הצילומים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חותם על צו נשיאותי המעניק אזרחות רוסית לשחקן הצרפתי ז'ראר דפרדייה, בתחילת השנה הנוכחית, הצליחו לעורר בצרפת סערה לא קטנה. כשלושה שבועות לאחר מכן, נשפכו אל מדורת הזעם הציבורי הצרפתי, שבערה בעוצמה סביב אמירות ואיומים של אנשי עסקים ושכירים אמידים, דיווחים כי גם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, לא פחות, שוקל לעבור ללונדון.
הרקע לאמירות, לאיומים ולכעס היה הבטחת הבחירות של הנשיא הנוכחי, פרנסואה הולנד, להטיל "מס עשירים" בשיעור של 75% על מי שמשתכרים יותר ממיליון אירו בשנה. היוזמה הזאת תקועה בינתיים, לאחר ש"המועצה החוקתית" - גוף א-פוליטי הבודק חקיקה חדשה - פסלה אותה, אולם ההערכה הרווחת היא כי בסופו של דבר, בניסוח שונה וכבר בעתיד הנראה לעין, היא תאושר.
תאושר או לא, מאחורי הסערה הצרפתית מתחבאת גם זווית ישראלית קטנה: "מס העשירים" המתוכנן מהווה עבור יהודים צרפתים רבים ה"קש" האחרון, שבעקבותיו הם מתכננים - או כבר עושים זאת בפועל - להשקיע בישראל.
יהודי צרפת, מסבירים גורמים שונים, אמנם משקיעים כאן כבר שנים רבות מסיבות רבות, וביניהן ציונות, תחושת שייכות, קשרי משפחה, התגברות האנטישמיות ועוד; אך להערכתם, המס החדש ותחושות שנפוצו בקרב צרפתים מבוססים כי אנשים אמידים "נרדפים" בשל כספם, יביאו להתגברות ניכרת של זרם ההשקעות מצרפת.
איפה ישקיעו הצרפתים? קודם כול, מסכימים המעורבים השונים, בנדל"ן, בין כהשקעה מניבה ובין שבדירות מגורים ונופש. השקעות נוספות יהיו בתחומי יזמות, היי-טק ומסחר.
"מוציאים את המיץ"
יעקב גורסט, 40, הבעלים של חברת YBOX העוסקת ביזמות נדל"ן, עלה מצרפת לפני כשלוש שנים. יש לו אבחנות מעניינות ביחס למשקיעים הצרפתים, לטווח ההשקעה שלהם ולתחומי ההשקעה. הוא מספר שכשהחברים מצרפת מדברים על עזיבה, הוא משכנע אותם לבוא לעשות עסקים בישראל. ועדיין, ברור לו לחלוטין שבעוד כחמש שנים הוא לא יעשה עסקים בישראל.
"קשה כאן מאוד. זה מוציא ממך את המיץ. צריך לעבור חודש עם איש עסקים בישראל כדי לראות מה זה: כן זה לא כן, לא אינו לא. חבל, כי זו מדינה מאוד יצירתית וחכמה. יש פוטנציאל ענק, יש הרבה אינדיבידואליסטים. אבל כנראה כשמחברים הכול יחד, משהו לא עובד כמו שצריך".
- אז למה ישראל קוסמת להרבה אנשי עסקים צרפתים? פטריק דרהי בהוט, מיכאל גולן בגולן טלקום; משפחת אמויאל, ועוד.
"בואי נשאל אותם בעוד עשר שנים ונראה מה הם יגידו אז. אבל בואי נבדיל בין שני סוגי השקעה: השקעה פסיבית, שהיא כמו ביטוח חיים; זה יכול להיות בנדל"ן מניב, או במלונאות. זו השקעה שלא עושה לך כאב ראש כי היא קלה יחסית ולכן היא מעניינת הרבה צרפתים. הסוג השני הוא יזמות - שזה מה שאני עושה וזה מה שעושים מיכאל גולן ודרהי. אני לא יודע איך להסביר את זה. כנראה בכל כלל יש יוצאים מן הכלל, אך אפשר לספור אותם על אצבעות כף יד אחת".
המשקיעה הצרפתית הגדולה ביותר בתחום המלונאות והנדל"ן בישראל היא כנראה משפחת אמויאל, שהחלה להשקיע כבר לפני מספר שנים. בין היתר שותפה המשפחה עם דוד פתאל במלון מרידיאן באילת, ולפני כשלוש שנים חברה אליו ברכישת 'אזורים תיירות' שהחזיקה במלונות שרתון. לאחרונה פורסם כי המשפחה חברה שוב לפתאל ברכישת בתי מלון בגרמניה, ושמה הוזכר גם כמי שמנהלת משא ומתן לרכישת חלקה של אלקטרה נדל"ן בחלק המלונאי של סי וואן בתל אביב. עוד פרויקט שבו מתעניינת המשפחה הוא הבנייה החדשה המתוכננת בגבעת עמל ב', השכונה המוזנחת שבין בבלי למגדלי צמרת בלב תל אביב.
משקיעים קטנים ודיסקרטים
כאשר מדובר במשקיעים קטנים יותר, התמונה קצת יותר ברורה. במקרה שלהם הנדל"ן הוא הכוכב הראשי וגם הם מעדיפים לשמור על דיסקרטיות, אולי כדי להימנע מרחרחנות של השלטונות בצרפת. "יש בהחלט מגמה", אומר סרג' חדד, שהוא ושותפו, עמנואל וטורי, מארגנים ירידי דירות ישראליות בפריז. "זה קורה כבר לא מעט זמן וזה מאוד דיסקרטי. היהודים הצרפתים נכנסים לביזנס בארץ בצורה רצינית ומרגישים אותם בכל מיני תחומים, אבל זה הכי בולט בנדל"ן; חברות על טהרת הצרפתיות מקימות חברות בישראל, וזה הולך ומתרבה. הם אנשי עסקים מאוד ממולחים והם נכנסו פה בכוח שחבל על הזמן".
- איך אתה מסביר את זה?
"היהודים הצרפתים תפסו את הפוטנציאל שיש בישראל. זה התחיל לפני תקופה לא קצרה גם בגלל הסיפור של האנטישמיות, ועכשיו זה גם החוקים החדשים (הכוונה למיסוי. ה' מ') וגם התחושה ש'נכנסים להם לקישקע'. מי שיש לו גרוש פנוי, מיד חושב להשקיע אותו בישראל".
דינמי ולא שמרני
עו"ד מישל זנאתי מייצג בישראל אוכלוסייה צרפתית ומדי פעם גם את הממשל הצרפתי. "ישראל מאוד מושכת מבחינת סגנון החיים שלה. זו מדינה צעירה ודינמית, שאפשר לעשות בה עסקים; מדינה מתפתחת שהמנטליות שלה מתאימה לאנשי עסקים. בצרפת יש כיום הרבה יהודים שיש להם כסף, והם מעוניינים להשקיע פה בפרויקטים חדשניים".
- איך אתה מסביר את זה?
"צרפת נחשבת למקום שמרני לעסקים. עד שצרפתי זז ומחליט לעשות משהו, הישראלי הספיק לירות עשרים פעם. היהודים הצרפתים שבאים לפה רואים שהכול מאוד דינמי, וזה מוצא חן בעיניהם. חוץ מזה, תל אביב מאוד אינית, ואנשים נמשכים. ואם אפשר באותה הזדמנות גם לברוח מהמיסוי ומהאנטישמיות - עוד יותר טוב".
זנאתי מזכיר כי נכון לעכשיו מס העשירים לא עבר, אם כי גם הוא מעריך שמדובר רק בעניין של זמן עד שנוסח מתוקן יאושר. הוא אומר שהתחושה שאנשים אמידים ישלמו יותר, התבססה עוד לפני הבחירות לנשיאות. "בעלי הון ידעו שהשמאל עולה לשלטון והתחילו להתארגן עוד לפני כן, ולכן יש בריחה; הרבה יהודים התאכזבו מהמצב, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת האנטישמיות. הקהל שמשקיע פה ובארצות הברית הוא הקהל שממילא שקל לעזוב, ובאופן טבעי, למי שיש כסף, קל יותר לעזוב.
"יש גם כאלה שמחכים לגיל הפנסיה כדי לעזוב. לא מדובר בהכרח באנשי עסקים, אלא באנשים אמידים מאוד - עורכי דין, רופאי שיניים, רופאים, כירורגים. יש להם כסף והם לא רואים את עצמם גרים בצרפת יותר. כל הפעולות הקיצוניות שנעשות שם עכשיו, מבחינתם הן טריגר לעזוב, הקש ששבר את גב הגמל. הם מאוד פסימיים ולא רואים את האור בקצה המנהרה".
לוקסמבורג אטרקטיבית
"רוב החברים שלי בינתיים לא באו לישראל" אומר גורסט. "אנשים שיש להם כסף יכולים לעבור ללונדון, לבלגיה וללוקסמבורג. גם אם מס החברות פה נמוך יותר על הנייר, בפועל זה מאוד דומה למה שקיים בצרפת, כי שם מכירים לך בהמון הוצאות שלא מכירים בהן בישראל: פגישות עם אנשים במסעדות, מתנות לקליינטים, מטוס פרטי. בכלל, חישוב המס שם הרבה יותר פשוט מכאן. חוץ מזה, גם בישראל כל הזמן מפמפמים שאפשר לקחת מהעשירים עוד מסים".
אם יש בעיה, מדגיש גורסט, היא אינה המס בישראל מול המדינות האחרות, אלא דווקא הביורוקרטיה. "עדיף לשלם יותר מסים ולהיות זורם. זה לא נורמלי שישראל ממוקמת באחד המקומות האחרונים של מדינות שנוח לעשות בהן עסקים".
הכתבה המלאה - במגזין G
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.