סיכום אירועי האוסקר: הזוכים, המפסידים ואיפה הייתה הדרמה האמיתית?

סרט הדרמה "ארגו" זכה הלילה בלוס-אנג'לס בפרס האוסקר עבור הסרט הטוב ביותר, אך הדרמה האמיתית התרחשה מאחורי הקלעים: האנימטורים של "חיי פאי" - סרט שזכה באוסקר עבור הבימוי, האנימציה והצילום, ניסו לסחוף אחריהם קולגות מהתחום לטובת הפגנה רועמת ברחבת הטקס, כזו שתשבש את הכניסה הנוצצת לאולם. הסיבה: אלו הפכו לאחרונה מובטלים, כיוון שחברת האנימציה והאפקטים שיצרה את "חיי פיי", Rhythm and Hue, פשטה את הרגל.

"אנחנו רוצים חתיכה מהפאי", "תנו לנו חלק מהפאי", זעקו אמש אנימטורים מתוסכלים בעומדם בקרבת השטיח האדום המפורסם, שעות ספורות לפני האירוע שבשיאו יוכרז הסרט, שעליו עמלו חודשים ארוכים ושגרף קרוב ל-600 מיליון דולר בקופות, כזוכה בשלושה פסלוני אוסקר, שכולם כאחד בזכותם.

הקרקע שעליה השטיח האדום נשמטת תחת רגליהם.

"המשטרה העלתה מסוק לאוויר", סיפר ל"גלובס" אנימטור ישראלי שעובד בסטודיו הוליוודי גדול, שאף אליו פנו האנימטורים המובטלים של Rhythm and Hue, בניסיון לרתום אותו להפגנה, שלא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.

לשאלה הגדולה, כיצד חברה מצליחה הפועלת בהיקפים כה גדולים, ואחראית לאחת ההצלחות האמנותיות והכלכליות הגדולות בשנה החולפת בקולנוע, פושטת את הרגל, יש תשובה אחת, והיא עגומה: עם אוסקר ברזומה לא הולכים למכולת, אלא אם כן המכולת היא בהודו או בסין. במילים אחרות: הוליווד גילתה את המזרח הרחוק. כלומר, את נפלאותיו של כוח העבודה הזול.

מסתבר שמה שטוב עבור חברות ענק כמו נייקי, סוני ואפל ורבות אחרות, טוב גם לאולפנים בהוליווד. כך שהתסכול של מובטלי "חיי פיי" אינו שלהם באופן בלעדי.

האנימציה, בעיקר אנימציית התלת-ממד, זו שהצילה את תעשיית הקולנוע בשנים האחרונות מדעיכה, בשל הפסדים שגרמו לה ההורדות הלא חוקיות באינטרנט והפצת הסרטים הפיראטית, עוברת להודו ולסין. אולפנים בהוליווד כבר הקימו שם שלוחות, פועלי אנימציה הוכשרו. כעת רק צריך לספק עבודה. ועבודה, תודה לבודהה, יש. "עלות דקת אנימציה בסין היא פחות משמינית מעלותה בארצות-הברית", אומר אנימטור ישראלי אחר, שעבד עד לא מכבר בסטודיו גדול בהוליווד. "לא מדובר רק באנימציה, אלא גם באפקטים ובפוסט פרודקשן. אני מעריך שהאנימטורים הבכירים יישארו לעבוד ולפתח אנימציה בלוס-אנג'לס. אבל הם בגדר מיעוט".

רגע מיותר מהבית הלבן

בחזרה לטקס ול"ארגו", הזוכה הגדול. הרבה הרימו גבה כשפורסמה רשימת המועמדים הסופית לטקס האוסקר, ולפיה בן אפלק, הבמאי של ארגו, אינו נכלל בין המועמדים לפרס הבמאי הטוב ביותר, בעוד הסרט עצמו כן נכלל ברשימת הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר. זהו מצב בהחלט נדיר, אם כי לא מופרך. להיפך, יש היגיון בכך שהסרט הטוב ביותר מועמד והבמאי לא, מהטעם הפשוט שייתכן מצב שבו התסריט ממש טוב, אבל הבימוי בעייתי, או שמא הליהוק. הפעם האחרונה שבה סרט זכה בעוד הבמאי שלו לא היה מועמד, היה ב-1989 (הסרט, "הנהג של מיס דייזי", בבימוי ברוס ברספורד). ברכות לבן אפלק, שגבר על המתחרה צמוד הסיכויים - סטיבן ספילברג, עם "לינקולן". לינקולן הוא סרט אוסקרים, שלמרבה ההפתעה לא זכה בפרס חשוב למעט פרס השחקן הראשי. ספילברג ודאי מאוכזב מאוד, דווקא בעיקר בשל הקונצנזוס שלו זכה סרט בבימויו, לראשונה מאז ביים את "רשימת שינדלר". מפיקי האירוע חשבו כפי הנראה ש"לינקולן" יזכה, זו ככל הנראה הסיבה שמי שהכריזו על הזוכה בפרס היו מישל אובמה, רעיית נשיא ארה"ב ברק אובמה, והשחקן הוותיק ג'ק ניקולסון. הזכייה של "ארגו" הפכה את רעיון ההכרזה על הפרס מעמדת השידור בבית הלבן, למיותר ואף מביך.

"לינקולן" לא יצא בידיים ריקות, שכן האוסקר עבור השחקן הראשי הוענק, כאמור, לדניאל דיי לואיס, שגילם את נשיא ארצות-הברית אברהם לינקולן. היה זה אך צפוי שדיי לואיס המוערך וחביב הקהל יזכה בפרס. זהו לו פרס האוסקר השלישי, שלושתם עבור ביצועיו כשחקן ראשי (הקודמים היו עבור "כף רגלי השמאלית" ו"זה ייגמר בדם").

כריסטופר וולץ ("ג'אנגו ללא מעצורים"), זכה בפרס שחקן המשנה. זהו האוסקר השני של וולץ, כאשר גם הקודם היה בסרט של קוונטין טרנטינו ("ממזרים חסרי כבוד", סרטו הקודם). טרנטינו עצמו הסתפק באוסקר עבור התסריט המקורי הטוב ביותר.

ישראל תמשיך להתאזר בסבלנות

זכיות צפויות (ומשמחות) הן בקטגוריות השחקנית הראשית והשחקנית המשנית. בפרס השחקנית הראשית זכתה ג'ניפר לורנס, על תפקיד יוצא מן הכלל בקומדיה "אופטימיות היא שם המשחק". לורנס הדהימה את הקהל בסרט הביכורים שלה, סרט עצמאי דל תקציב בשם "קר עד העצם". דברה גרניק, הבימאית, אמרה בעבר בראיון ל"גלובס" כי לורנס "היא שחקנית רעבה, לא יודעת אם היא תוותר על השתתפות בסרטים עצמאיים. אבל יש הרבה אנשים שנותנים לה עצות, שמסייעים לה להחליט מה טוב בשבילה, כך שאי אפשר לדעת מה יילד יום. התעשייה ההוליוודית מרימה אותך למעלה ואחרי זה יורקת אותך החוצה מבלי להתבלבל. "זה קורה המון, ראיתי את זה קורה להרבה שחקניות מוכשרות. אני מקווה בשבילה שהיא תמשיך לבחור נכון". נראה שהיא בחרה נכון. האוסקר לשחקנית המשנה הוענק לאן האת'אווי הנפלאה, על תפקידה התובעני ב"עלובי החיים".

בקטגוריית הסרט התיעודי זכה "מחפשים את שוגרמן", הסרט שהאמריקאים כה אהבו (יוקרן ב-5 במארס ב-"יס"). "אהבה", סרטו של מיכאל האנקה האוסטרי, זכה באוסקר בקטגוריית הסרט הזר. ישראל, ששני נציגיה לאוסקר בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי, "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות" לא זכו, תתאזר בסבלנות ותוסיף להתאפק עד לאוסקר המיוחל. מבחינת ישראל, מדובר בהישג: שני סרטים ישראליים בחמישיית הגמר של הסרטים הדוקומנטריים המועמדים לאוסקר - שניהם, אולי לא במקרה, עוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, המעסיק את העולם כולו, הפעם מזוויות חדשות: "חמש מצלמות שבורות" מביא את רשמיו האישיים של בימאי פלסטיני, בעוד השני, "שומרי הסף", מביא מונולוגים של שישה ראשי שב"כ לשעבר. שומרי הסף מכר יותר מ-60 אלף כרטיסים, והוא הסרט הדוקומנטרי הישראלי השני המצליח ביותר, אחרי "ארץ בראשית" מ-2010, שבו צפו כ-100 אלף צופים.

הזוכים בקטגוריות החשובות:

הסרט הטוב ביותר: "ארגו"

בימוי: אנג לי, "חיי פיי"

תסריט מקורי: "ג'אנגו ללא מעצורים"

תסריט מעובד: "ארגו"

צילום: קלאודיו מירנדה, "חיי פיי"

שחקנית: ג'ניפר לורנס, "אופטימיות היא שם המשחק"

שחקן: דניאל דיי לואיס, "לינקולן"

שחקנית משנה: אן האת'וויי, "עלובי החיים"

שחקן משנה: כריסטוף וולץ, "ג'אנגו ללא מעצורים"

הסרט הזר: "אהבה"

סרט תיעודי: "מחפשים את שוגרמן"

סרט אנימציה: "אמיצה"