גם ללא ליאו מסי, קבוצת הכדורסל של ברצלונה היא שם ספקטקולרי ומלא עוצמה. יריבתה של מכבי ת"א מחר ביורוליג מציגה באורח קבע קבוצת פאר שאינה יורדת מהצמרת האירופית, עם תקציב עתק במונחי כדורסל. היא תגיע לנוקיה עם שלל כוכבים שמכבי רק יכולה לחלום עליו. שלל כוכבים שרק ממנו אפשר היה לבנות שתי קבוצות יורוליג שונות, חזקות לפחות כמו מכבי.
רק שלמרות הכל, אם סופרים תארי יורוליג, שזהו כנראה המדד הכי אובייקטיבי לבחינת הצלחות - קשה להשתחרר מהקביעה שברצלונה היא "אוברייטד" קלאסי: מתוך 56 השנים שבהן מחולק גביע אירופה, ברצלונה הגדולה הצליחה בסך הכל פעמיים לזכות בתואר. קשה גם להשתחרר מהקביעה כי כוח ההרתעה המרשים שמלווה אותה נעוץ בעיקר בשמה ובקבוצת הכדורגל הגרנדיוזית שעוטפת אותה. למרות תואר יורוליג ב-2002/2003, 20 זכיות באליפות ספרד, 23 גביעים, 2 זכיות בגביע המחזיקות, 2 גביעי קוראץ', הפיכתה לאלופת אירופה הראשונה שמנצחת את אלופת ה-NBA (הלייקרס ב-2010) והעובדה ששברה שיא יורוליג עם מאזן בלתי נתפש של 20-2 ב-2010 - בסופו של דבר מדובר בקבוצה שאינה מצליחה למלא אולם ביתי קטן בן 7,500 מקומות, ובהנהלה שבכל קיץ מחדש מקבלת הודעה מנשיא המועדון כי הגיעה העת לקצץ בכל המחלקות הנתמכות של ברצלונה, ובכלל זה במועדון הכדורסל שהוא הבזבזני מכולם.
כן, בסופו של דבר קבוצת הכדורסל של ברצלונה היא בבחינת "מחלקת נתמכת". המודל הברצלונאי קובע כי קבוצת הכדורגל היא זו המממנת את כל יתר מחלקות המועדון - כדורסל, כדוריד, כדורגל אולמות, כדורעף, אתלטיקה ועוד. איך הפכה קבוצת הכדורסל לעשירה כל כך בעשור האחרון, כזאת שיכולה להעמיד סגל שלם שבו כל שחקן מרוויח מעל מיליון אירו נטו? העניין נעוץ כמובן במה שקרה לקבוצת הכדורגל. העשור האחרון שהביא לעולם את בשורת הטיקי-טאקה, גרם לכך שקבוצת הכדורגל שהעמידה רק לפני עשור (2001/02) הכנסות של 139 מיליון אירו שדירגו אותה רק בתחתית העשירייה של המועדונים המכניסים בעולם הכדורגל, הפכה למפלצת שהכניסה בעונה שעברה 483 מיליון אירו והזניקה אותה למקום השני בדירוק המועדונים העשירים. מי שנהנה מכך היא קבוצת הכדורסל.
רק שבפועל הדמוגרפיה ביציעים לא השתנתה: ברצלונה ממשיכה לשחק ב"פלאו בלאוגראנה" הישן והקטן, שאפילו לא עומד בתקנות היורוליג לפיו קבוצות עם רשיון A חייבות לשחק באולם בן 10,000 מקומות בלבד.
"בשנים האחרונות קבוצת הכדורסל 'סובלת מאוד' מההישגים הפנומנליים של מסי, צ'אבי ואינייסטה שהפכו את קבוצת הכדורגל לתופעה גלובלית. כמעט הכל מתחיל ונגמר שם בכדורגל. אפשר לומר שנשיא ברצלונה וההנהלה תמיד יככבו ויתפסו כותרות בתקשורת לטוב או לרע רק לפי מה שקורה בקבוצת כדורגל", גורס סאל אמרגי, כתב רדיו קטאלוניה REC1. " בסופו של דבר - אפשר להגיד שאם קבוצת הכדורסל הזאת היתה מעיר אחרת זה היה שונה לחלוטין, משהו גדול בהרבה, אבל ברצלונה בכדורגל טורפת שם הכל. היא מותג בינלאומי שהחשיפה שלו שמה בצל את השאר".
לגבי האולם הביתי שרחוק מלהיות מלא, המצב הרבה יותר גרוע ממה שניתן לתאר: ב-2012 ברצלונה דורגה רק במקום ה-20 מבין 24 קבוצות היורוליג, עם ממוצע של 4,718 צופים בלבד למשחק - הרבה פחות מקבוצות קטנות כמו נאנסי, קאזאן ובמברג, כאשר הממוצע של יתר 4 הספרדיות במפעל (מלאגה, ריאל מדריד, קאחה לבוראל ובילבאו) עמד על בסביבות 8,400 צופים למשחק.
בהקשר של היעדר קהל אומר אמרגי: "אני חושב שהעובדה שהפלאו בלגאוגרנה לא מלא קשורה לכל מצב הספורט בספרד, אין כמעט קבוצה שאתה רואה שהמגרש הביתי שלה מלא. בשנתיים האחרונות, בגלל המשבר הכלכלי הקשה במדינה יש ירידה חדה גם בכמות הצופים שמגיעים לפאלאו. הקאמפ נואו - שחלק גדול מיושביו בכל משחק הם תיירים או אוהדי ברצלונה שמגיעים מכל העולם לצפות בקבוצה הייחודית - הוא באמת משהו נדיר".
בעניין הזה של שני המגרשים הביתיים - הפלאו בלאוגראנה והקאמפ נואו - אפשר לראות עד כמה ההבדלים בין שתי המחלקות הם אדירים: הרוב המכריע של התיירים הנוהרים לקאמפ נואו למשחקים או למוזיאון שבתוך האצטדיון (המוזיאון המתוייר ביותר בעיר, יותר מגאודי אפילו), לא יודעים שהמבנה המוזר העגלגל הנמצא 200 מטר בלבד מהקאמפ נואו הוא אולם הכדורסל שבו מככבים נבארו ושות'.
בהשוואה למכבי ת"א, הקטאלונים נמצאים ב-HIGH END האירופי: הם ייצאו שחקני רכש ושחקני בית ל-NBA, פיתו בחוזים שמנים כוכבי-על וגם אקסים צהובים כמו צ'אק אידסון וטרנס מוריס, אבל עדיין נדמה כי משהו חסר שם. משהו שיסחוף קהל וייצור שושלת. תקציבה של ברצלונה סל עומד העונה על כ-28 מיליון אירו, מהגבוהים ביותר ביורוליג וכפול מזה של מכבי ת"א. זהו כמובן תקציב הפסדי כבד - מאז 2008 הפסידה הקבוצה בכל עונה בין 15 ל-25 מיליון אירו. בהיעדר מודל כלכלי ועסקי עצמאי, מדובר למעשה בהסתפקות בשאריות שמשאיר האח הגדול.
מדוע קבוצה בעלת מסורת, כוכבי-על, וגב כלכלי איתן ויציב אינה שולטת באירופה ביד רמה ורחוקה מלפתות את תושבי עירה להשתתף בפסטיבל? "רק לפני כמה ימים הניצחון על ריאל מדריד בגביע בכדורסל פתח את כל מהדורות החדשות, אז אי אפשר לומר שאין חשיפה לכדורסל", מספר אמרגי, "מה שכן, יש הבדל עצום בין אוהדי ברצלונה בכדורגל לאלו של הכדורסל ויש גם הבדל בין אוהדי בארסה בכדורסל לאוהדים של מכבי ת"א: אוהדי הכדורסל של בארסה תמיד מתגאים במועדון השלם עצמו, ולא מחכים כמו אוהדי מכבי ת"א בהיכל נוקיה מיום חמישי ליום חמישי למשחק היורוליג. זו תפישה אחרת".
בעניין הזה אפשר לראות גם שקבוצת הכדורסל של ברצלונה משווקת ביחד עם יתר המחלקות, כאשר חברי המועדון מקבלים אפשרות לרכוש "מנוי כולל" למשחקי הבית של כל המחלקות הנתמכות, למעט קבוצת הכדורגל כמובן.
חשיפה אמרנו? מבט על העיתון הנפוץ בקטלוניה, "אל מונדו דפורטיבו", מראה כי ערב משחק היורוליג מול הצהובים עוסקות 35 ידיעות בכדורגל, 22 מהן על ברצלונה לקראת משחקי הצ'מפיונס בכדורגל, ורק אז מספר מצומצם מאוד של ידיעות על קבוצת הכדורסל. גם ב"ספורט" הקטאלני סיקור קרוב על זכיית הקבוצה בגביע ה-23 בתולדותיה מופיע לאחר כמעט 40 ידיעות על הפרעוש ושות'.
"יש בין אוהדי הכדורסל של ברצלונה כאלו המתלוננים נגד המועדון ויוצאים מול סדר העדיפויות הברור לכדורגל, אבל מדובר באחוז קטן יחסית, ועם הצלחה אי אפשר להתווכח", אומר מרגי, "תיאורטית ברצלונה היתה יכולה ללכת בגדול ולהעביר את משחקיה לפאלאו סאן ג'ורדי שמכיל 17,000 מקומות, יותר מכפול מהבלאוגרנה, אבל מדובר באולם גדול מאוד, קר ופחות ביתי, ובכלל, לנוכח המצב הכלכלי הירידה בכמות הצופים זה לא דבר כדאי".
במילים אחרות: לא משנה אם מדובר באאודי נוריס, סולוסאבל וסאן אפיפניו, האחים גאסול, רוביו או נבארו את מייקל - הם תמיד יחיו בצל. בטח כשהמאמן פסקוואל הצהיר לפני שנתיים ששמו הפרטי של הספורטאי אותו הוא מעריץ הוא ליאונל.
החודש חוגג צ'אבי פסקוואל 5 שנים בתפקידו, כששמו כבר נכנס להיסטוריה כמאמן היורוליג שניצח את כמות המשחקים הרבה ביותר ב-100 משחקיו הראשונים, המאמן הצעיר ביותר שזכה במפעל וכזה שהוביל את המועדון לזכייה ב-10 תארים מתוך 17 אפשריים. לשם השוואה, אאיטו רנסס האגדי, גדול מאמני הקבוצה, זכה עם ברצלונה ב-16 תארים אך לו זה לקח 13 שנים. מוקדם יותר העונה כבר זכה להשוואות עם גווארדיולה. "זהו בהחלט דור הזהב של הקבוצה שלי", אמר פסקוואל אחרי הזכייה בגביע המלך ורגע לפני המשחק מול מכבי, והשאיר את כולם לתהות האם התכוון לקבוצה של מסי או לקבוצה של נבארו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
