שוויון בנטל? כן, נטל המס

בשבועות שקדמו לבחירות שנערכו ב-22 בינואר השנה הייתה קיימת מעין הסכמה כי חלק לא מבוטל מהשיחות להרכבת הקואליציה והממשלה הבאות ייסובו על תקציב המדינה ל-18 החודשים הקרובים. זאת, בשל הצורך לטפל בחור תקציבי של כ-40 מיליארד שקל. תחושה זו קיבלה חיזוק מכך שהבחירות עצמן נערכו גם סביב הנושאים שעלו לסדר-היום הציבורי על-ידי המחאה החברתית של קיץ 2011.

והנה, 3 שבועות מתנהלות להן שיחות בין שותפים-בכוח לקואליציה העתידית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולתקציב אין זכר, בדיוק כפי שאין זכר לנושאים רבים אחרים, פרט לאותו "שוויון בנטל" אשר מאיים מאוד על שלוות הנפש של ראשי הסיעות העתידיות לשבת ליד שולחן הממשלה.

אבל אל דאגה, הגירעון התקציבי יטופל בסוף. זאת, מכיוון שאגף התקציבים במשרד האוצר אינו פועל על-פי לוחות-הזמנים של הקואליציה. בסופו של יום, 20 שרים, קצת פחות או קצת יותר, יקבלו ללשכותיהם, יומיים לפני אחת הישיבות הראשונות של הממשלה, "חבילה" עם דפים ובה הצעות האגף לקיצוצים ולמהלכי החיסכון הנחוצים כדי לסתום את החור הגדול בתקציב.

ב"חבילת האוצר" יהיו כל אותם מהלכים אשר כבר פורסמו, החל מקיצוץ רוחבי, דרך קיצוצי שכר ו/או ביטול הטבות במגזר הציבורי, וכלה בקיצוץ המסורתי בתקציב הביטחון, אשר יבוטל לקראת הקיץ. זמן לדון במהלכים לא יהיה לשרים, וגם לא יהיה קיים יסוד אמיתי לדרוש שינויים, שכן הממשלה הבאה תכונן, ככל הנראה, בלי דיון מעמיק ואמיתי על המדיניות הכלכלית והחברתית שלה.

עם זאת, גם לפסימיים שבין אזרחי ישראל יכולה להיות תקווה. בסוף השבוע התכנסו שרי האוצר של קבוצת מדינות ה-20-G, שהחל מ-2008 נטלה על עצמה את תפקיד קובעת המדיניות הכלכלית הגלובלית. הבשורה שיצאה משם היא, שצריך "שוויון גדול יותר בנטל". הכוונה אינה לדרכים לגייס חרדים לצבאות העולם, אלא להגדלת תשלומי המס של חברות רב-לאומיות.

חברת טבע אינה לבדה בעולם, ויש עוד הרבה חברות רב-לאומיות אשר ניצלו פרצות והסכמים כדי להוריד, באופן חוקי, את המס שהן שילמו לאחוזים בודדים, או פחות מכך. אלא שבעולם שבו פוליטיקאים נתונים ללחץ מצד מחאות חברתיות, התשובה אינה טמונה בגיוס אנשים לצבא, אלא במציאת דרכים לחלוקת נטל מס שוויונית יותר.

שינויים מרחיקי-לכת בשיטות המיסוי

שלשה שרי אוצר - של אנגליה, גרמניה וצרפת - יצאו בהצהרה משותפת שלפיה הם יפעלו כדי להביא לשינויים מרחיקי-לכת בשיטות המיסוי על חברות, במיוחד חברות רב-לאומיות, כדי למנוע מצב שבו הן יעשו שימוש בתכנוני מס אגרסיביים לשם הקטנה דרמתית בחבות המס. יצוין, כי מדובר בשני שרי אוצר שמרניים - בג'ורג' אוסבורן הבריטי ובוולפגאנג שנאובל הגרמני; ובשר סוציאליסט אחד, פייר מוסקובישי הצרפתי.

מי שגיבה אותם ודיבר על מהלכים צפויים היה מזכיר ארגון ה-OECD אנחל גוריה, אשר תמך בבדיקה מחדש של עקרונות המיסוי הבינלאומי, והאפשרות של חברות רב-לאומיות להעביר כספים בין מדינות כדי להפחית את חבויות המס שלהן. בתרגום לעברית, מדינות מתועשות בעולם, כולל ישראל, אמורות לבצע מהלך של האחדה גדולה יותר של שיעורי המס המוטלים על חברות, ובעיקר לבטל פטורים והסדרי מס משונים, כדי להבטיח שחברות רב-לאומיות ישלמו מסים במדינות-האם שלהן.

נכון שסוגיית המס על חברות רב-לאומיות היא רק מרכיב אחד ברפורמה הרבה יותר מקיפה במערכת המס, הנחוצה בישראל. נכון גם שרפורמה במס היא רק אחת הרפורמות החברתיות-כלכליות שממשלה הוגנת הייתה מתכננת ומבצעת. אבל גם כך, טוב לדעת שמה שפוליטיקאים מקומיים לא מסוגלים לבצע, ייתכן שהדבר ייכפה עליהם על-ידי כוחות חיצוניים. גם אם ההצהרות של שרי האוצר של ה-20-G יישארו בגדר מילים, מדובר במילים אשר ישפיעו בסופו של דבר גם עלינו.

וגם זה משהו, לעומת הדיונים העקרים שמנהלים ראשי הקואליציה העתידית בימים אלה.