"חוק עידוד השקעות הון החדש מיטיב מדי עם החברות"

"חוק עידוד השקעות הון הראשוני, שבו היו רווחים כלואים - לא היה טוב. אבל החוק החדש, שהוא טוב יותר, עדיין מיטיב יותר מדי עם החברות הגדולות", כך אומר פרופ' צבי אקשטיין, ראש הפקולטה לכלכלה במרכז הבינתחומי ועד לא מזמן המשנה לנגיד בנק ישראל, בשיחה עם "גלובס".

אקשטיין, שחקר את החוק לעומק, מסביר כי חוק עידוד השקעות הון הקודם, בטרם שונה בכנסת במסגרת התקציב ל-2009-2010, היה מבוסס על שתי הטבות: סובסידיה להון ומיסוי נמוך. "התנאים בשני המרכיבים היו מאוד מורכבים ויצרו אי ודאות. הייתה הסכמה בעקבות סדרת מחקרים שהחוק הישן רע, פוגעני, שיש לשנותו כי הוא לא מקדם את המשק, לא בהיבט של פריון ולא של תעסוקה", הוא מסביר.

"החוק שהתקבל לפני כשנתיים מבוסס על הנחה כי מס חברות יורד ל-18%. לפי מתווה המס הישן, הכנסת אימצה שיעור מס חברות של 6% בפריפריה ו-12% בשאר המשק. על בסיס שיעורי מיסוי אלו, נעשה תחשיב מה גודלה של הטבת המס שעמדה אז על 5-6 מיליארד שקל - שנובעת מההפרש בין מס של 6% או 12% לבין 18%. אך אחרי ביטול המתווה ע"י טרכטנברג, שאף העלה את מס החברות ל-25%, הסבסוד בחוק החדש הפך ליותר גבוה וזו הסיבה שחייבים לשנותו ולהעלות את שיעור המס לחברות המוטבות באופן משמעותי", אומר.

לאקשטיין ביקורת נוספת, שלפיה רמת המיסוי הנמוכה ניתנת לחברות יצואניות על מנת למנוע מהן לשנות את מיקום הייצור. "נושא המיסוי משמעותי בעיקר בקרב חברות שמייצאות מוצרים חדשניים, וכאן ישראל חייבת להוביל. אבל הקריטריון שלפיו מספיק 25% יצוא כדי לקבל את ההטבה נראה לי נמוך משמעותית, כי חברה שמייצאת 25% מהמכירות שלה היא חברה שמייצרת לישראל ולכן אין טעם לסבסד אותה", טוען אקשטיין ואומר כי יש לקבוע קריטריון של יצוא של 50% לפחות, או אפילו "מדרגות". אקשטיין טוען כי "בקריטריון הנוכחי אתה יכול למצוא חברות שמייצאות במחיר הפסד רק כדי להיכנס לקטגוריה ולשלם מס של 12% במקום 25%, דבר שיכול לגרום לעיוותים במשק ולחוסר יעילות בייצור".

יתרה מזו, אקשטיין סבור כי קריטריון היצוא בעייתי. לדבריו, "היצוא לא צריך להיות הקריטריון היחידי, אלא דרישות של חדשנות או השפעות חיצוניות חיוביות על המשק באמצעות אימוץ טכנולוגיות או הכשרה של כוח אדם איכותי, שתהיה לו השפעה על המשק בטווח הארוך".

בהקשר זה מבקש אקשטיין לסנגר על ההטבות המופרזות שניתנות לחברת אינטל. לדבריו, "הסבסוד שניתן לאינטל כן מקיים את קריטריון החדשנות כי יש השפעות חיצוניות מאוד משמעותיות, יש שרידות של הפירמה וגם הכשרת כוח אדם איכותי. בכל זאת, יש לבדוק את היקף ההטבה".

גם ההעדפה כלפי הפריפריה דורשת רביזיה בעיני אקשטיין. "הדבר החשוב הוא שיהיו בפריפריה אנשים איכותיים ולאו דווקא מפעלים", אומר, "על מנת שהפריפריה תמשוך אוכלוסייה טובה יש לשפר את תנאי המחיה, ואת זה עדיף לעשות באמצעות לקיחת חלק מההטבות מס של החברות הגדולות והמרתן לתקציבים גדולים יותר לשיפור התחבורה, החינוך, הבריאות, ישירות לאוכלוסייה. ניתן לתת תמריץ לחברות אך לא רק להן".

אקשטיין התייחס לראשונה לאפשרות להחליף את סטנלי פישר ואמר כי "התפקיד מעניין אותי ואם יציעו לי אשקול אותו ברצינות. בכל זאת יש לי תפקיד מצוין היום ואני נהנה ממנו".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק תקף היום (ב') את אגף התקציבים באוצר והאשים אותו ב"ספינים תקשורתיים שגורמים לחברות תעשייתיות להיראות כאילו פעלו במחשכים". לדברי חייק, ההדלפות התקשורתית בעניין החברות הגדולות נועדו לשרת את אגף התקציבים בניסיונותיו לעשות שינויים בחוק לעידוד השקעות הון. "לצערי, מהלכים אלה ישיגו מטרה הפוכה ויאותתו למשקיעים כי אל להם לסמוך על הרגולציה הנקבעת בישראל", כתב חייק במכתב ששיגר לראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ. לדבריו, "הממשלה שינתה את החוק, כנראה שינתה את דעתה עליו וחושבת שהוא לא מייצג חלוקה מסודרת וכעת הולכת למי שמילא אותו עד כה ותוקפת אותו. מה החטא של טבע ושל אינטל בכך שהן פעלו כפי שהחוק אפשר? בגלל זה צריך לסקול אותן באבנים?"

בכירים באוצר הביעו תמיהה לגבי המכתב של חייק שכן זה כבר כמה שבועות נקבעה פגישה שתתקיים השבוע בנושא הזה בהשתתפות כלל הנהלת האוצר.