שווה כל שקל: יש יהלום בתוך השממה הקולינרית של הרצליה פיתוח

הדרך חזרה הביתה הייתה ארוכה. נו, טוב, ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה. אלא שכל הר שניסינו לטפס עליו, התגלה כבלתי עביר. אחרי שצלחנו את פסגות הגולן המושלגות, לא תיארנו לעצמנו שדווקא השרון השטוח יתגלה כיעד מבוצר. יומנגוס בצומת ניצני עוז סגור בשישי, אלבמה בנתניה - נפתח רק ב-19:00 ואין מקום. פורטרהאוס בתל מונד - מלא עד אפס מקום. כמעט ויתרנו. ואז נזכרתי במיט בר הרצליה.

בשנים האחרונות עלו לגדולה לא מעט היכלי סטייקים חדשים; על חלקם הגדול גם סיפרתי לקוראי העיתון הזה במהלך החודשים האחרונים: שתי המסעדות השכנות בנווה צדק - NG נווה צדק ומקום של בשר. שיין אנד שארפ.

אט-אט שקעו צמד המסעדות של האחים שי ושרון שלומי - הלוא הן מיט בר בשדרות ח"ן בתל אביב (מודל 1994), ואחותה ההרצליינית הצעירה יותר - בתהום הנשייה של פטפוטי האוכל הבלתי נלאים. לא שממש צריך לדאוג להם או למסעדות שלהם, שכמעט תמיד מלאות עד אפס מקום, אבל הדיבור עבר למקומות אחרים. ככה זה מן הסתם, אנשים אוהבים לדבר על מקומות חדשים.

השיא שייך לשיין אנד שארפ. שיין הוא יענקל'ה שיין, היועץ הנצחי של... מיט בר. אחרי שנים ארוכות של שמירה קפדנית על כל סטייק (כמעט) שירד מהגריל של מיט בר, פתח שיין מקום משל עצמו והעביר באחת את הפוקוס לדיינר האמריקאי המרהיב שלו. אלא שבמיט בר לא שכחו שום דבר.

המאורה התל אביבית הממורטת, אחד המקומות הכי כיפיים לאכול בהם סטייק הגון, המשיכה לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב: להנפיק אומצות עסיסיות ונהדרות. לא תמיד חייבים לדבר על זה. גם בסניף ההרצלייני כבר הייתי פעם. שמחתי לגלות שהם שומרים על המסורת ועל הגחלת. קיוויתי לשחזר את הצלחת הביקור הקודם לפחות. לשמחתי הוא הצליח אפילו מעבר לכך.

מיט בר הרצליה התחילה את דרכה כמסעדה גדולה, אנטיתזה לחור המהוה והמדליק בשדרות ח"ן. עכשיו היא אפילו עוד יותר גדולה. היא גם עברה שיפוץ מסיבי שהפך אותה מיפה ליפהפייה. תקרה גבוהה, בר ענק ומצויד היטב, אפלולית אך לא אפלה מדי, עיצוב ניו יורקי מאופק וחכם. התחלנו בסלט העגבניות הנצחי של המקום. מעין מחווה מקומית לסלט המיתולוגי של מסעדת פיטר לוגר הניו יורקית. פרוסות ענקיות של עגבניות ועליהן מגדל טבעות בצל אדום חי ותועפות של פלפל שחור עם מלח, עם קצת שמן זית ועם מעט חומץ בלסמי. כמה פשוט, ככה טעים.

בנאליות משובחת

סביצ'ה של מוסר הייתה סטנדרטית ובסדר גמור. שום דבר לכתוב עליו הביתה, אבל גם לא משהו להתלונן עליו. המשכנו בהמבורגר עם בייקון, בסטייק סינטה* ובפילה... מוסר. כן, מוסר הדג. מי מזמין דג במסעדה העונה לשם מיט בר? אשתי ואני.

אחרי לא מעט בשר בזמן האחרון, נתקפתי בעוד אחד מסיבובי פחד המוות האין-סופיים שלי והחלטתי לעצור, ולו לרגע קט, את מתקפת הסטייקים. Meatless Monday, אבל ביום שישי.

אל דאגה, טעמתי גם את הסינטה וגם את ההמבורגר. רק כי אני אוהב אתכם. אפילו שאנחנו לא ממש מכירים. אז ככה: הסינטה הייתה מופתית. אני תמיד מעדיף אנטרקוט, שהוא כידוע נתח שומני ו"בשרי" יותר. סינטה זה לילדים. ובאמת, מי שהזמין אותה היה בני הקטן. אבל סינטה היא גם לטעמי המבחן האמיתי של כל מסעדת סטייקים. לא חוכמה להצליח עם פילה רכרוכי, ואם האנטרקוט טוב, גם גרילמן פחות מוכשר יסתדר איתו אם יוריד אותו בזמן מהאש. סינטה היא כמעט בשר נטו. אין הרבה שומן. הבשר צריך להיות מצוין, והגרילמן מיומן. כל זה קרה כאן במאת האחוזים.

אבל ההפתעה הגדולה הייתה המוסר. לא היו לי תקוות גדולות, ולמען האמת לא באמת האמנתי שזה יכול להיות מוסר ים, יום אחרי הסערה הגדולה. גם לברק זה בסדר. אבל בעיקר חששתי ממנה בנאלית. המנה אכן הייתה מאוד בנאלית, במובן הכי טוב של המילה: פילה דג צלוי בדייקנות, עם רוטב יין לבן ושמנת, עם עגבניות שרי ועם רבעי ארטישוק איטלקי משומר - בדיוק מה שאני מכין לעצמי בבית, דג הגון וטוב. במסעדת בשר.

אני לא ממש מחבב את עיר המסעדות בהרצליה פיתוח. ברוב היכלי הזכוכית והמתכת האלה מסתתר אוכל מפלסטיק, משעמם וחסר אופי. מיט בר היא יהלום אמיתי בתוך השממה הקולינרית הזו. כזה שאינו ממציא את הגלגל, סתם עושה אוכל הגון וטוב. אבל היא הרבה יותר מזה. הייתי אוכל בה גם לו הייתה בתל אביב, אלמלא הייתה לה אחות מבוגרת העונה לאותו שם ועושה את אותו דבר, פלוס אווירה "וואחשית" נהדרת, שלאחות המפונקת מהרצליה פיתוח אין.

כדאי להכיר

הסינטה (sirloin באנגלית, faux-filet בצרפתית, מבטאים פו-פילה) היא אחד הנתחים הקלאסיים לסטייקים ולרוסטביף. היותה פחות שומנית מהאנטרקוט המהולל ויותר שומנית ובשרנית מהפילה המיוחס, הופך אותה לבחירה המועדפת של רבים וטובים. בכל הקשור לרוסטביף כהלכתו, הם כנראה צודקים. תנור טוב ופלפל שחור הם כל מה שצריך.

מיט בר

פרטים: הסדנאות ,4 אזור התעשייה, הרצליה פיתוח

טל' 09-9568844. א'-ה', ש' 12:00-23:00

מחירים: סלט עגבניות - 28 שקלים, סביצ'ה - 49, סינטה 003 גרם - 132, המבורגר - 68, פילה מוסר - 118

השורה התחתונה: מצוין ושווה כל שקל