצה. בעקבותינו העסק התחיל לפרוח".

"הנה הפרענק הגיע"

את הקרירה הרדיופונית שלו החל לביא כבר בגיל 15. "הייתי ילד קטן", הוא משחזר, "פתאום הגיעה בשורה - רדיו חרדי-פיראטי. לא היה עד אז דבר כזה, ואני התרגשתי: איך יכול להיות שמישהו יושב ומדבר ואני שומע אותו פה?". תחת שם בדוי ובלי שאיש ממכריו ומבני ביתו יידע על הרומן החדש החל לביא לשדר בתחנת "רדיו קול האמת" תוכנית מוזיקה לצעירים. "ההאזנה לתחנות הפיראטיות הייתה מטורפת", הוא אמר, "מכל עבר שמעו אותנו". משם המשיך לביא לתחנה פיראטית נוספת, וברגע שהעניינים החלו להתמסד - מצא את עצמו ברדיו האזורי לציבור הדתי "קול חי".

"הגעתי לתחנה, זו הייתה תחנה אשכנזית כזו. כולם אמרו 'הנה הפרענק הגיע, תוך שבועיים הוא ילך הביתה'. היו קרבות עזים על המקומות. תוך תקופה קצרה התחלתי להגיש לבד, הגיע מנכ"ל חדש עם הרבה אומץ ואמר לי - 'אני רוצה שתעשה חדשות אמתיות למגזר החרדי'. לא היה דבר כזה עד אז". בהמשך, ועל אף שעזיבתו את רדיו "קול חי" לוותה בצלילים צורמים הוא נזהר מלומר מילה רעה על כור מחצבתו. "קיבלתי גיבוי מצוין מההנהלה. היה בסוף תהליך שבעקבותיו הייתי חייב לעזוב, אבל אני חייב להם הכרת טובה גדולה, הם עזרו לי הרבה מאוד".

"בלי לפגוע ברבנים"

בשנה האחרונה השתנתה שגרת יומו של לביא. ב-8:00 בבוקר הוא עולה לשידור בקול ברמה עם תוכנית הבוקר הראשונה במגזר, א-לה רזי ברקאי, ויורה בשצף-קצף את כל מה שראוי מבחינתו לעלות לסדר היום.

"אני קצת משוגע", הוא מעיד על עצמו. "שיטת העבודה שלי קצת שונה ממה שכולם רגילים. אני טוען שמה שיושב לי בבטן צריך לצאת החוצה. אם לא, זה לא יוצא טוב. ככה אתה מייצר אנרגיה שסוחפת את המאזין. אני יכול להעיף כל מה שהיה על הפרק ולעסוק שעתיים בנושא אחד. אני יכול להתעלם מדברים משמעותיים מאוד, לא מחויב לסדר היום. מנסה להתחבר אליו אבל לא בכוח".

- יש לך קו אדום? נושאים שבהם לא תעסוק?

"ודאי שיש קו אדום - לא לפגוע ברבנים. מעבר לזה אנחנו מדברים על הכול, רק בדרך אחרת".

את "כיכר השבת", הבייבי האמיתי שלו, הקים לביא במאי 2009. השפעתו במגזר נחשבת דרמטית, על פיו יישק דבר, ולנתוני הגלישה המרשימים היה מן הסתם חלק בהחלטת ynet באפריל האחרון לרכוש 50% מהאתר במיליוני שקלים.

- "כיכר השבת" הוא בעיניך אכן ynet של החרדים?

"לגמרי".

- אל-ג'זירה?

"אל-ג'זירה זה כבר ביטוי של מהפכנים. אנחנו לא מחפשים מהפכות, אנחנו מנסים לתת לקורא את מה שהוא רוצה וצריך".

את הכניסה הדרמטית לתודעה הציבורית הרוויח לביא בלי להשקיע שקל בפרסום - בעזרת כמה פרובוקציות: "כבר בהתחלה נתתי כותרת", הוא נזכר משועשע, "'זעזוע: חילוני שמאלני רצח את בתו'. שעה אחר כך - רדיו, טלוויזיה, רזי ברקאי. ראיונות בכל מקום. בלגן מטורף. בפרשת האם המרעיבה הבאנו תמונות בלעדיות של הילד. כמה באזזים כאלה עשו את העבודה".

- עד כמה חשוב לכם להיות עיתונות חוקרת?

"כמה שאפשר, אבל בלי לפגוע ולשבור מוסכמות. אין לי שום עניין בזה. הנה, הייתה תקופה שבה עסקו בכיכר השבת באובססיביות בתופעת הפדופיליה בציבור החרדי. בהתחלה זה זכה לביקורת נוראית, אבל אחר כך היו פתאום הרבה תגובות טובות. אני לא הולך לשבור מוסכמות, אבל לעשות מה שצריך בצורה חכמה".

מהפכה בציבור החרדי

לביא, שדיבר יידיש לפני שידע עברית ו"בא מבית שלא מצביעים בו בבחירות", מאמין שהציבור החרדי נמצא היום בפאזה אחרת לגמרי. "העיתונים היומיים כבר לא רלוונטיים", הוא אומר, "החבר'ה הצעירים כבר לא מנויים עליהם. הציבור החרדי עובר אותם תהליכים שעוברת החברה כולה אבל באיחור. מערכת הבחירות הנוכחית במגזר החרדי מתנהלת באינטרנט וברדיו. היום, הקרב הגדול ניטש על אינטרנט מסונן, לא על התנתקות מהאינטרנט. "החרדים", הוא אומר, "נעשים יותר ויותר ישראלים".

"אני מאמין שבעוד עשר שנים לא יהיו מפלגות חרדיות", הוא חוזה. "יהיו מפלגות ישראליות. אלמלא היו מפלגות חרדיות שלי וביבי היו רבים על הקול של הבוחר החרדי. היו נלחמים על מי נותן להם יותר. בכלל, בתוך חמש שנים תהיה מהפכה גדולה מאוד במגזר החרדי. גם אריה דרעי שב ואמר את זה".

- המעורבות של רבנים היא דבר לגיטימי בעיניך?

"ודאי. חייב להיות כך. מסיבה פשוטה - כשאתה בא לרב, אתה לא בא בשביל ההיגיון, אלא בגלל שהוא קרוב יותר לבורא עולם ממך. אם מאמינים בזה באמונה שלמה, שיש להם הסיעתא דשמיא שלהם, אתה חייב שהרבנים ייתנו את הכיוון, במיוחד בהחלטות הרות גורל".

- מה בעניין שוויון בנטל?

"המניע לעיסוק בנושא בא מתוך שנאה ולא מתוך כאב אמיתי. מי שהיה רוצה לדאוג לשוויון בנטל היה עושה תהליכים לשילוב החרדים בעולם התעסוקה. יש הרבה מאוד דברים שהיו יכולים לעשות. אין ספק שמי שלומד באמת בישיבה צריך להיות שם, אבל אפילו הרב שך אמר שמי שלא לומד בישיבה ולא משרת בצבא יש לו דין רודף. צריך לשרת במסגרות. אם אתה לא לומד בישיבה ולא משרת בצבא - איזה סוג של שייכות יש לך למדינה הזו?".

- אבל ישנם הרבה כאלה.

"לצערנו כן, אבל זה רק בגלל המדינה. חברי הכנסת החרדים לא דואגים לנוער השוליים והמדינה לא עושה מהלכים חד-צדדיים בשביל לעזור להם. באסון הכרמל דרעי שאל למה חרדים לא יכולים לשרת, למשל, בכיבוי האש? המדינה מנציחה את הסיטואציה, ובאים אלינו בטענות".

הכתבה המלאה - במגזין פירמה