בכניסה לתערוכת הורדוס במוזיאון ישראל יצרו מעצבי התערוכה, המעצב עידו ברונו ואדריכל אבי אור, מבואה מעוגלת, עטופה בנוף פנורמי של מדבר יהודה. היא משמשת כמעין תא להשוואת לחצים, לקראת הצלילה לנבכי העבר. משם, במעבר חד, מתחיל הסיפור בחדר הכס המשוחזר, על ציור הפרסקו של קירותיו שחלקו הועבר לכאן מארמון הרודיון והוצמד ללוחות הקיר. בחדר זה שכב המלך המת לקראת קבורתו במוזוליאום המפואר שבנה לעצמו מבעוד מועד. כאן מתחיל המסע בעולמו של המלך הורדוס, ודרך חללי התערוכה הוא עובר בתחנות חייו, מיריחו למצדה ולירושלים, וחוזר אל אחוזת הקבר המפוארת בהרודיון.
"עיצוב תערוכת הענק, כ-900 מ"ר שטחה, היה אחד האתגרים הגדולים שהתמודדנו עימם. החלוקה בין החללים נעשתה לפי הגיון גיאוגרפי, כרונולוגי ונושאי, ובמכלול היא נועדה לספר סיפור", מסביר ברונו. התערוכה עושה זאת באמצעים פיזיים ודיגיטליים.
הורדוס, שמת בשנת 4 לפני הספירה, הצליח להנציח את שמו כמלך "סלב". מהתערוכה ניתן ללמוד מעט על עקרונות המיתוג והשיווק העצמי, ממורה בן אלפי שנים. הוא בנה טירות ומבצרים מגלומניים ועסק בהאדרת שמו, ועל כן הוא זכור בין היתר כמי שהצליח להקים מאפר את בית המקדש (ימי בית שני).
כ-10 אלפים איש ביקרו בתערוכה בשבוע הראשון להצגתה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
