המלצת ספר: "הפרדס של עקיבא" - דרמה תקופתית מרתקת

עבור חילונים רבים, שמות כמו רבן גמליאל, רבי טרפון ורבי אליעזר מוכרים, אם בכלל, בעיקר מההגדה של פסח, בתור אלה שהיו מסובין בבני ברק. בן זומא הוא זה שתמיד מצחקקים כשמגיעים אליו בקריאת ההגדה, ורבי עקיבא הוא הרועה של עדרי כלבא שבוע מהשיר "רבי עקיבא איש צנוע" (שאותו כתבה, אגב, דליה רביקוביץ, ותוכנו הרומנטי מבוסס היטב במדרשי חז"ל).

אחרי הקריאה בספרה של יוכי ברנדס "הפרדס של עקיבא", אף אחד כבר לא יצחקק כשיגיעו לבן זומא. גם רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה כבר לא יהיו רק שמות של רחובות. כל החכמים האלה קורמים עור וגידים, יצרים ותככים פוליטיים על רקע תקופה סוערת במיוחד. הרקע הוא המאות הראשונה והשנייה לספירה, התקופה שאחרי חורבן בית המקדש. התסיסה נגד השלטון הרומי, הפוליטיקה של הסנהדרין והמחלוקות בין בית הילל ובית שמאי - כל אלה הופכים אצל ברנדס לדרמה תקופתית מרתקת, ובכך חוזקו של הספר.

כך גם העיסוק שלה במדרשי חז"ל, שקמים לתחייה והופכים לחלק מהעלילה. מי שלמד קצת (או הרבה) גמרא, ייהנה לפגוש פנים מוכרות, כמו אלישע בן אבויה, "האחר" (גיבורם של החוזרים בשאלה), ברוריה (תלמידת חכמים מהיחידות בתלמוד) או רבי אליעזר (גדול בתורה ומכשף מרשים יותר מדמבלדור). מי שלא מכיר - יכיר עכשיו, ועל הדרך ילמד גם כמה מושגי בסיס מהקלאסיקה של התלמוד.

בין הסיקריקים לנוער הגבעות

מי שירצה, ימצא בספר גם פרשנות פוליטית עכשווית, ויוכל לערוך הקבלות בין הסיקריקים לנוער הגבעות, בין רבי עקיבא ובר כוכבא לקיצוניים בהתנחלויות, בין הרבנים שמעזים לחדש בפירושם לאלה שנצמדים לפרשנות שכבר אינה תואמת את התקופה, בין הרבנים העובדים לפרנסתם לאלה שמצפים שמישהו אחר יפרנס אותם.

הבעיה היא שהמאמץ הגדול הזה, המרשים לכשעצמו, גובה מחיר. כל-כך הרבה אנרגיה הושקעה ביצירת הרקע, שדומה כי לא נשאר במחברת כוח גם לכתיבה עצמה, ובעיקר לא לעיצוב דמויות עם עומק ומניעים פנימיים משכנעים. לא ברור למשל למה רחל, בתו של כלבא שבוע, נדלקת על רבי עקיבא עד כדי כך, שהיא מבטלת את אירוסיה לאחר. הדרמות הבין-אישיות, בעיקר כאלה שבין גברים לנשים, מזכירות לא פעם רומן רומנטי על רקע המשנה.

כמו בספרים קודמים של המחברת, בעיקר "שבע אימהות" ו"מלכים ג'", מתוארת העלילה מזווית הראייה הנשית, ומציעה קריאה פמיניסטית בטקסטים הכי פטריארכאליים שיש ליהדות להציע. קורותיו של רבי עקיבא מסופרות מפי אשתו, שהיא קליבר לא פחות גדול ממנו. הטכניקה הזו מציעה קריאה מרעננת וביקורתית, ומשתלבת היטב במגמה עולמית של Her-story ולא רק His-story.

בתקופה שבה הולכים וגוברים קולות פמיניסטיים בציונות הדתית ויותר-ויותר חילונים מעזים לנכס לעצמם מדף או שניים בארון הספרים היהודי ובבתי המדרש הפתוחים, לא פלא שהספר כובש לעצמו מקום ברשימות רבי המכר.

הפרדס של עקיבא, יוכי ברנדס. כנרת זמורה ביתן