עתר גבע עובד על ציוריו בשכבות, אך מצליח להותיר בהם איכות ראשונית של אקראיות, כמו נגיעה שהחליקה או התעבות של צבע שנזל במקרה. גבע עוסק גם בפיסול, אך בתערוכה הוא מתמקד בציור בלבד. החומר שלו הוא צבע אקרילי על בסיס מים וצבע תעשייתי, עבה ומבהיק משמן. המפגש בין השניים יוצר את ההתנגשות הכאוטית המתחוללת על הבד.
אולם גבע שולט בכאוס. הוא מתיר לו להשתולל רק בשולי משיחת המכחול או הסכין, לשלוח אדוות קטנות של צבע כחול על בסיס לבן מבוקע כאדמת טרשים. לחדור כמכתש אל שכבות עומק אך להישאר שטוח כמפה טופוגרפית. בחלק מהציורים ניכרת שיטת העבודה - הנחת "שלולית" דשנה של צבע והרמת הבד למצב אנכי אחרי שהתקשתה למחצה - כך נוצרות צורות גאולוגיות כמו-טבעיות על גבי הבד.
הקסם השקט של ציוריו נובע ככל הנראה גם מבחירת הגוונים. במעין אחידות צבעונית, במנעד צר בין חומים, שחורים, לבנים ואפרוריים, משולבים ניצוצות והבלחות של אדום או צהוב עז, של ורוד פתאומי או תכלת חי. הבדים של גבע נראים כאמירות של מי שממעט בדיבור. התערוכה נראית כבחירה בחזרה אל המופשט הקלאסי, המסתפק במועט - כמעט כמו שפתם של רפי לביא או משה גרשוני.
בהתחשב בעובדה שגבע הוא אמן צעיר (30), בן לדור חדש, בוגר המדרשה ולימודי תואר שני בבצלאל, הקול שלו נשמע אחרת מקודמיו. רענן על רקע הגודש של התקופה.
גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב, יום א' 10:00-14:00, ב'-ה' 11:00-19:00, ו' 10:00-14:00, שבת: 11:00-14:00. givonartgallery.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
