וינשטיין ברח מ"הארץ"

עיתון "הארץ" הפר צו איסור פרסום. זו עובדה שאינה שנויה במחלוקת. ביום 12.2.13 פורסם ב"הארץ" מאמר תחת הכותרת "תחקיר באוסטרליה: אסיר ביטחוני שהתאבד בכלא אילון ב-2010 הוא אוסטרלי". פרסום זה היה בניגוד לצו איסור הפרסום שהוציא בית המשפט המחוזי מרכז.

היועמ"ש יהודה וינשטיין פירסם הודעה לעיתונות על המקרה. רוב ההודעה מוקדשת לתיאור חומרת המעשה שביצע העיתון. למעשה, קובע היועץ, הפר "הארץ" (לכאורה, כמובן) לא צו איסור אחד, אלא כמה צווים באותו עניין.

עבירה חמורה וסיטונית. לכאורה

מה עשה וינשטיין לגבי ההפרה, שהוא עצמו מגדיר כחמורה וסיטונית? "שקלתי להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד עיתון 'הארץ' ובעלי תפקידים בו בחשד לביצוע עבירה פלילית של הפרת צו איסור פרסום שיפוטי ביודעין".

שימו לב היטב: "שקלתי להורות" - ולא "הוריתי". אם לא הייתה עבירה, אז אין מה לשקול. ואם הייתה, מה יש כאן לשקול?

הגישה הכללית שאינה כללית

אבל כאן רק מתחילה הפארסה. מיד מוסיף וינשטיין ומדווח על הקורות אותו: "לאחר התלבטות רבה, החלטתי שלא להורות כאמור".

לא להורות מה? על פתיחה בחקירה כמובן. וכל זה למה? מדוע החליט וינשטיין לנהוג בעיתון אחרת מאשר באנשים וגורמים שאינם עיתונים ועיתונאים?

"עקב גישתי הכללית", הוא מסביר, "לפיה ככלל, יש למעט במידת האפשר בפתיחה בחקירות פליליות נגד כלי תקשורת, מתוך חשש כי פתיחת חקירה שכזו עלולה לשמש כ'גורם מצנן' לעיתונאים ולעיתונים".

מה זה, וינשטיין, אתה היועץ המשפטי או נשיא מועצת העיתונות? אתה צריך לדאוג לעיתונאים או לחוק? גישה כללית זו של וינשטיין, מה משמעותה אם לא העמדת כלי התקשורת מעל לחוק?

גישה כללית זו אינה כללית כלל ועיקר. היא כללית רק לגבי התקשורת. לגבי מי שאינו תקשורת "הגישה הכללית" היא פשוטה: יש עבירה - חוקרים.

אמאל'ה!

מכאן עובר וינשטיין להפגנת השרירים שפיתח בשנים רבות של עיסוק באגרוף: "בל תטעו לסבור", הוא מזהיר את אנשי "הארץ", "כי איפוק זה שנקטנו בו הפעם, ימנע מאתנו להורות על פתיחה בחקירות פליליות בעתיד". עד לאילת אפשר היה לשמוע את זעקות השבר ממשרדי "הארץ": "אמאל'ה!".

זה פתטי שכך נוהג יועץ משפטי. קשה להאמין שיש מישהו שמאמין לנימוקיו ה"ענייניים" או לאזהרותיו לגבי העתיד.

לו וינשטיין היה אומר את האמת, זה היה נראה כך: "אני יהודה וינשטיין, לא באתי לתפקיד היועמ"ש כדי להתקוטט עם עיתונים. כבוקסר למדתי לא למשוך אליי מהלומות שאי-אפשר להתגונן מפניהן. אני צריך שכתבות ביקורתיות ילוו את שנות כהונתי? רק אידיוט מתעסק עם עיתונים, ואני נבחרתי לתפקיד היועץ מכיוון שאני נחשב לחכם. זה לא יפה? זה מנוגד לשלטון החוק? מה לעשות, החיים מורכבים, ואני לא מתקן עולם, בטח לא מתקן עיתונים".