עבורנו, כמשקיעים ישראלים, מרבית תשומת הלב בהשקעות מעבר לים ממוקדת בארה"ב, באירופה ובשווקים המתעוררים. מיקוד זה עלול לגרום לנו לפספס הזדמנויות באזורים בעלי חשיבות, שאינם נמנים עם שלושת המוקדים הללו.
היום נתמקד בשוק היפני, שמרכז מתחילת השנה עניין רב בעולם. למעשה מדובר במדינה שמושכת את סכום הכסף הזר הגבוה ביותר עד כה ב-2013.
כך למשל, קרן הסל השנייה בגודלה השנה במונחי יצירות, WisdomTree Japan Hedged Equity (סימול: DXJ), הספיקה לגייס סכום אדיר של יותר מ-2.5 מיליארד דולר בפחות מחודשיים. לא בכדי מכשיר זה זכה לפופולריות - ההבדל בין השקעה בשוק המניות ביפן ב-2013 עם הגנה מטבעית, לבין השקעה חשופה, היה אדיר.
להמחשה, מדד הניקיי עלה השנה בשיעור של 12.2%, אולם לאור הפיחות המהותי שחל ביפן באחרונה, משקיע אמריקני בשוק היפני זכה השנה לתשואה דולרית של 3.7% בלבד - נמוכה מזו שהושגה בשוק המניות בארה"ב (6.3%). לעומתו, משקיע שנטרל את החשיפה המטבעית באמצעות רכישת חוזה דולר-ין, זכה בתשואה קרובה לזו של שוק המניות בטוקיו.
מאז דצמבר 2012, עת הכריז הבנק של יפן על מלחמה בדפלציה באמצעות תוכנית הרחבה כמותית מסיבית, איבד המטבע היפני כ-14% מערכו ביחס לדולר. גם אל מול השקל נחלש הין בשיעור דומה, כך שמשקיעים ישראלים, שלא גידרו את חשיפתם המטבעית ביפן, רשמו תשואה נמוכה מאוד ביחס למדד המניות עצמו.
עתיד לוט בערפל
ברמת המקרו, יפן היא כלכלה שנמצאת בנסיגה מתמשכת זה למעלה משני עשורים. בשנים האחרונות היא מציגה חוסר עקביות בפעילותה הכלכלית, ונתוני הרבעון האחרון של 2012 הצביעו על ירידה של 0.4% בתמ"ג. מדובר ברבעון השלישי ברציפות והשישי בתשעת הרבעונים האחרונים, שבהם ארץ השמש העולה רושמת קצב צמיחה שלילי.
בנוסף, לממשלת יפן נטל גדול בדמות חוב של 230% ביחס לתוצר. מעבר לכך, אוכלוסייתה מזדקנת ונמצאת בכיווץ מתמיד.
למעשה, עתידה של יפן לוט בערפל. אבל בינתיים הצעדים האחרונים שביצעו הממשל והבנק המרכזי, הפיחו קצת אופטימיות במשקיעים ביפן. הפיחות במטבע המקומי אמנם מחליש את כוחו של הצרכן היפני ושוחק את חסכונותיו, אולם במקביל הוא מחזק את החברות היצואניות, שהן הכוח המניע את הכלכלה המקומית.
עם זאת, קחו בחשבון שקצב האינפלציה הנוכחי ביפן הוא עדיין שלילי, וגם בשנת 2014 לא צפוי לעבור את רף ה-1%. בהינתן קצב זה, ההרחבה הכמותית תימשך עוד זמן ארוך, ותחייב התמדה של הרשויות ביפן כדי להגיע בסופו של דבר ליעד אינפלציה שנתי של 2%.
מי מייצג יותר?
רובנו מכירים בניקיי 225 כמדד המוביל ביפן, אולם אין זה מדויק. הן משרד האוצר היפני והן מרבית המשקיעים המוסדיים בעולם רואים במדד TOPIX כבנצ'מרק הרשמי של שוק המניות ביפן.
ההבדל בין שני המדדים תהומי. בעוד ניקיי 225 מפורסם על ידי "גלובס של יפן", Nikkei Shinbun, וכולל 225 חברות על בסיס מתודולוגיה של מחיר מניה משוקלל, הרי TOPIX הוא המדד הרשמי של הבורסה בטוקיו - הוא מונה כ-1,700 מניות, ומחושב בשיטת שווי שוק צף משוקלל, המקובלת במרבית מדדי המניות בעולם.
נציין כי להשקעה ב-TOPIXיש שני חסרונות עיקריים מול הניקיי: הראשון, החוזים עליו פחות סחירים אחרי סגירת המסחר ביפן. חיסרון זה רלוונטי במיוחד לזרים; חיסרון נוסף הוא הכמות הגדולה של מניות קטנות שנכללות בו. מניות אלו מוטות כלכלה מקומית, והן סבלו מהידרדרות הכלכלה היפנית בשנים האחרונות, יותר מאשר היצואניות.
הפתרון שמצאה לכך הבורסה בטוקיו, היא סדרת מדדי מניות לפי שווי שוק, בדומה למדדי ת"א 25, ת"א 75 והיתר אצלנו. TOPIX 100 כולל את 100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביפן; TOPIX Mid400 כולל את מניות ה-Mid Cap של יפן; ו-TOPIX Small מכיל את המניות הקטנות, שאינן במדד TOPIX 1000.
מבחינת תמחור המניות היפניות, נציין כי מכפיל ההון הממוצע עומד כיום על 1.05 בלבד. תשואת הדיבידנד בשוק היפני גבוהה משמעותית מהתשואה באג"ח הממשלתית ל-10 שנים - 1.9% לעומת 0.7%, וביחס לרמות האפסיות שמוצעות באג"ח הקצרות והבינוניות.
הכותב הוא מנהל מחלקת פיתוח מוצרים וחדשנות בפסגות בית השקעות. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או יחידות השתתפות בקרנות נאמנות
מאפייני מדדי המניות בשוק היפני
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.