אם המעסיק שלכם מפריש לכם את כל הסכומים שהוא חייב לקרן הפנסיה/ביטוח המנהלים? האם הוא מפריש כספים בכלל? מתברר כי שכירים רבים מעדיפים לא להתעסק בסוגיה זו ולא ממש בודקים אם הפרשות אלו אכן מתבצעות.
מסקר שערך עבור "גלובס" מכון TRI מחקרים אסטרטגיים, המתמחה במחקרי צרכנים עם אוריינטציה אסטרטגית ושמנהלו המקצועי הוא ד"ר אריה רותם, עולה כי 33.6% מהשכירים כלל אינם יודעים כמה המעסיק שלהם מפריש עבורם לפנסיה. ד"ר רותם מעריך כי הנתון הזה אפילו נמוך יותר, "בגלל הנטייה שיש לאנשים להציג את עצמם ככאלו ששולטים על הנעשה בחייהם".
עוד עולה מהסקר, כי 29.5% מהשכירים כלל אינם בודקים אם אכן המעבידים שלהם מפרישים עבורם את הסכומים הנדרשים לקרן הפנסיה/ביטוח המנהלים. 42.4% מהשכירים שנשאלו מסתפקים בבדיקת תלוש השכר שלהם.
יש לציין כי גם אם אכן כתוב בתלוש כי ההפרשות בוצעו - אין זה אומר כי כך הדבר בפועל, ויעידו עובדי "מעריב" לפני שנרכש על-ידי שלמה בן צבי, על ההבדל בין הצהרות המעסיק לבין הפרשות בפועל.
עו"ד רחל הררי ליפשיץ, המנהלת את מחלקת דיני העבודה במשרד עמית-פולק-מטלון, מטילה את האחריות על העובדים. "עובדים חייבים להתעורר ולגלות אקטיביות ואחריות. יש להם אמצעים פשוטים ונגישות למידע, המאפשרים להם לעקוב אחר ההפרשות לפנסיה. זה בידיהם", היא אומרת.
הררי ליפשיץ מזכירה כי ב-2009 עבר תיקון 24 לחוק הגנת השכר. התיקון ייצר שקיפות בתלוש ואיפשר לעובדים להבין את הכתוב בו. "אחד הדברים החשובים בתיקון הוא פירוט הפרשות חלק המעביד לקרן פנסיה. לפני התיקון לחוק, הפרשות המעסיק לא באו לידי ביטוי בתלושי השכר אלא רק הסכומים שנוכו מתוך שכרו של העובד. לכן היום, כל מה שעובד צריך לעשות הוא לקחת את הדיווח השנתי ששולחת קרן הפנסיה ולבדוק מה הסכום שהמעסיק היה צריך להפריש, מה נוכה משכרו ומה הסכום שהופרש בפועל לקרן הפנסיה. עובדים שלא עושים כן, מתנהגים בחוסר אחריות". היא אומרת.
עופר כהן, סמנכ"ל תחום בכירים, פרישה ותוכניות לגיל השלישי בקבוצת שקל, מציין כי המעקב אחרי ההפרשות הפנסיוניות מצדו של המעביד יכול להיות עסק די פשוט. "יש לעובד מספר דרכים לוודא שהמעביד אכן מפריש מה שמחויב לו", הוא מציין.
הנה התורה על רגל אחת: ההפרשה לפנסיה מורכבת משני חלקים - החלק של המעסיק והחלק של העובד. החלק של המעביד נחלק גם הוא לשני סוגים - הפרשה לפיצויי פיטורים והפרשה לתגמולים. ההפרשה לפיצויי פיטורים הינה מקסימום 8.33% בחודש, ומינימום 5% בחודש (בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק, נכון ל-2013).
ההפרשה לתגמולים מצדו של המעביד עומדת על מקסימום של 7.5% ומינימום של 5% (שוב, בכפוף לצו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק, נכון ל-2013 והסייגים החלים בו). מצדו של העובד, הוא מחויב להפרשה זהה להפרשות המעביד לתגמולים עד 5%. העובד רשאי להגדיל באופן וולנטרי את הפרשותיו לתגמולים עד 7%.
"חשוב שהעובד יידע מה שכרו המבוטח לפנסיה", אומר כהן. "האינדיקציה הראשונה של העובד, לדעת אם אכן המעסיק מעביר את ההפרשות לפנסיה, היא לבדוק בתלוש השכר שלו".
בנוסף, מציין כהן, כל עובד מקבל מדי רבעון דיווחים מכל הגופים אליהם מבוצעים התשלומים - חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות. "גופים אלו מחויבים לשלוח לעובד הביתה דוח שכולל את ההפקדות שבוצעו בגינו ברבעון האחרון. העובד יכול לראות לגבי כל חודש כמה שולם על-ידו וכמה שולם על-ידי המעביד".
כהן מדגיש כי אחת לשנה העובד מקבל לביתו גם דוח שנתי מכל הגופים האלו הכולל פירוט רחב יותר הן לגבי ההפרשות שבוצעו בכל אחד מהחודשים בשנה שחלפה, הכיסויים הביטוחים שנרכשו ועלותם, דמי הניהול שנוכו ועוד. "אבל יש לא מעט אנשים שבכלל לא פותחים את המעטפה", הוא מציין.
מקור נוסף לקבלת המידע הוא סוכן הביטוח או מנהל ההסדר המטפל בתיק הביטוח של העובד. כמו-כן, ישנו גם טופס 106 המנופק על-ידי המעביד עבור העובד מדי שנה, ובו מפורטות גם ההפרשות הכוללות שבוצעו במהלך השנה לתוכניות השונות.
לדברי כהן, בנוסף לכך, הגופים המבטחים מחויבים להודיע לעובד אם לא הועברו הסכומים עבורו. אחרי שלושה חודשים שבהם לא הועברו תשלומים - הגוף המבטח מחויב לעדכן את העובד.
- ומה עושים במקרה שמגלים אי-הלימה בין מה שכתוב בתלוש למה שמופרש בפועל? או כשרואים בתלוש שכלל לא הועברו הכספים לפנסיה?
הררי ליפשיץ: "לגוף המבטח יש זכות להגיש תביעה נגד המעסיק. אבל לעובדים אסור לסמוך על הגופים המבטחים שיתבעו את הכספים עבורם. באוקטובר 2012 בית הדין לעבודה דחה בקשה לאשר תביעת עובדים מבוטחים כתביעה ייצוגית נגד חברת מגדל. התובעים ביקשו פיצוי מהחברה שלא תבעה את המעסיק שלהם על הפרשות שלא בוצעו. באותו פסק דין נאמר כי דרך המלך היא תביעת המעסיק על-ידי העובדים עצמם. אסור לעובדים להסתמך על קופות הגמל שיעשו עבורם את העבודה".
- מה יכולים העובדים לעשות?
"אם מעביד מנכה סכום ומסוים מהעובד ולא מעביר לקופת גמל, זו עבירה פלילית. העובד יכול להתלונן מול משרד התמ"ת והם יטפלו בהיבט הפלילי. במקרים כאלו המעסיק חשוף לעונשי מאסר ולקנסות גבוהים. בנוסף, ביחס לאי העברת כספים לקרן הפנסיה, וביתר שאת ביחס לאי העברת הסכומים שנוכו מהעובד לקרן הפנסיה - קמה לעובד עילת תביעה נגד מעבידו".
בכל מקרה, הררי ליפשיץ מזהירה מפני שאננות יתר או אדישות מצד העובדים. "כשמעסיק שולח ידו לכספי הפנסיה של העובד, קיים חשש שהוא מצוי בקשיים כלכליים חמורים והגיע למצב של חדלות פירעון, פירוק או כינוס. אז יידרשו העובדים לנהל תביעת חוב יחד עם נושים אחרים".
פנסיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
