זמן קצר לפני תום כהונתו במשרד האוצר, פורש יובל שטייניץ את הישגיו במה שהוא מכנה "מאבקו הקשה" לסתימת "החור (התקציבי) השחור" בצה"ל, מאבק שאותו הוא ניהל, לדבריו, נגד שר הביטחון, אהוד ברק, שני רמטכ"לים ולובי חזק של צה"ל ומשרד הביטחון. בראיון לשבועון האמריקני "דיפנס ניוז" אומר שטייניץ, כי כבר עתה מממשת הממשלה חיסכון בסך מאות מיליוני שקלים בגלל צעדי הריסון הפיננסי והשקיפות שאכף על משרד הביטחון, "ובסוף העשור נתחיל לראות חיסכון של כמה מיליארדי שקלים בשנה".
המראיינת, ברברה אופל-רום, שאלה את שר האוצר: תיארת את המערכת התקציבית של צה"ל כחור שחור, הרבה יותר אטום מאלה של המוסד והשב"כ. הכיצד?
שטייניץ: "זה היה חור שחור מוחלט, ולכן השקיפות והטלת אחריות היו השלב הראשון והחשוב ביותר של הרפורמות המקיפות שלנו. עד לשנה שעברה, לשר האוצר, לחברי-כנסת רלוונטיים ואפילו לראש הממשלה לא היה שום מושג לגבי הדרך שבה מוצא הכסף. הממשלה אישרה תקציב שנתי כללי ויכלה להקצות כספים לפרוייקטים ספציפיים, אבל איש לא היה יכול לוודא האם הסכומים שהוקצו לפרוייקטים אלה או אחרים אכן הגיעו ליעדם. שלטונות המס אפילו לא ידוע כמה (מס) לנכות ממשכורות מפני שלא היתה להם גישה לספרים. זו היתה הפרה בוטה של החוק, אך זו היתה הנורמה. היתה אקסיומה, שבתקציב משרד הביטחון לא נוגעים".
שר האוצר סיפר כי בפעם הראשונה שבה העלה את הסוגיה בקבינט, אמר לו ברק: "על גופתי המתה; זה לא יקרה". לדברי שטייניץ, האשים שר הביטחון את משרד האוצר בניסיון לפקח על משרד הביטחון ולהכתיב לו (תנאים). "נדרשו לי שנתיים וחצי של מאבק קשה מול ברק, מול שני רמטכ"לים ומול לובי חזק מאוד", אמר השר.
הוא מציין, כי בעקבות מאבקו מותקנים עתה באגף התקציבים של משרד האוצר מחשבים שמחוברים ישירות לאלה של משרד הביטחון. "אנו רואים את כל החוזים, המכרזים, תשלומים לספקים והוצאות על משכורות", אומר שטייניץ. "אנו רואים עתה בדיוק להיכן הולך הכסף, מה קצב ההוצאות והאם (משרד הביטחון) נקלע לבעיות. סוף סוף, לאחר 65 שנה, יש לנו פיקוח נאות".
- אמרת שהרפורמות יושמו רק אשתקד, בעוד שלמעשה הקבינט אישר אותן בינואר 2011.
שר האוצר: "עקרונית, קיבלנו את אישור הממשלה בינואר 2011, אך בפועל לא קרה דבר למעט פגישות ודיונים. אולי הם (אנשי משרד הביטחון) חשבו שהסוגיה פשוט תיעלם. אבל אשתקד עשיתי זאת בדרכי שלי. זה היה בלתי רגיל ואולי לא הוגן מבחינה מסוימת, אבל לא היתה ברירה אחרת. וכך, בינואר 2012, בעקבות התנגדות נמרצת של משרד הביטחון לקיצוצים, החליטה הממשלה שהיא לא תקצץ את תקציב הביטחון בשני מיליארד ש"ח, בתנאי שהכסף יימסר רק לאחר שתושג שקיפות מלאה (במשרד הביטחון). המשמעות היתה שאסור היה לי להעביר את שני מיליארד השקלים לפני שמשרד הביטחון יסכים לחבר את מערכות המחשבים שלו לאלה של משרד האוצר. רק לאחר שראינו שיש לנו גישה לכל דבר, העברנו את הכסף. זה נמשך חצי שנה".
שטייניץ חשף בגילוי לב בוטה מאבק מר נוסף עם משרד ביטחון: "בישראל, כמו בכל מדינה נורמלית, משרד האוצר אחראי להגשת ספר התקציב לבית-המחוקקים. אך עד ל-2010 ספר תקציב הביטחון היה נפרד ונכתב לא ע"י משרד האוצר אלא ע"י צה"ל ומשרד הביטחון. זה היה בניגוד לחוק, אך זה היה הנוהל מאז 1948".
"החלטתי לשנות זאת", המשיך שר האוצר. "עקרונית, משרד הביטחון נדרש להבין שהוא חלק ממדינת ישראל, לא מדינה עצמאית. המשרד אינו צריך ליהנות מפריווילגיה לחבר ולהגיש תקציב משלו. כאשר הכנו את התקציב הדו-שנתי ל-2010-2011, הודעתי למשרד הביטחון שאני אגיש את ספר תקציב הביטחון... במשך חודשים סרבו אנשי המשרד לשתף פעולה והוסיפו לעבוד על תקציב המשרד באופן עצמאי. הם חשבו, כנראה, שאתקפל.
"בסופו של דבר, שבועיים לפני מועד הגשת התקציב, הודעתי לאנשי משרד הביטחון שאנו (משרד האוצר) נכין את תקציב הביטחון. זה לא יהיה תקציב מדויק מפני שאין לנו גישה לכל המידע; זה יהיה רק אומדן. בכל זאת, לכנסת יוגשו שני תקציבי ביטחון, אחד חוקי ואחד בלתי חוקי. זה יהיה סקנדל עצום".
"לאחר כמה ימים של חילופי דברים מתוחים, נכנע משרד הביטחון והחל לשתף עימנו פעולה בהכנת תקציב הביטחון שחובר ע"י שני המשרדים. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שמשרד האוצר, ולא משרד הביטחון או המטכ"ל, קיבל אחריות לתקציב הביטחון", סיפר שטייניץ.
שר האוצר אמר עוד, כי שלב נוסף ברפורמות שהתקין בתקציב משרד הביטחון היה לשים קץ לעובדה שקצינים ועובדים אחרים בצה"ל יכלו לפרוש עם פנסיה מלאה בגיל 42. ולא רק זה, אלא שבין הגילים 42 ו-67 הם קיבלו פנסיה ממשלתית נוספת שנועדה לשמש גשר לאורך אותן 25 שנים. בדרך כלל, אנשים מצטרפים לצבא הקבע בגיל 26. המשמעות היתה שלאחר 16 שנות עבודה בפועל, הם מקבלים פנסיה על בסיס של 42 שנה. "אנו עדין מתירים חיילים קרביים לפרוש בגיל 42, אך מספרם קטן יחסית. כ-70% מהמועסקים בצה"ל זכאים לקבל פנסיה מלאה בגיל ממוצע של 57. ברור שזה היה מאבק קשה מאוד, אך החוק הרלוונטי נחקק בסוף 2010".
שטייניץ ציין, שממשלת ישראל הסכימה שחיל הים יגן על מתקני גז חוץ חופיים ועל מתקנים אסטרטגיים אחרים של ישראל בלב ים, אך לא התקבלה שום החלטה להקצאות רכש ספציפיות. "לדעתי, החלטה כזו צריכה להיות חלק מהחלטה כללית לגבי תקציב הביטחון, ומשרד הביטחון הוא זה שצריך לקבוע קדימויות להוצאת כספים", אמר שר האוצר. "החלטנו להחזיר לחברות הגז 50% מההוצאות שלהן שקשורות לאבטחת הפרימטר המיידי שסביב המתקנים שלהן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.