שדרוגים ופיתוחים אמיתיים בביטוחי המנהלים אינם מתרחשים חדשות לבקרים. בפעם האחרונה זה קרה ב-2006, אז חידשה מגדל את מוצרי ביטוחי המנהלים והציגה מוצר, שלצד ההבטחה "הרגילה" של תוחלת החיים כלל גם בונוס שאפשר למבוטחים שיתמידו בפוליסה לשלם פחות, כמו בקרן פנסיה. עד מהרה הוציאו גם חברות אחרות פוליסות דומות. הפיקוח על הביטוח לא אהב את עיקרון הבונוס, שלדעתו כבל את הלקוחות, ואסר על שיווק הפוליסות האלה.
מאז ועד עתה חברות הביטוח חידשו והשיקו פוליסות מדי שנה, אבל לא הייתה להן בשורה אמיתית, כמו זו שהייתה ב-2006 או בעבר הרחוק יותר. ב-2013 נראה היה שאולי תבוא הבשורה שתשנה את מוצרי ביטוחי המנהלים. זאת משום שחברות הביטוח נאלצו למצוא צידוק אמיתי למכירת ביטוח המנהלים היקר יחסית, לאחר שהרגולציה אסרה על הבטחת מקדם תוחלת חיים בכל גיל, ובכך חיסלה את היתרון השיווקי העיקרי של הפוליסות היקרות.
בימים האחרונים השלימו החברות את השקת הפוליסות החדשות, ובשורה התחתונה נראה שמדובר במתן תחמושת מסוימת לסוכני הביטוח להסביר ולהציג ללקוח יתרונות ייחודיים לביטוחי המנהלים על פני הפנסיה, אבל בוודאי שלא ברעידת אדמה. גם המוצרים החדשים של החברות לא מהווים תשובה ניצחת, או אפילו כזו שמשתווה, לקרנות הפנסיה.
ביטוחי המנהלים של 2013 נחותים גם ביחס לחלופות שהענף הציע בעבר, לא רק בגלל שאין בהם הבטחת מקדם תוחלת חיים כבר ממועד תחילת החיסכון, ולמרות מנגנונים שמאפשרים הפחתה ניכרת בדמי הניהול שלהם. הפחתה זו מותנית בנסיבות שחלק מהחוסכים בכלל לא יעמדו בהן. גם מתן הבטחה למקדם תוחלת חיים קבוע עם הגיע המבוטח לגיל 60 לא משנה את התמונה, משום שהבעיה הממשית במוצרים לא נפתרה: אין תחליף להבטחה שאבדה.
בשל עלויות ההון הגבוהות שדורש האוצר, גם אין חידושים כגון הבטחת תשואה. אגב, מנורה מבטחים דווקא יצאו בשבוע שעבר עם מוצר ביטוח מעניין לגיל השלישי - בטח בימים אלה של סביבת ריבית נמוכה - שמאפשר בין היתר הבטחת תשואה ריאלית.
העידן שאחרי חיסול ההבטחה
אז מה כן יש בפוליסות החדשות של ענף הביטוח לשנת 2013, הפוליסות הראשונות לאחר חיסול ההבטחה, ותחת משטר דמי הניהול המקסימליים החדשים שאף הוא נכנס לתוקף בתחילת השנה? העיקרון שחוזר בכל חמש קבוצות הביטוח הגדולות הוא דמי ניהול מלאים מהפרמיה השוטפת - שעומדים על המקסימום, ולא פוחתים. להערכתנו, החברות לא נוגעות בדמי הניהול הללו כדי "לשמור על הסוכנים", ולאפשר להן לא לפגוע בעמלות.
דמי הניהול מהצבירה מתחילים מהמקסימום של 1.05%. שיעור זה ייכנס לתוקף בשנה הבאה, אך הוא הוחל כבר השנה. דמי ניהול אלה יפחתו בתלות בשלושה פרמטרים: ותק החיסכון בפוליסה, היקף הכיסויים הביטוחיים הנלווים למקרה פטירה (שהם ביטוחים רווחיים מאוד לחברות), והיקף הצבירה. לכל חברה פונקציה שונה.
נוסף על כך, החברות מדגישות את החיבור האינהרנטי בין החיסכון לכיסוי הביטוחי של הלקוח, עם יכולת התאמה של הכיסוי הביטוחי למצב החוסך, תוך יכולת רכישת ביטוח ללא חיתום נוסף - יתרון ששמור לביטוח המנהלים.
חברות הביטוח נאלצות להשתמש גם בנימוקים ישנים ומוכרים, ובראשם "פוליסת ביטוח היא חוזה מול חברת הביטוח, בעוד שקרן הפנסיה היא תקנון". עד היום הנימוק הזה לא ממש הרשים את חלק הארי של הלקוחות, ונראה שהשנה הוא ישפיע אף פחות.
אחד המאפיינים המרכזיים של הפוליסות החדשות הוא מנגנון הפחתת דמי הניהול מהצבירה. כאמור, כל חמש החברות מתחילות מדמי הניהול המקסימליים שקבעה הרגולציה: 4% מהפרמיה השוטפת ו-1.05% מהצבירה (ב-2013 הן היו רשאיות לגבות 1.1% מהצבירה).
ההנחות שהן מציעות תלויות בראש ובראשונה ברכישת ביטוחים נלווים רווחיים מבחינת החברות, ולכאורה מאפשרות לחלק מהמבוטחים לשלם אף פחות מהמקסימום המותר בשוק הפנסיה (שעומד על 6% מהפרמיה ו-0.5% מהצבירה). מדוע "לכאורה"? משום שהממוצע בפועל בקרנות הפנסיה נמוך משמעותית מהרף המקסימלי, והחוסכים בפנסיה שכן משלמים את המקסימום ודאי לא יעמדו בתנאים הדרושים כדי ליהנות מההנחות המקסימליות של חברות הביטוח.
הנחות ביחס לעבר
על כל פנים, במגדל דמי הניהול פוחתים כפונקציה של הצבירה הנובעת מההפקדות, ובתנאי שהמבוטח רכש סכום ביטוח למקרה פטירה בהיקף מינימלי ניכר, כאשר ההנחה המקסימלית יכולה להביא דמי ניהול של 0.5% מהצבירה.
בכלל ההטבה ניתנת כפונקציה של סכום הביטוח או הצבירה וותק הפוליסה, ללא התניה הקשורה בסכום הביטוח, כשדמי הניהול מהצבירה לא יפחתו מ-0.8%.
בהראל מדובר בהטבה הניתנת כפונקציה של הצבירה, ובתנאי שהמבוטח רכש בפוליסה מינימום סכום ביטוח, ודמי הניהול יכולים לפחות עד ל-0.525% - רק עם רכישת חבילה ביטוחית גדולה.
במנורה מבטחים מדובר בהטבה שניתנת כפונקציה של ותק הפוליסה עם תלות ברכישת ביטוח, ושיכולה להגיע עד לרמה של 0.5%.
ומה בהפניקס? הפניקס דווקא כן חידשו, והציגו חבילה נרחבת שלא כוללת רק ביטוח מנהלים והטבות ביטוחיות, אלא שוזרת פנימה גם את קרן ההשתלמות של המבוטח. במסגרת זו מציעים בהפניקס אפשרות להנזיל כמחצית מקרן ההשתלמות לשימוש מיידי, במסגרת הלוואה שהלקוח לוקח ושאותה יתחיל להחזיר לאחר שש שנים. יתרת החיסכון בקרן יכולה להתווסף לחיסכון הפנסיוני ולקבל מקדם מובטח וקבוע בגיל 60.
בהיבט זה, יש חשיבה מקורית בהפניקס, ואפילו יתרון שיווקי, הגם שמדובר בפגיעה אפשרית מבחינת הלקוח במכשיר החיסכון החשוב והייחודי של קרן ההשתלמות, לטובת שימושים שוטפים.
כך או אחרת, מוצרי 2013 לא מציבים את ביטוחי המנהלים בשורה אחת עם קרן הפנסיה, ובוודאי שאינם מהווים תחליף. מה גם שבהמשך השנה ייכנסו לתוקפן תקנות שירחיבו את האפשרות של חברה מנהלת גמל לרכוש לעמיתים ביטוחים למקרה מוות ואובדן כושר עבודה. אז, אפשר שתגבר התחרות מצד קופות הגמל על האטרקטיביות כרובד החיסכון השני שמעל הפנסיה.
מה מציעות חברות הביטוח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
