חברת כיאזמה הישראלית המפתחת גרסאות אוראליות לתרופות ביולוגיות, הודיעה היום (ב') על חתימת הסכם פיתוח אסטרטגי עם חברת התרופות רוש (Roche). מדובר בהסכם יוצא דופן בשנים האחרונות מבחינת הסכום שניתן לחברה הישראלית עבור הטכנולוגיה שלה: 65 מיליון דולר מקדמה ו-530 מיליון דולר באבני דרך ותמלוגים דו-ספרתיים. כמו כן, רוש תיקח על עצמה את כל עלויות פיתוח המוצר.
מדובר בהסכם המסחור הגדול ביותר של רוש עם חברה ישראלית עד כה. לרוש כמה הסכמים משותפים עם קרן פונטיפקס, במסגרתם השקיעה כמה מיליוני דולרים בחברות תרופות צעירות, וכן הסכם מסגרת עם חברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית.
המוצר שפיתחה כיאזמה הוא תרופה ביולוגית לטיפול במחלת הענקות - אקרומלגיה (ראו מסגרת). מחלה זו מתבטאת בעודף הורמון גדילה שגורם לצמיחה מוגזמת של העצמות וגדילה של איברים פנימיים, בעיות לב, הזעה מוגברת וקושי בשינה, ובסופו של דבר קיצור תוחלת החיים של החולים, אם אינם מטופלים.
שוק הטיפול במחלה בעולם מוערך בכ-1.8 מיליארד דולר, מהם 1.4 מיליארד דולר משולמים עבור התרופה של נוברטיס, אוקטראוטיד (Octreotide), אותה יש ליטול בהזרקה. התרופה של כיאזמה היא גרסה חדשה של התרופה של נוברטיס שניתנת בבליעה.
ד"ר רוני ממלוק, סמנכ"לית התפעול וממציאת הטכנולוגיה של החברה, מסבירה ל"גלובס" כי החלפת הזריקה בגלולה מתאפשרת בזכות הטכנולוגיה הייחודית של החברה, שפותחת לזמן קצר חללים קטנים בין התאים במעי ומאפשרת ספיגה של התרופה דרך קירות המעי. בדרך כלל, תרופות ביולוגיות אינן יכולות לעבור את קירות המעי, אלא להיפך - הן מפורקות על ידו.
הכדור שמציעה החברה ניתן פעמיים ביום, כך שמדובר במשטר תדיר יותר של התרופה, אולם ללא הכאב שבהזרקה. המוצר נמצא היום בשלב III של הניסויים הקליניים, והחברה הראתה כי נטילת הכדור שלה למשך 9 חודשים לא גרמה אצל החולים לתופעות לוואי.
תשלומים של מאות מיליונים
מחלת הענקות מוגדרת כמחלת יתום - מחלה נדירה אשר הגורמים שמפתחים תרופות עבורה זכאים להקלות והגנות מיוחדות מה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, ומה-EMA, רשות התרופות האירופאית. לכן, החברה מעריכה כי תצטרך רק לסיים את ניסוי שלב III שבו כבר החלה, כדי להיכנס לשוק.
ממלוק מעריכה כי הניסוי יסתיים ב-2014, ואם יהיה מוצלח - בתחילת 2015 כבר ניתן יהיה להשיק את המוצר. סביר להניח, כי חלק משמעותי מתשלום אבני הדרך יגיע לחברה במועד השלמת הניסוי בהצלחה (אם אכן יצליח), ובמועד קבלת האישור (אם אכן יתקבל). כלומר, החברה עשויה ליהנות מתשלומים של מאות מיליוני דולרים כבר בשנתיים הקרובות.
נציין, כי מוצרים שמשנים את הצורה שבה ניתנת תרופה קיימת (למשל, מוצרים בשחרור מושהה, מוצרים המשנים את התדירות של מתן זריקות או מוצרים שמאפשרים ספיגה מוגברת של התרופות), ממוסחרים לעיתים בעסקאות גדולות ואטרקטיביות מאוד, ולעיתים בעסקאות קטנות. היקף העסקה תלוי לא רק באפקטיביות של המוצר בטיפול במחלה, אלא באופן שבו השוק תופס את הערך הגלום בשיטה החדשה. כך למשל, מוצר בשחרור מושהה עלול לא להצליח בשוק אם כבר קיימת גרסה גנרית של המוצר המקורי. השיפור בנוחות למטופל אינה מצדיקה בעיני חברות הביטוח או קופות החולים את התשלום הנוסף.
במקרה של כיאזמה, ניתן ללמוד מהתשלום ששילמה רוש כי שינוי השיטה שבה ניתנת התרופה משמעותי. ד"ר ממלוק מסבירה את הסיבות לכך: "כיום התרופה ניתנת בזריקות לתוך השריר או מתחת לעור, עם מחט מאוד ארוכה ועבה. ההזרקה דורשת זמן, אפילו דקה וחצי, כיוון שהחומר צמיג מאוד. בנוסף, בדרך כלל צריך לקבל את הזריקה מאחות, אחת לחודש, כי קשה מאוד להזריק אותה לבד בבית".
"רוש היא שותפה אידיאלית"
השיטה החדשה של התרופה מוגנת בפטנט, וכך היא מאפשרת לרוש להיכנס לשוק שבו היא אינה פעילה כיום עם מוצר מבודל. רוש, נציין, מחפשת לאחרונה פעילויות בתחום תרופות היתום והמחלות הנדירות.
"רוש היא שותפה אידיאלית עבורנו במוצר הזה", אומרת ממלוק. "הם קנו לפני מספר שנים את ג'ננטק שהיא שחקנית חזקה בפיתוח תרופות לתחום האנדקרינולוגי (למשל, הורמון גדילה). רוש עצמה היא חברה שיודעת לשווק, ואין לה שום חסם בשיווק התרופה כי היא אינה מתחרה בשום מוצר קיים שלה. העבודה היומיומית שלנו איתם מאוד טובה".
בסכום שבו נחתמה העסקה רוש כבר הייתה יכולה לרכוש אתכם וגם לסדר למשקיעים שלכם אקזיט חביב.
ממלוק: "אולי. מבחינתנו עדיף כך כי המימון בהחלט מאפשר לנו לפתח גם מוצרים נוספים ולבנות חברה משמעותית ויציבה. אני לא יודעת מה המשקיעים היו מעדיפים, אבל אין ספק שכולנו מרוצים מהעסקה הנוכחית".
נציין, כי במבנה העסקה הנוכחי רוש אינה מסכנת את מלוא הסכום עד הסיום המוצלח של הניסויים הקליניים וקבלת האישור לשיווק התרופה.
הטכנולוגיה של כיאזמה מתאימה לפיתוח גרסאות בבליעה של חלבונים נוספים. "הראינו כבר שאנחנו מצליחים להעביר דרך המעי חלבונים קטנים כמו הורמון גדולה ואינטרפרון אלפא (תרופות הקשורות במערכת החיסונית, ג.ו)", אומרת ממלוק.
היכולת הזו שמה את כיאזמה במקום מעניין מול חברות ישראליות נוספות שמנסות לשפר את שיטת המתן של חלבונים מסוגים אלה. כך למשל, פרולור שפיתחה הורמון גדילה בשחרור מושהה, או מדג'ניקס אשר מייצרת שתל מעורו של הפציינט שמפיק את התרופה EPO.
כמעט התפרקה והוקמה מחדש
כיאזמה הוקמה בשנת 2001, אולם עברה כמה משברים עד שהוקמה למעשה מחדש בשנת 2008 תחת ניהולם של רוני ממלוק והמנכ"ל האמריקני פרד פרייס. כיום, מעסיקה החברה 50 איש במרכז הפיתוח בירושלים ועוד שניים בארה"ב, ביניהם המנכ"ל פרייס.
עד היום, גייסה החברה מעל ל-100 מיליון דולר, רובם אחרי הרה-ארגון. משקיעי החברה הם אמריקנים ברובם: הקרנות MPM, F2, Arch, Abingworth, GE Equity, Abingworth ו-healthventures 7 בניהולה של דליה מגידו, שהמשקיעה הגדולה בה היא רות ורטהיימר-פיק שאף השקיעה בחברה באופן אישי. כמו כן, כיאזמה קיבלה תמיכה בתחילת הדרך מקרן BIRD.
עופר הייטק מקבוצת האחים עופר וחברת אינומד, שגם אותה ניהלה מגידו, השקיעו בתחילת הדרך אבל לא השתתפו בסבבים המאוחרים. כיוון שהחברה עברה משבר משמעותי, סביר להניח שהמשקיעים הללו דוללו מאוד בגיוסים שבוצעו בהמשך. לחברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, אחזקות קטנות בכיאזמה זאת משום שהטכנולוגיה בתחילת דרכה הגיעה מן האוניברסיטה, אך עברה שינויים משמעותיים מאז.
- מה קרה בין השנים 2005 ל-2008?
ממלוק: "היינו מאוד פתוחים לגבי מה שקרה. הייתה בעיה של סקייל אפ. כלומר, הייצור המסחרי של המוצר המקורי שלנו לא תאם את הציפיות שהיו לנו על בסיס ההתנהגות של המוצר כפי שנרקח במעבדה. לעיתים קרובות, חברות כמו שלנו מתחילות עם טכנולוגיה אחת, מגיעות לשלבים יותר מאוחרים של פיתוח ומגלות שצריך לעשות שינויים. הטכנולוגיה היום מאפשרת לנו לא רק להעביר תרופה לדם, אלא גם לייצר אותה בצורה אחידה ומסחרית".
למרות הדברים של ממלוק, הסיפור היה דרמטי יותר. גורמים בשוק מספרים כי הקרנות האמריקניות טענו שהחברה הציגה מצג אופטימי מדי ולמעשה הטעתה אותם בהשקעה.
הנהלת החברה ומשקיעיה הישראלים הכחישו זאת, וטענו כי מדובר ב"תרגיל" מכוון של האמריקנים להוריד את שווי החברה אחרי שהתגלתה בעיית הסקייל אפ. הקרנות שהשקיעו 44 מיליון דולר בחברה ב-2006, דרשו את כספם בחזרה וגם קיבלו את רובו. החברה עמדה בסכנת סגירה. בסופו של דבר, הסכימו הקרנות הזרות להשקיע שוב לפי שווי נמוך משמעותית ותוך דרישה להחליף את ההנהלה (בראשות גיא יכין, היום מנכ"ל נסווקס).
לחברה הובא כמנכ"ל פרד פרייס, שנחשב ל"קבלן שיקום" בתחום הביומד. בהרצאה שנשא לא מזמן, סיפר פרייס כי הוא מכונה בתעשייה "Mr. wolf", על שם דמות בסרט "ספרות זולה" שמגיעה כשהעניינים מסתבכים. כיאזמה
תחת פרייס וממלוק אכן שיפרה את הטכנולוגיה של החברה ובחרה ליישם אותה למחלת האקרומלגיה. תחת הנהלתו נחתם ההסכם הקודם עם נוברטיס, גויסו סכומים גדולים מן המשקיעים הקיימים וחדשים והמוצר הובא עד שלב III.
מחלת הענקות - עיוותים בפנים וצמיחה של האיברים הפנימיים
מחלת האקרומגליה היא מחלה שמאופיינת בהפרשת יתר של הורמון גדילה שמובילה, כפי שניתן לצפות, לגדילת יתר. אלא, שתוספת גובה היא לא הדבר היחיד ממנו סובלים החולים.
הפרשת יתר של ההורמון גורמת לצמיחה של כלל האיברים. כך, העצמות צומחות באופן חריג שגורם לכאבים חזקים ולעיוות של תווי הפנים. תאי העור צומחים באופן שמעבה את העור וגם האיברים הפנימיים גדלים יותר מדי, באופן שגורם לבעיות לב, הפרעות שינה והזעת יתר. בסופו של דבר, אם המחלה אינה מטופלת, היא מובילה לקיצור תוחלת החיים של החולים בה.
הסיבה למחלה היא בדרך כלל גידול שפיר במוח שמפריש את ההורמון המיותר. לרוב, המחלה מופיעה בבגרות ועלול לעבור זמן רב עד שהיא מתחילה לתת את אותותיה הייחודיים מעבר לכאבי מפרקים ובעיות לב. לכן, קשה לעיתים לאבחן אותה.
בארה"ב סובלים מן המחלה כעשרת אלפים איש בלבד, ופחות ממאה אלף בכל העולם. היקף השוק הגדול נובע מכך שהטיפול שניתן היום למחלה הוא יקר, אולם כאשר המחלה מטופלת - בדרך כלל הפרוגנוזה היא טובה וחיי החולים ארוכים וטובים.
אחד החולים המפורסמים במחלה היה אנדרה רנה רוסימוף ("אנדרה הענק", המוכר גם כענק פזיק בסרט "הנסיכה הקסומה"), שהיה גם מתאגרף מפורסם וצוין ב"ספר השיאים של גינס" כמתאגרף הגבוה בעולם. הוא היתמר לגובה של 2.24 מטר ותווי פניו אופייניים למחלה כשאינה מטופלת. הוא נפטר בגיל 47 ממחלת לב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
