מתי מותר להפחית מזונות?

כנגד חובתו של אב לפרנס את ילדיו ולממן את צרכיהם, עומדת חובתם של הילדים לכבד את אביהם ולקיים עימו קשר ראוי ושוטף. ילד המתנכר לאביו ללא הצדקה ומסרב לבקרו ולשמור עימו על קשר חיובי, עלול להיענש על התנהגותו בשלילת מזונותיו או בהפחתתם, הלכה הקרויה "בן מרדן".

השבוע ניתן פסק דין חדשני בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, אשר הביא להפחתת חיוב מזונות הילדים ששילם האב לכדי כמעט מחצית הסכום, בשל מה שהשופט ראה כהתנהגות בלתי הוגנת של אימם של הילדים כלפי האב.

בית המשפט ראה את האם כאחראית אישית הן באופן ישיר אל מול האב והן באופן עקיף להתנהגותם של הילדים כלפיו, ודרש ממנה להתנהל מול בעלה לשעבר בדרגת הוגנות ואמפתיה גבוהה יותר מהמקובל בין בעלי דין רגילים.

במקרה הנדון האב והאם חתמו על הסכם גירושים, אשר במסגרתו האב התחייב לשלם לאם סך של 7,400 שקל לחודש עבור מזונות ל-3 ילדיהם המשותפים. 6 שנים מאוחר יותר האב הגיש תביעה להפחתת דמי המזונות. יש לומר כי מבחינה משפטית טהורה, סיכוייו של האב להצליח בתביעה כזאת היו נמוכים ביותר.

הפסיקה נוהגת להקשות מאד על מי שמבקש לשנות הסכם גירושים אשר קיבל תוקף של פסק דין, ובמקרה זה לא התקיימה הדרישה המשפטית להוכחת שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו מראש מאז שנחתם ההסכם.

במילים אחרות, לו היה מחשב יושב בדין ולא בן אנוש, ככל הנראה תביעתו של האב הייתה נדחית, אך במקרה זה השופט שם לנגד עיניו את הצורך להתבונן לא רק בחוק ובפסיקה אלא גם בנפשות הפועלות "מאחורי הקלעים" של התיק, ומה שהוא ראה שם לא מצא חן בעיניו כלל וכלל.

האב נושא מאחוריו סיפור חיים טרגי ביותר. הוא נפצע קשה במלחמת שלום הגליל, אז איבד את עינו ונפצע קשה בידיו, וכן נפגע נפשית בצורה קשה ביותר. במשך 30 השנים שחלפו מאז האב סבל מהפרעות פסיכיאטריות קיצוניות, התמכר לסמים וביצע מספר ניסיונות התאבדות. גם כיום מצבו הנפשי של האב קשה, הוא חסר כל יכולת השתכרות עצמאית ומתקיים מקצבה של משרד הביטחון בלבד בסך של 13,000 שקל.

מסיבה שלא הובררה בפסק הדין, במהלך תקופות מסוימות האב לא שילם את המזונות להם התחייב, וצבר חוב מזונות בסך 220,000 שקל אשר אותו הוא משלם בתשלומים חודשיים. התוצאה של תשלום המזונות השוטפים בנוסף לחוב העבר לא מותיר בידי האב כספים למחייתו.

האם טענה - לכאורה במידה רבה של צדק - כי כמו כל בעל חוב אחר, האב אינו צריך לקבל פרס על מחדלו לשלם את המזונות כסדרם באמצעות הפחתת מזונות הילדים.

ואולם, בית המשפט פסק כי לטעמו לא זאת בלבד שזוכה וחייב שהינם בני משפחה צריכים להישפט על-פי אמות-מידה שונות מבעלי דין אחרים, אלא שאף אין די באמות-המידה אשר היו מקובלות בפסיקה עד היום.

כך, למשל, בתי המשפט נוהגים להתייחס בחומרה לאם המסיתה את הילדים כנגד אביהם, אך במקרה זה התנכרותם של הילדים כלפי אביהם ככל הנראה לא נבעה מהסתת האם אלא מההשלכות של מצבו הנפשי של האב על התנהגותו כלפי הילדים.

השופט למעשה העלה את הרף משלא הסתפק בהיעדר הוכחה להסתה, ודן לחובה את האם בשל הפגנת אדישות והיעדר מעורבות אקטיבית למניעת התנכרותם של הילדים לאב.

בדרך-כלל בתי המשפט מצפים מגרושים שהינם הורים לילדים משותפים לקיים לכל הפחות מערכת יחסים קורקטית ועניינית בינהם ולא להפגין איבה בולטת האחד כלפי השני, אך בפסק דין זה השופט הבהיר כי הוא דורש הרבה יותר מכך - והוא מצפה מהאם לגלות חמלה כלפי הגרוש והבנה לקשייו לשלם את דמי המזונות, גם מבלי שבית המשפט יתערב בכך.

התוצאה אליה הגיע בית המשפט מובנת וצודקת. כאשר מדובר באדם חסר כל רכוש ופוטנציאל הכנסה, מאסרו בשל חובות אך יביא אותו למצב אובדני, וכסף לא יתקבל.

מאידך, ניתן היה להגיע לאותה תוצאה בדרך המשפטית המקובלת, מבלי ליצור הלכות מרחיקות לכת כלפי האם. התיאורים הקשים של התנהגות האב בחוות-הדעת הרפואית המצוטטת בפסק הדין, מעוררים מידה רבה של חמלה גם כלפי האם, אשר חייה עם האב תוך גידול 3 ילדים היו ודאי לא פשוטים בלשון המעטה.

משבית המשפט קבע כי מצבו הנפשי של האב הידרדר לאחר הסכם הגירושים באופן שבו לא יכול היה לעמוד בתשלומי המזונות, וכתוצאה מכך צבר חוב - הרי שיש בכך שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי, אשר בצירוף התבגרותם של הילדים, דיו כדי להוות עילה להפחתת המזונות.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית בדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה וירושה ב"גלובס".