ארון המתים של המחאה

מי שחיפש הוכחה סימבולית נוספת לגוויעתה של מחאת יוקר המחיה שפרצה אל חיינו בקיץ 2011, ימצא אותה בהעלאת מחיר הקוטג'. ייקור הגבינה הוא המסמר האחרון בארון המתים של המחאה החברתית.

בחלוף כשנה וחצי מאז פרצה בקול תרועת המונים מחאת יוקר המחיה בישראל, לא חוששים עוד בהנהלת תנובה, אשר הייתה בעין הסערה הציבורית, מנחת זרועו ומחרם ארנקו של הציבור.

בהנהלת תנובה סבורים, כנראה בצדק, כי המחאה החברתית של קיץ 2011 הפכה בחורף 2013 לזיכרון רחוק וחמקמק, ולפיכך מצטרפים בחדווה לגל החברות המעלות את מחירי המזון ומוצרים אחרים.

מחאת קיץ 2011 הייתה מחאה חברתית רעננה ומתבקשת, שאותה הובילה באותם הימים הנהגה צעירה חסרת השתייכות מפלגתית מובהקת, המחויבת לפתרון משבר הדיור המקומי ולהקלה ביוקר המחיה במדינה.

לא בכדי היו סמליה של המחאה בסיסיים - אוהלים וגבינת קוטג'. שכן הזכות לקורת-גג ולמזון אלמנטרי במחירים הוגנים מהווה את המכנה המשותף הציבורי הרחב ביותר בחברה משוסעת ושבטית כמו זו הישראלית.

המחאה הביאה עמה הישג הסברתי חשוב בכך שהיא העלתה את סוגיית יוקר המחיה בישראל לראש סדר-היום הלאומי. במדינה שבה במשך עשרות שנים כל סוגיה אשר אינה ביטחונית מתויגת כבעלת חשיבות משנית, מדובר בהישג מרשים. המחאה גם הביאה לעולם את דוח ועדת טרכטנברג - דוח חשוב ומקצועי, אף שפרקים מרכזיים שלו נותרו לפי שעה על נייר ההמלצות בלבד.

לצד ההישגים המדוברים, כשלה המחאה החברתית בצמד משימותיה המרכזיות המוצהרות - הפחתת מחירי הדיור והפחתת מחירי המזון בישראל.

זירת מחירי הדיור המקומי שבה לרתוח לאחרונה. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלו אשתקד (מינואר 2012-דצמבר 2012) מחירי הדירות ב-6.4%. ההתייקרות המואצת של הדיור מציבה בפני ציבור רוכשי הדירות דילמה קשה נוסף למחיר הגבוה. האם לרכוש דירה במחיר שהוא מנותק ממציאות ההכנסה השוטפת ולהסתכן בהרפתקנות פיננסית; או להמשיך ולראות את חלום הבעלות על דירה ממשיך להתרחק, ולהמשיך לפנטז על כך שביום מן הימים תקום ממשלה בירושלים אשר תבצע מפץ בשוק הדיור למגורים.

באשר למגמת מחירי המזון, הרי שזו אף פעם לא באמת שינתה כיוון, ולראיה - מדד מחירי המזון עלה בשנת 2011, שנת המחאה, ב-2.3% והמשיך ועלה בשנת 2012 ב-%4.

לפי הנתונים הקיימים היום, מחירי המזון במשק צפויים להמשיך במסעם צפונה ולעלות גם השנה, 2013, מה שיגביר עוד יותר את הפגיעה הכלכלית בציבור. אותו ציבור שיצא בקיץ 2011 למחאה בתקווה גדולה ומאז כנראה הרים ידיים.

הדור השלישי ישוב לרחובות

יש הטוענים כי מחאת יוקר המחיה לא מתה, ורואים בהצלחת מפלגת "יש עתיד" בבחירות האחרונות והשתלבות מנהיגי מחאה אחרים בפוליטיקה כאבולוציה טבעית שלה, והעברתה של המחאה משדרות רוטשילד בתל-אביב לאולם מליאת הכנסת בירושלים.

אם התמסדות מנהיגות המחאה החברתית בבית המחוקקים אכן מהווה את הדור השני של המחאה החברתית, ראוי יהיה לבחון את הישגי הפוליטיקאים אשר ילדה המחאה החברתית על-פי הצלחתם לתרום לירידת מחירי הדיור והמזון במשק.

המנהיגים הפוליטיים אשר צמחו תחת גגה של מחאת יוקר המחיה יידרשו לפעול באופן ממוקד על מנת להגדיל את היצע הקרקעות המשווקות לציבור, שכן רק טיפול אגרסיבי מצד היצע הקרקעות יוכל להביא בסופו של יום לירידת מחירי הדיור.

הפוליטיקאים הנולדים יידרשו לתרום תרומה ישירה להגברת התחרותיות והיעילות במשק, ולפתיחתו לייבוא על מנת לבלום את עליית מחירי המזון.

אם הגרסה הממוסדת של המחאה לא תביא עמה הישגים שיביאו להורדת מחירי הדיור והמזון בקדנציה הקרובה בכנסת, לא נופתע אם הדור השלישי של המחאה החברתית ישוב לרחובות, והפעם במהדורה מילטנטית הרבה יותר ונאיבית הרבה פחות.

* הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.