מחטף השכר שביצעה החברה לישראל יום לפני כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים היה כה בוטה, עד שכל התפתלויות דירקטוריון החברה בניסיון לנמק אותו היום בטובת החברה, נידון לכישלון חרוץ. אין צל של סיכוי שאסיפה כללית בחברה לישראל הייתה מאשרת את תנאי העסקתו של מנכ"ל החברה, ניר גלעד, תחת החוק החדש, הדורש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט כתנאי לאישור השכר.
הסיבה לכך אינה רק הרוח האקטיביסטית שהחלה לנשב לאחרונה בקרב הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור, אלא בעיקר הקבלות שהציג גלעד ב-7 שנותיו בחברה לישראל. אלה רחוקות מלהצדיק את תשלומי העתק שמרעיפה עליו החברה, שעומדים על כ-15 מיליון שקל בשנה (שכר ואופציות).
למעשה, למעט פרת המזומנים של החברה לישראל, יצרנית הדשנים כיל (שהייתה חלק מהקבוצה עוד לפני הגעתו של גלעד), כמעט כל ההשקעות המרכזיות האחרות שביצעה הקבוצה נקלעו בשנים האחרונות לקשיים והסבו לה הפסדים כבדים: חברת הספנות צים (העומדת בפני הסדר חוב שני עם נושיה), מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס (קטסטרופה שמאיימת להוריד לטמיון השקעת ענק של כ-700 מיליון דולר), חברת הזיקוק בזן (הפסד של כחצי מיליארד שקל על ההשקעה בה) ויצרנית השבבים טאואר (בזבוז מתמשך של זמן וכסף).
למען ההגינות צריך לומר כי באותה מידה שבה אין מייחסים לגלעד את הצלחתה של כיל, כך גם האחריות להשקעות הפחות מוצלחות שביצעה החברה אינה רובצת רק על כתפיו. ראשית, לכל החברות הללו יש הנהלה עצמאית, ושנית, מעל גלעד - בחור חכם ומוכשר לכל הדעות - יש דירקטוריון ובעל שליטה דומיננטי, עידן עופר, שלפחות בחלק מההשקעות שבוצעו ע"י החברה לישראל נחשב לבעל הדעה והמילה האחרונה.
ואחרי כל זה נותרת עדיין השאלה מה עושה גלעד שמצדיק, מבחינת בעל השליטה עופר, שכר כה מופרז, שחלק נכבד ממנו מגיע מכספי הציבור (המחזיק כ-50% ממניות החברה לישראל). גם לאחר שלוקחים בחשבון את מיומנותו הפיננסית, יכולות ניהול המו"מ שלו וקשריו המצוינים במסדרונות השלטון - קשה למצוא תשובה שתניח את הדעת. מצד שני, עבור תאגיד ששפך בזמן קצר מאות מיליוני שקלים על מיזם רכב שאפתני שהצלחתו מוטלת בספק, מה זו כבר הוצאה של עוד 10-15 מיליון שקל בשנה.
ניר גלעד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.