המסמך המלא של מנכ"ל נמל אשדוד נגד היו"ר

לפני כחודש, חשף "גלובס" כי מאחורי הסכסוך שפרץ בנמל אשדוד סביב דרישת הדירקטוריון להזיז מתפקידה את העוזרת האישית של המנכ"ל שוקי סגיס, עומד מסמך בן 6 עמודים שהגיש סגיס לדירקטוריון. מסמך, שמהווה הלכה למעשה כתב אישום חמור נגד יו"ר הדירקטוריון בכבודו ובעצמו - גדעון סיטרמן. עיקרי הטענות במסמך פורסמו אז ובהן התערבות לכאורה במינויים ובמכרזים, אולם היום (ד') אנו חושפים את המסמך במלואו, לרבות האמירות הקשות והנוקבות של סגיס שדורשות לכל הדעות חקירה יסודית של רשות החברות הממשלתיות ואף של מבקר המדינה.

באופן תמוה, ל"גלובס" נודע כי ברשות החברות ששייכת למשרד האוצר, החליטו לאחרונה שלא לפתוח בחקירת הפרשה ולהותיר את הבדיקה בידי הדירקטוריון. ברשות לא סיפקו הסבר מניח את הדעת כיצד הדירקטוריון אמור לחקור את עצמו ואת העומד בראשו, במה שנראה כמו 'החתול שהופקד לשמור על השמנת'. "משרד האוצר מתנהג כמו מאפיה", טוען גורם בכיר בנמל אשדוד בשיחה עם "גלובס". "במשך חודש הם מחזיקים במסמך הזה ובאופן מכוון הם החליטו לזרוק אותו לפח", הוא טוען.

באופן אירוני, אמירותיו של סגיס באותו מסמך, שנחשפות כאן במלואן, ניבאו את ההתנהלות שמיוחסת כעת למשרד האוצר ואת מה שנתפס על פי גורמים בענף התחבורה ובשוק העבודה כניסיון מכוון לחמם את יחסי העבודה בנמל - זאת כדי להצדיק לכאורה מהלכים שונים ובהם הקמה של נמלים פרטיים. וכך כותב סגיס בפתח דבריו: "השינוי העצום שחל בחברה בשנים אלו התאפשר גם כתוצאה ממאמצים מרובים ועבודה קשה שהביאו למערכת יחסי עבודה הנשענת על שיתוף פעולה עסקי, תפעולי ותפוקתי עם ועדי העובדים... רבים עומדים מנגד ומבקשים לבטל את הניסיונות הללו ולדרדר את מערכת היחסים שנבנית עקב בצד אגודל... לצערי, מאז נכנס לתפקידו יו"ר החברה, החלו מתגברים אט-אט ובקצב הולך ועולה תופעות שהדעת מתקשה לסבול.

"אני נאלץ לעסוק ולהתמודד עם אתגרים שתכליתם להביא לקונפליקטים אישיים קשים בכוונת מכוון. הגם שלעתים המטרות אינן ברורות ממבט ראשון, הרי שניכר בהם שאין בהם כדי לפעול להצלחת החברה כמתחייב בחוק. אינטרסים אחרים, שחלקם יפורט כאן ואת חלקם אפרט במקומות הראויים לכך, אולי ישפכו אור על הנעשה בנמל בשבועות האחרונים, על המניעים, האינטרסים, יחסי הגומלין והשימוש הפסול לדעתי שנעשה על ידי היו"ר במשרתו - עד כדי הולכת הדירקטוריון כולו שולל".

לאחר שסגיס מונה במסמך את שלל הדוגמאות להתנהלות בעייתית לכאורה מצד סיטרמן, אותן נפרט בהמשך, הוא קובע: "אני נענש על שלא 'זרמתי' עם הבקשות שנדרשתי אליהן על ידי היו"ר. אני משמש כמנכ"ל חברת הנמל מאז הקמתה (לאחר הרפורמה ב-2005 - ש.נ). יש לי פרספקטיבה ארוכה של רגולטורים, שרים, ממונים ובעלי תפקידים. אני קובע, כי אין דוגמה ואח ורע להתנהלות מסוג זה בכל שנות כהונתי בחברת הנמל. אל דאגה, הנמל הכשיר אותי גם להתמודדות כזו. חומרת המעשים, רציפותם, השיטה שעומדת בבסיסם וניהול מסע הנקם חסר המעצורים של היו"ר על חשבון החברה, חוסנה ועתידה - כל אלה מחייבים לדעתי התערבות הדירקטוריון".

הקשר הספרדי

אז במה סגיס מאשים את סיטרמן? למשל, באהבה בלתי מוסברת לכאורה לחברות ספרדיות. סיטרמן, שהועסק בעבר ע"י יצרנית הרכבות הספרדית CAF ונחשב לבעל קשרים במדינה, עשה מאמצים מיוחדים כדי שחברות ספרדיות יזכו במכרזים שהנמל אמור לפרסם. כך כותב סגיס בעניין רכישה אפשרית של סימולטורים למנופאים: "היו"ר הפגיש את סמנכ"ל משאבים עם 3 אנשים מספרד על מנת שיהיה איתם בקשר כאפשרות לרכש סימולטורים מהם. היעלה על הדעת? האם היו"ר הפך למומחה לסימולטורים? לרכש? מדוע שוב ספרד? מדוע להתערב בכלל?".

בעניין תכנון רציף עתידי המכונה רציף 21, כותב סגיס: "היו"ר ביקש שאפנה לחברת ייעוץ בספרד העונה לשם INECO בנושא . העברתי את שם החברה למר יהודה היימליך (מנהל פיתוח עסקי בנמל - ש.נ), שבדק ומצא את החברה כלא מתאימה. עוד בעניין ספרד, סגיס כותב על מכרז עתידי לרכישת גוררות, ומציין כי בעוד שסיטרמן התנגד לבצע רכש משותף יחד עם נמל חיפה, הוא דחף לביצוע רכש מידי מספנה בספרד וזאת "באופן פעיל ובוטה, טרם יציאה למכרז והגדרת מאפייניו".

סגיס מוסיף בעניין: "היו"ר אף דרש מסמנכ"ל תפעול לקיים שיחה טלפונית בנושא עם נציגי המספנה שנמצאת בוולנסיה. מיותר להכביר מילים על דרישה זו". סגיס כותב עוד, כי לאחר שהסמנכ"ל הבהיר לנציגי המספנה בספרד כי יקבלו את פרטי המכרז כמו כל אחד אחר עם פרסומו באינטרנט, סיטרמן לא אהב את זה: "לדברי הסמנכ"ל, לאחר שיחת הטלפון הוא ננזף על ידי היו"ר על כך שלא דיבר אליהם יפה".

בעניין הכוונה לפרסם מכרז למיתוג הנמל, כתב סגיס: "היו"ר אמר לי שזה חשוב ויהיה חשוב שנכניס את גיל סמסונוב לכך, מעצם קרבתו לראש הממשלה, בטענה שכך יהיה לנו קל יותר לפעול מול הרגולציה". בעניין מכרז לשירותי יחסי ציבור, כתב סגיס במסמך כי סיטרמן כפה עליו כי שהתשלום למשרד ארד תקשורת יעמוד על 35 אלף שקל בחודש במקום 20 אלף בחודש, ורק לאחר ויכוח הסכים לרדת לכדי 30 אלף בחודש. "מדובר בפגיעה בעקרונות הרכש, ביצירת תשתית מזיקה ופוגענית לנמל וביצירת אומדן מופקע שלא תואם את תנאי השוק בחשבון. מדובר בהתערבות בוטה, לא מידתית, חורגת מכל היגיון מקצועי ומעלה טעמים רבים לפגם. אני מניח שחלק מהסיבות עוד יתגלו ככל שיימשך המכרז".

מינוי מקורבים

סגיס מתאר במכתב כיצד סיטרמן התעקש לקלוט בנמל אישה פלונית, כאשר עוזרו האישי דאג להבהיר כי מצופה שהיא תרוויח 20 אלף שקל בחודש בנוסף לרכב צמוד. "היו"ר הגדיר אותה כחשובה מאוד לשר", כתב סגיס, כשהכוונה היא לשר התחבורה ישראל כץ. בהמשך, מבהיר סגיס כי כץ מעולם לא ביקש ממנו למנות איש ולכן אינו סבור שהוא מעורב בעניין.

לאחר שסיטרמן נתקל בקשיים מצד סגיס, הוא ביקש לנסות בדרך אחרת: "היו"ר דרש וביקש להיפגש אישית עם אלון חסן, יו"ר הוועד, בעניין 'חשוב' זה. אכן התקיימה פגישה שכזו בביתו של חסן. לא רק שתשובתי החוקית, המוסמכת והמחייבת לא התקבלה, אלא שהיו"ר ביקש לעקוף אותה בכל דרך".

לפי סגיס, לאחר פגישה נוספת עם חסן ובעקבות דרישות ששכר שנראו לחסן מופרזות, החליט האחרון שלא לאפשר את קליטתה של האישה בנמל. מאותו רגע, כך על פי סגיס, סיטרמן עבר לשלב הנקמה: "לאחר מספר ימים פגש היו"ר את סמנכ"ל משאבים ואותי ואמר לנו קצרות: 'לגבי הבחורה, איני צריך מכם טובות. אסתדר לבד ואתם עוד תשמעו אותי'. מה שנשמע בתחילה כמו תסכול אישי עמוק, הפך ליריבות ולמסע נקם שסופו מי יישורנו".

סגיס טוען במסמך כי זמן קצר לאחר אותה התרחשות, ובמקביל לניסיון של סיטרמן להביא לקליטתם בנמל של 6 מקורבים לכאורה, הגיע לרשות החברות אותו מכתב אנונימי מפורסם בעניין העוזרת האישית של המנכ"ל שנישאה למנהל עבודה בנמל ועל כן נדרשת לכאורה לזוז מתפקידה. סגיס לא אומר זאת במפורש, אבל בין השורות ניתן להסיק כי הוא לכל הפחות לא פוסל את האפשרות שסיטרמן הוא שעומד מאחורי אותו מכתב. והנה אותה רשות חברות שדרשה הסברים בשל מכתב אנונימי, זורקת מסמך רשמי ונוקב של מנכ"ל הנמל ומסירה את ידיה מטיפול בעניין.

 קטעים ממכתבו של סגיס לחברי הדירקטוריון

סיטרמן דוחה הטענות: "משוללות יסוד"

ממשרד עו"ד גולדפרב זליגמן המייצג את גדעון סיטרמן נמסר בתגובה כי: "מרשנו הלין על כי המנכ"ל סגיס פעל לסכל את החלטת הדירקטוריון שעניינה הקפדה על נורמות ניהול בסיסיות בחברה ופעולה נמרצת למניעת היעדר ניגוד עניינים של עובדים ומנהלים בצומת קבלת החלטות ובקרה; מרשנו פעל להטמיע בחברה תהליכים הכוללים ציות לדיני המכרזים וביצוע צעדים אופרטיביים למימוש החלטות ותוכניות שהוצגו ע"י הדירקטוריון; והלין כלפי התופעה של אי ביצוע החלטות דירקטוריון המהותיות להתפתחותה העסקית של החברה, אי עמידת הנהלת החברה בדרישות הרגולטור, חוסר שקיפות כלפי הדירקטוריון מצד ההנהלה, הנצחת תופעת פטורים ממכרזים וכשל ניהולי מתמשך.

"מרשנו דוחה כל טענה לפיה הוא מתערב במכרזים, תוך שהוא נדרש ברחל בתך הקטנה ודוחה אחת לאחת כל טענה שנטענה כנגדו. כן דוחה מרשנו את טענות המנכ"ל בכל הנוגע לפעולות שנעשו לבחינת מידע בספרד - שעה שהמנכ"ל עצמו הוא זה אשר ביקש ללמוד מידע מהנעשה בספרד ואף נסע לשם בראש משלחת מטעם הנמל ביחד עם יו"ר ועד ציוד מכני, בליווי נציג האוצר, וכל זאת ללא ידיעת הדירקטוריון.

מרשנו לא פעל לקידום חברות ספרדיות, אלא פעל לאיסוף מידע מהזירה הבינלאומית, לרבות ספרד, בכל הנוגע לגיבוש הצרכים של נמל אשדוד. מרשנו טוען כי עיתוי כתיבתו של מכתב המנכ"ל בסמוך לאחר שהתבקש לממש את החלטת הדירקטוריון להקפדה על מניעת ניגוד עניינים בלשכות המנכ"ל, היו"ר, היועמ"ש ומבקר הפנים - מעיד כי מטרתו של המנכ"ל הינה לסכל את עבודת הדירקטוריון ולהטות את הדיון לפסים אישיים והשמצות משוללות יסוד".

מדירקטוריון חברת נמל אשדוד נמסר בתגובה כי "לפתחו של הדירקטוריון הונח מכתבו של המנכ"ל ותגובת יו"ר הדירקטוריון. חברי הדירקטוריון סבורים שהמקום הראוי לדון בטענות הינו סביב שולחן הדירקטוריון, עם כל ההבנה בזכות הציבור לדעת. בכוונת הדירקטוריון לדון בנושא בישיבה שנקבעה ל-12.03.2013. לנגד עיני חברי הדירקטוריון עומדת מעל הכול, טובתה של חברת נמל אשדוד".

שר התחבורה, ישראל כץ, דחה בעבר כל ניסיון לייחס לו מעורבות במינוי מקורבים.

 עיקרי ההאשמות נגד סיטרמן