במרכזי הערים בישראל נפתרה כבר בעיית החניה. אז איך זה שגם במרכז נהריה, גם במרכז נתניה וראשל"צ, שלא לדבר על ירושלים ותל אביב, אפשר להסתובב הרבה מאוד זמן, ועדיין לא למצוא מקום להחנות בו את המכונית הפרטית?
ובכן, זה פשוט. הסיבה היא שכולם מחפשים חניה ברחוב, קרוב למקום שבו הם גרים או על יד המקום שבו מתכוונים לבלות ולקנות, או לאסוף את הילדים מהחוג, או לביקור אצל הרופא. וכולם מצפים שהחנייה הזו תהיה בחינם, או במחיר זעום.
כשמדברים על שטחים המיועדים למגורים ברור לכולנו שצריך לשלם. נכון, אנחנו מתלוננים שהמחיר גבוה מדי, ששכר הדירה בתל אביב, למשל, מבריח ממנה צעירים ושעלויות קניית בית מגורים בכל הארץ מרחיקה את האפשרות ממי שאינם עשירים.
אבל בכל מקהלת הדיור בר-השגה הגדולה לא תמצאו חולק אחד על כך שצריך לשלם.
אם כל כך ברור שעבור השטח שאנחנו תופסים כדי שישמש אותנו למגורים יש לשלם, מדוע אנו מתלוננים כשמבקשים מאתנו שנשלם על השטח שתופסת המכונית שלנו?
השניים וחצי מטרים על חמישה-שישה שתופסת מכונית החונה לאורך המדרכה ברחוב, גם הם נדל"ן. זה לא סתם נדל"ן, זה נדל"ן יקר במרחב הציבורי שיכול היה לשמש להרבה מטרות חשובות. למשל, מדרכה נוחה ורחבה להולכי רגל, מסלול לתחבורה מודרנית מסוג אופניים וסגווי, מסלול נסיעה מיוחד לתחבורה ציבורית בלבד ולמצער - הוספת עוד נתח כביש כדי שיוכלו לנסוע בו יותר כלי רכב בבת אחת.
אז מאיפה החוצפה לבקש את הנדל"ן היקר הזה, המבוזבז על חנייה של מכונית פרטית, בחינם?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
