פרדוקס רגולטורי

"בוס בהסוואה", יום ה' 21:00, ערוץ 2 רשת

לפני שנתחיל, הנה וידוי קטן: אני אוהב את התוכנית הזאת. אני יושב מולה, חיוך טיפשי מרוח על פניי, מתרגש במקומות הנכונים, מחכה לסוף הטוב הידוע מראש.

כן, כן. אני יודע שזו בדיוק התוכנית שבה חברות שמרוויחות לא מעט כסף, עושות שימוש ציני במדיום הטלוויזיוני (בפרק הערב: מנכ"ל פיצה האט במטבח). אני מודע לפרסומת הסמויה והגלויה שזועקת כמעט מכל פריים. אני לא אידיוט ולא נאיבי - ועדיין, אני אוהב את התוכנית.

בשבוע האחרון געשה הרגולציה: שומו שמיים, תוכן שיווקי בפריים-טיים. נגד הזכיינית רשת נפתחו הליכי הפרה - הכרטיס הצהוב של זכייניות הטלוויזיה המסחרית.

הנה כי כן, צא ולמד עד כמה אווילית היא הרגולציה: אין חולק על כך שהרשות השנייה חרתה על דגלה ערכים כמו קירוב הפריפריה, הפניית הזרקור אל חלקים בעם שאינם נהנים מתשומת-לב תקשורתית, חיבור בין כל עדות ישראל ועוד. והנה, באה סדרה שמראה את הטבחית הקטנה מהמלון, את שוטף הכלים בבית-הקפה, את המוסכניק המגורז ועוד.

אז נכון, בצד השני של המשוואה יש גורם מסחרי שמשלם את החשבון, ועל הדרך עושה יחסי ציבור לא רעים לעצמו. אז מה? מה היה התחליף לשעה וחצי הזו? עוד שעשועון דבילי? עוד תוכנית ריאליטי שמזמרת את עצמה לדעת?

במקום לתת לזכייניות הטלוויזיה המסחרית לעשות ככל העולה על רוחן כדי שירוויחו, ואז לגבות מהן מסים כחוק, בנו כאן מערכת רגולציה כה מטופשת, עד שהדבר היחיד שהיא מצליחה לעשות בהצלחה, הוא לירות לעצמה ברגל.