קופות הגמל לתגמולים, ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה המקיפות החדשות סיפקו אשראי עסקי בהיקף של יותר מ-128 מיליארד שקל, נכון לסוף 2012. מדובר בגידול של כ-7% ביחס לסוף 2011, ובצמיחה של כ-14% ביחס למצב שהיה בסוף 2010. עיקר הגידול נרשם באפיקי ההשקעה הלא סחירים, והמוסדיים ממשיכים להגדיל את פעילותם כספקי אשראי של הסקטור העסקי באמצעות ההלוואות הפרטיות.
המוסדיים מעמידים אשראי עסקי באמצעות שלושה אפיקי השקעה מרכזיים: אג"ח קונצרניות סחירות, אג"ח לא סחירות והלוואות.
השקעות הגופים המוסדיים בחוב של התאגידים העסקיים זוכות בימים אלה לעניין ציבורי רב בהרבה מהרגיל, על רקע קשיים שאליהם נקלעו תאגידים בהחזרת הכספים שלוו מהגופים הללו. במקביל חל גידול עקבי בהיקפי ההלוואות הפרטיות - "הרחוקות מהעין הציבורית" - שמעמידים המוסדיים. על רקע תמונת מצב זו בוחן "גלובס" את היקפי האשראי שמעמידים הגופים המוסדיים לסקטור העסקי בשנים האחרונות.
מבדיקתנו עולה כי בסוף 2012 הגופים המוסדיים ה"רגילים", שאינם סגורים להצטרפות חלקים נרחבים מהציבור, השקיעו מכספי העמיתים והמבוטחים סך של כ-128 מיליארד שקל באג"ח קונצרניות סחירות ולא סחירות ובהלוואות פרטיות. זאת לעומת סך של כ-120 ו-113 מיליארד שקל בסוף 2011 ובסוף 2010, בהתאמה.
באופן טבעי, חלק הארי של האשראי העסקי מכספי החיסכון לטווח ארוך מגיע לגופים העסקיים מהאג"ח הקונצרניות הסחירות. נכון לסוף 2012 הסתכם תיק האג"ח הקונצרניות הסחירות של קופות הגמל לתגמולים, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה המקיפות החדשות בכ-75 מיליארד שקל. זאת לעומת כ-73 ו-68 מיליארד שקל, נכון לסוף 2011 ולסוף 2010, בהתאמה.
חולשת המוסדיים נחשפה במשבר
ההחזקה הניכרת של המוסדיים מהשוק הפרטי באג"ח קונצרניות סחירות התפתחה מאוד בעשור הקודם. זאת, כפועל יוצא מהקטנת הנפקת האג"ח הממשלתיות - המיועדות והלא מיועדות - ושליחת המוסדיים לשוק ההון "העסקי" במסגרת החיסכון ההולך וגדל במסלולי הפנסיה הצוברת. מגמה זו התעצמה בשנים שלאחר רפורמת בכר.
המגמה הזו השתנתה מאז המשבר החריף של 2008-2009 בשוקי ההון בארץ ובעולם. משבר זה הביא לשוק המקומי את בשורת הסדרי החוב גם אצל החברות שהן לכאורה הגדולות והחזקות ביותר בשוק. המשבר הציג לעיני כל את החולשה של המוסדיים לעומת הלווים ולעומת הבנקים, בכל הקשור ליכולתם להשיב שיעור גבוה ככל הניתן מהחובות הבעייתיים.
לכך נוספו החולשה של המוסדיים בהיבטים המשפטיים, כפי שבאה לידי ביטוי באג"ח הסחירות; הקושי שיוצרים הפיזור הרב בין מחזיקי האג"ח וניגודי האינטרסים ביניהם; והבעייתיות בניהול הסדרי חוב תחת העין הציבורית הביקורתית.
גידול באשראי הלא סחיר והפרטי
על רקע כל אלה, המוסדיים, וגם הגופים העסקיים הלווים - שאף הם מבקשים להימלט מהזעם הציבורי והתקשורתי אם וכאשר ייקלעו לקושי - מצאו בשנים האחרונות פתרון מסוים: האשראי העסקי הלא סחיר. אשראי זה מתבסס על שני אפיקי השקעה מרכזיים - האג"ח הקונצרניות הלא סחירות, שלרוב מונפקות למספר מצומצם של מלווים, והלוואות שנעשות באופן דומה לקריטריונים של המערכת הבנקאית, והרחק מהעין הציבורית.
נציין שההלוואות הפרטיות - Tailor made - שנותנים המוסדיים לשורה הולכת ומתארכת של חברות, עומדות לפני שינוי. בינואר השנה הודיע הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, על הקמת ועדה מקצועית להסדרת התחום.
מבדיקתנו עולה שבסוף 2012, שלושת האפיקים המרכזיים בתחום החיסכון לטווח ארוך סיפקו אשראי לא סחיר ואשראי פרטי בהיקף מצרפי של כ-54 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-14% לעומת סך של כ-47 מיליארד שקל בסוף 2011, וצמיחה של כ-20% לעומת כ-45 מיליארד שקל שהיו באפיקים אלה נכון לסוף 2010.
למעשה, שהאג"ח הקונצרניות הלא סחירות דורכות במקום. בסוף 2012 הן הסתכמו בכ-31.5 מיליארד שקל, לעומת כ-30.6 מיליארד שקל בסוף 2011 ו-32.4 מיליארד שקל בסוף 2010.
מנגד, רכיב ההלוואות בתיקי המוסדיים הולך וגדל בשיעורים דו-ספרתיים. ב-2012 לבדה נרשמה צמיחה של כ-34% לעומת סוף 2011 בכל הקשור להיקפי ההלוואות הללו, בעוד שמאז סוף 2010 מדובר על זינוק של כ-82%.
כמו כן, אם בסוף 2010 סך האג"ח הקונצרניות הלא סחירות היה גדול פי 2.7 מההלוואות, הרי שבסוף 2011 כבר דובר על יחס של 1.8, שירד בסוף 2012 ליחס של 1.4.
בסך הכול, קופות הגמל לתגמולים, ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה המקיפות החדשות (שברובן המכריע נמצאות בבעלות חברות הביטוח) השקיעו באפיק ה"הלוואות" כ-22.2 מיליארד שקל בסוף 2012. זאת לעומת כ-16.6 מיליארד שקל בסוף 2011 וכ-12.2 מיליארד שקל בסוף 2010. נציין כי נתוני ההלוואות הללו משקפים בעיקר הלוואות לגופים עסקיים - בעסקאות אחד על אחד, בקונסורציומים בין המוסדיים ובסינדיקציות עם הבנקים - וגם הלוואות לעמיתים ולמבוטחים, ולסוכני ביטוח.
מכאן שהמגמה באשראי העסקי המוסדי ברורה למדי: גידול באשראי הלא סחיר (הודות לרכיב ההלוואות) - שמצד אחד מספק למלווים כלים משפטיים ועסקיים טובים בהרבה לטיפול בהחזר החוב אם וכאשר יצוצו בעיות, אך גם מספק להם וללווים פרטיות. נראה שהמגמה הזו רק תגבר.
אפיקי האשראי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
