משקיעי ביומד, הידעתם כמה שווה תרופה בשלבי הפיתוח?

חברות בתחום הביומד לרוב מציגות למשקיעים את העתיד הצפוי להן, תוך הבאת מידע על עסקאות אטרקטיביות אחרות שעשו חברות בתחום, או שנמצאות בשלב דומה. המשקיעים מצדם תוהים עד כמה העסקאות שהוצגו להם אכן מייצגות את הנעשה בתעשייה, או שמא הובאו בפניהם כמה עסקאות יוצאות דופן, שלמעשה אינן מעידות דבר על הכלל.

פירמת עורכי הדין הגלובלית Morrison & Foerster - MoFo השוותה עסקאות של חברות ביומד מ-2006 ועד הרבעון השלישי של 2012, כדי לחלץ את התשובה לשאלה מהי המקדמה הממוצעת בעסקת מסחור של תרופה בשלבים השונים (פרה קליני, שלב I, שלב II וכו').

לדברי MoFo, ההחלטה להתמקד במקדמה בלבד, ולא לכלול גם תשלומי אבני דרך או תמלוגים צפויים, נבעה משום שזהו הנתון הוודאי ביותר - ההתחייבות האמיתית היחידה של הרוכשת, כשכל יתר התשלומים מוטלים בספק וניתנים למו"מ עתידי.

עוד הוסיפו בפירמה, כי המשקיעים מקדישים חשיבות יתרה לשאלה איזה סכום הכי סביר הם יוכלו לקבל, בהנחה שהביאו את המוצר לשלב X. הנתון חשוב במיוחד, משום שלחברות הללו אין הכנסות, ולעיתים הן צריכות להתבסס על תשלומי המקדמה הללו למימון המשך חייהן.

על פי הסקר, בין 2006 ל-2012 סכום המקדמה הממוצע בכל העסקאות בכל השלבים עמד על 35.5 מיליון דולר. הסקר מצא את הקשר המתבקש, לפיו עבור מוצר בשלבים מאוחרים יותר, משלמים סכומים גבוהים יותר.

מתברר כי ניתן לחלק את העסקאות לשלושה שלבים, כאשר מעבר ביניהם מעלה את ערך המוצר. בשלב הפרה-קליני (ניסויים בחיות), המקדמה הממוצעת נעה בין 8-15 מיליון דולר. בשלבים I-II המקדמה נעה בין 16-45 מיליון דולר, ואילו בין שלב III לאישור המשקיעים משלמים מקדמה של 25-60 מיליון דולר.

חדשות טובות לסטארט-אפים

הסקר מפלח את העסקאות גם לפי אינדיקציה, כלומר התחום או המחלה המסוימת שבה מטפל המוצר נשוא העסקה. מתברר כי בשש השנים האחרונות 20%-30% מהעסקאות בוצעו בתחום האונקולוגיה; 12%-18% בתחום מערכת העצבים המרכזית; 12%-21% בתחום האוטואימוני; וההפתעה - בתחום המחלות הזיהומיות, שנחשב בעבר למוזנח, נעשו 8%-16% מהעסקאות.

עוד ניתן לראות בסקר כי ב-2011, ובמידה מסוימת גם ב-2012, חלה עלייה במספר העסקאות שבוצעו בשלב שבו כבר התקבל אישור, וזאת על חשבון אחוז העסקאות שנערכו בשלב II ו-III. במקביל, מספר העסקאות הכולל ירד, והמקדמה הממוצעת עלתה.

נתונים אלה תואמים את תיאור המצב הנוכחי המוכר - חברות התרופות ביקשו בשנים הללו למלא את צנרות המוצרים שלהן במוצרים מתקדמים חדשים כמעט בכל מחיר, לקראת "צוק הפטנטים" (פקיעה של מספר רב של פטנטים על תרופות רבות מכר בבת אחר). כעת, כשהצוק נמצא לקראת סופו, יהיה כנראה שינוי בדפוס הזה, והחברות הגדולות יחזרו לתשלום של מחיר נמוך יותר בעבור מוצרים מעט פחות מתקדמים. רמז למגמה הזו ניתן לראות בהבדל בין הרבעונים הראשון והשלישי של 2012.

החזרה לעסקאות בשלבים מוקדמים יכולה להיות חדשה משמחת עבור חברות הסטארט-אפ, במיוחד הישראליות שבהן, שמתקשות לממן את השלבים המתקדמים לבדן.

"הסקר מאפשר לנו למדוד שינויים בתעשייה כולה, או בסקטור מסוים בתחום הביומד, לאורך זמן", מסביר סטיבן טאו, שותף ב-MoFo ואחד מיוזמי הסקר, "במקביל, ניתן לעשות באמצעותו ניתוח חוצה סקטורים ושלבי פיתוח שונים.

"מדידת המקדמה בלבד פירושה שהסקר לא מושלם", הוא מוסיף, "אך העובדה שאנו משווים עסקאות רבות, מאפשרת לו, כך אנחנו מאמינים, להתמודד עם העיוותים הללו ולמתן אותם, ובסופו של דבר לתת מידע מועיל ומשמעותי".

gali-w@globes.co.il

פרק ב': מה קורה למוצרים אחרי ביטול עסקאות עם תאגידים?

מחקר שערכה פירמת רואי החשבון דה לויט בחן את גורלן של עסקאות מסחור שכשלו, ואת גורלן של חברות הביומד שחתמו על עסקאות אלה.

הדגש במחקר היה על מקרים שבהם נחתמו הסכמי מסחור מול תאגידים גדולים, אך התאגידים החליטו לבטל את העסקה, מסיבותיהם שלהם, ולהחזיר את המוצר לחברת הביומד.

מחקר זה מעניין מאוד בתעשייה המקומית, שלאחרונה חוותה גל של ביטולי עסקאות על ידי חברת טבע, בשל שינוי דרמטי באסטרטגיית פיתוח המוצרים החדשים שלה. בעקבות השינוי, ביטלה טבע הסכמי פיתוח סביב כמעט עשרה פרויקטים שונים.

אולם, טבע היא ממש לא חברת התרופות הגדולה היחידה שמבטלת עסקאות. נתונים שמוצגים במחקר של דה לויט הראו כי כ-18% מעסקאות המסחור מבוטלות על ידי תאגידים. בעבר השיעור היה אף גבוה יותר - ב-2007 מעל 40% מעסקאות המסחור בוטלו.

הדעה הרווחת היא כי מוצר כזה, שכבר נרכש על ידי תאגיד והוחזר, הוא מוצר פגום. אחרת - מדוע שהתאגיד יחזיר אותו? אלא שעל פי הסקר, מוצר "פגום" הוא רק אחת הסיבות לביטול עסקה כזו. מתברר כי רק ב-33% מהמקרים המוצר נמצא כלא ראוי להמשך פיתוח לדעת התאגיד, ורק ב-15% מדובר בבעיה בתהליך הפיתוח. ב-38% מהמקרים מדובר בשינוי אסטרטגי בתאגיד שאינו קשור למוצר, וב-7% הסיבה לביטול העסקה היא מיזוג התאגיד לתוך תאגיד אחר. ביתר המקרים לא סופק הסבר.

הנתון המעניין הוא מה קורה למוצרים הללו אחרי כן. על פי נתוני הסקר, כ-55% מהם ממשיכים בתהליך הפיתוח. 42% מהם עושים זאת אצל שותף חדש, והיתר באותה החברה. 14% מהמוצרים שאושרו על ידי ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) היו מוצרים שמוסחרו פעמיים.

 המקדמה הממוצעת