התעשייה האווירית, אחד מהמעסיקים הגדולים במשק הישראלי (13 אלף איש בערך), נולדה בשנת 1953 כחברת "בדק מטוסים", ששיתפה פעולה עם חיל האוויר הישראלי כדי לספק את צרכיו בימיה הקשים של המדינה הצעירה. "בדק מטוסים" שכנה במוסך גדול בחולות שדה התעופה לוד, והייתה פרי עמלו של אל שוויימר, יהודי אמריקני וציוני נלהב שהעתיק את מגוריו לישראל כדי לסייע בבניית המדינה החדשה.
בימיה הראשונים העסיקה החברה רק 70 עובדים. עשרות שנים חלפו, ואותה חברה קטנה הפכה לתאגיד האווירי המוביל של ישראל, שמוכר את פתרונותיו למדינות שונות ברחבי העולם.
פתרונות התעשייה כוללים כלי טיס צבאיים, כלי טיס בלתי מאוישים, לוויינים, מערכות נשק וחימוש ואפילו מטוסי מנהלים. רוב הכנסות התעשייה הוא מייצוא, אך מטבע הדברים - משרד הביטחון הוא אחד מלקוחותיה המהותיים.
רשימת 20 שיאני השכר של התעשייה האווירית מגלה כי חלק לא מבוטל מהם אינם מנהלים אלא טייסים, ולהבדיל מחברות ממשלתיות אחרות - התעשייה האווירית אינה מגדירה במדויק את התפקיד של כל אחד משיאני השכר בה. עם זאת, מדו"חות החברה לשנת 2011 עולה כי יש בה שיאנים נוספים, ואחד מהם הוא המנכ"ל, יצחק ניסן (ראו טבלה).
שיאני שכר בתעשייה האוירית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
