"הרשעה פלילית לבכירי רמדיה תהיה חוכמה לאחר מעשה"

"אם בית המשפט ירשיע מחר (ד') את בכירי חברת רמדיה לשעבר בגרימת מותם ברשלנות של 3 התינוקות שצרכו את המזון ששיווקה החברה, יהיה מדובר בסטנדרט התנהגות חדש, שמנהלים סבירים במשק לא יהיו מסוגלים לעמוד בו" - כך אמרו היום (ג') ל"גלובס" גורמים המקורבים לצוות ההגנה בתיק.

לדבריהם, הרשעה פלילית של בכירי רמדיה תהווה "חוכמה לאחר מעשה", שמשמעותה היא שכתוצאה מאירוע נדיר, שטרם אירע מעולם, גוזרים כללי התנהגות בדיעבד ולא במבט קדימה.

יותר מ-9 שנים לאחר שהתפוצצה פרשת רמדיה, תודיע מחר השופטת ליה לב-און מבית משפט השלום בפתח-תקווה האם החליטה להרשיע את מנהלי ובכירי החברה - המנכ"ל גדעון לנדסברגר; משה מילר, שהיה מבעלי החברה; ופרדריק בלק, שהיה טכנולוג המזון של החברה - בגרימת מותם ברשלנות של התינוקות גיא גולדמן, אבישי זיסר וענבר שובע ובחבלה ברשלנות ב-23 תינוקות נוספים. התינוקות נפגעו כתוצאה ממחסור בוויטמין B1 במזון תינוקות שצרכו, ושאותו ייבאה רמדיה לארץ מהחברה היצרנית בגרמניה, הומנה.

לנדסברגר, מילר ובלק נאשמים גם בהטעיית צרכנים בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי משפט ואי-מילוי הוראות תקן רשמי; בלק ולנדסברגר נאשמים גם בעבירת קבלת דבר במירמה; ולנדסברגר ומילר - גם בקשירת קשר לעוון. העונש המקסימלי בגין גרימת מוות ברשלנות הוא 3 שנות מאסר.

מדובר אולי בהחלטה הקשה ביותר שנדרשה השופטת לב-און לקבל בקריירה שלה כשופטת. אחת השאלות המשפטיות הקשות ביותר עמן צריכה הייתה לב-און להתמודד בכתיבת הכרעת הדין, שיש לה השלכות רוחב רבות-משמעות, הנה האם יבואן של מוצרי מזון ויבואן בכלל, יכול וצריך לפקח על הליכי ייצור שנערכו אצל היצרן, בעיקר כשמדובר ביצרן ממדינה מערבית ומתקדמת כמו גרמניה.

בנוסף תצטרך השופטת לקבוע האם בכירי רמדיה היו יכולים להיות מודעים לתקלה במזון התינוקות, בנסיבות הקונקרטיות, בין היתר באמצעות בדיקה קפדנית יותר של מסמכים והודעות שקיבלו מחברת הומנה.

המסר הציבורי שמבקשת הפרקליטות למסור באמצעות העמדתם לדין של אנשי רמדיה ושהיא מצפה למסור באמצעות הרשעתם, הינו שיבואנים ישראלים בכלל ויבואנים של מזון בפרט אינם יכולים להתנער לחלוטין מאחריות למוצרים.

הפרקליטות מסכימה כי סיפור רמדיה הוא ייחודי, יוצא דופן וטרגי, אך בניגוד לטענות שבאו מפי מקורבים לצוות ההגנה בתיק, היא סבורה כי ההחלטה להאשים את בכירי רמדיה בפלילים אינה תקדימית מבחינה משפטית.

לפני כ-4 שנים אמר היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום בפרשת רמדיה אינה מהווה מדיניות חדשה של התביעה. לדבריו, "לא מדובר בהחלטה תקדימית, ולא מדובר בשינוי של התפיסה. מדובר בהחלטה שהיא אכן חריגה, ואשר ניתנה בהתייחס לנסיבות חריגות. אבל היו כבר מקרים חריגים דומים בעבר, אשר בהם הועמדו לדין גורמי פיקוח בגין כשלים - בדרך-כלל כאלה אשר גרמו לקיפוח של חיי אדם".

מכל מקום, הפרקליטות מתכוונת "ללכת עם תיק רמדיה עד הסוף". אם מנהלי החברה לא יורשעו מחר בבית משפט השלום, תגיש הפרקליטות ערעור לבית המשפט המחוזי.

הסדרים לעובדי משרד הבריאות

פרשת רמדיה התפוצצה ב-7 בנובמבר 2003, לאחר שהתברר כי תינוקות רבים שהופנו לבתי-חולים בישראל סובלים מבעיות התפתחות קשות במערכת העצבים, עקב צריכה של מזון צמחי לתינוקות מתוצרת החברה הגרמנית הומנה, ששווקה בישראל על-ידי רמדיה. הסיבה לתחלואה החמורה בקרב התינוקות הייתה חסרונו במזון של ויטמין B1, החיוני להתפתחות התינוק.

הפגיעה הקשה בתינוקות הובילה לפתיחת בדיקות של משרד הבריאות וחקירה פלילית של המשטרה בארץ נגד בעליה ומנהליה של רמדיה. גם בגרמניה החל הלילך בדיקה וחקירה פלילית נגד גורמים בחברת הומנה.

כ-6 שנים לאחר פרוץ הפרשה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שלושה מבכירי רמדיה וחמישה מעובדי משרד הבריאות. האישומים נגד 5 עובדי משרד הבריאות - בהם ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות המזון הארצי - הסתיימו לפני כשנתיים בהסדרי טיעון עם הפרקליטות. העובדים הודו כי הם ביצעו עבירה של "מעשה העלול לגרום להפצת מחלה", ובתמורה הם לא הורשעו בפלילים והוטלו עליהם עונשים של עבודות לתועלת הציבור בלבד.

מילר מיוצג בידי עוה"ד נוית נגב וגל הררי-גולדמן ממשרד שינמן, נגב, ניב; לנדסברגר - בידי עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר, ליקוורניק, לשם, ברנדוויין, טל ושות'; ובלק - בידי עו"ד נתי שמחוני ממשרד אדרת-שמחוני. התובעים במשפט הם עורכי הדין אור ממון, אורי רינצקי ושמעון לוי מפרקליטות מחוז מרכז.