בג"ץ: לקבוע חובות הגינות ושקיפות בדמי הניהול בקופות גמל

על הממונה על שוק ההון במשרד האוצר לקבוע חובות הגינות ושקיפות על קופות הגמל, ולחייבן להביא לידיעת העמיתים את העובדה שהקופה אינה גובה דמי ניהול בגובה שווה מכל העמיתים. על קופות הגמל למסור לציבור מידע רלוונטי בנוגע לטווח שיעורם של דמי הניהול הדיפרנציאליים שהן גובות, ובנוסף על הממונה לפעול להגן על עמיתים בלתי מאורגנים בקופות גמל, שאינם מהווים חלק מקבוצת מיקוח גדולה - כך עולה מפסק דינו של בג"ץ, שניתן אתמול (ג') בעתירה שביקשה להורות לממונה לחייב את קופות הגמל לגבות דמי ניהול אחידים מכלל העמיתים בקרנות.‏

השופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין ודפנה ברק-ארז דחו אמנם את העתירה, שהגיש עו"ד אורי הדר, אך התייחסו בפסק דינם לסוגיות שהתעוררו במהלך הדיון בעתירה.

העתירה תקפה במקור את העובדה שקופות הגמל, המהוות ערוץ מרכזי לחיסכון פנסיוני בישראל, גובות דמי ניהול בשיעורים לא זהים מהעמיתים בהן, על-פי שיקול-דעתן. זאת, בניגוד לכאורה לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), הקובע כי "בניהול נכסי קופות הגמל, במתן שירות לעמיתיהן ובמילוי שאר תפקידיה, תפעל החברה המנהלת באמונה ובשקידה לטובת כל אחד מהעמיתים, לא תפלה בין הזכויות המוקנות לאותם עמיתים ולא תעדיף כל עניין וכל שיקול על פני טובתם".‏

השופטים החליטו לדחות את העתירה, ואולם ציינו כי "במהלך הדיון נגלה בפנינו הצורך בהגברת הפיקוח על אופן גבייתם של דמי ניהול משתנים, כמו גם במתן הודעות מתאימות לציבור החוסכים על כך".

לדברי השופטת דפנה ברק-ארז, "התחדד החשש שהאפשרות לנהל משא-ומתן לגבי דמי הניהול ולדרוש את הפחתתם אינה בהירה בהכרח לכלל העמיתים בקופות הגמל, ולצידו החשש שלפחות לעתים גבייתם של דמי ניהול מופחתים עלולה לבוא על חשבונם של חלק מן העמיתים. אנו סבורים כי חששות אלה צריכים להיות נגד עיניו של הממונה על שוק ההון".‏

ברק-ארז הוסיפה כי "המידע על אודות מדיניותן של קופות הגמל בנושא דמי הניהול אינו בהכרח נחלת הכלל. מידע זה הוא, מטבע הדברים, נחלת חלקם של גורמים בעלי ידע ותחכום (יחסי) בתחום. רבים מן העמיתים עשויים לסבור כי דמי הניהול המוצגים להם הם בגדר כזה ראה וקדש. יש למסור להם מידע רלוונטי בנושא.

"למידע זה יש חשיבות מיוחדת נוכח העובדה שלפרטיהם של המוצרים הפנסיוניים יש חשיבות הרת-גורל מבחינת העמיתים, מחד גיסא, אך לוטים בערפל של הפשטה מבחינתם של מרבית העמיתים שאינם מומחים לדבר, מאידך גיסא. בפועל, הפרש הנדמה כפעוט בדמי הניהול עשוי להצטבר בסופו של יום לסכום של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך השנים". ‏

כתוצאה מכך, ציינה השופטת, "ראוי שהממונה על שוק ההון ינחה את קופות הגמל באשר למסירת מידע אודות דמי הניהול הדיפרנציאליים הנוהגים אצלן. כך למשל, ניתן להעלות על הדעת שהדיווח השנתי הנמסר לעמיתים יכלול התייחסות מפורשת לכך שדמי הניהול שנגבים מן העמיתים אינם אחידים, וכן דיווח על מנעד הגבייה (על דרך התייחסות לקצוות - דמי הניהול המינימליים ודמי הניהול המקסימליים הנגבים מעמיתים בקופה).

"ייתכן שראוי לממונה לשקול לא רק רגולציה פורמלית של פרטי המידע שיש לכלול בדוח השנתי הנשלח לעמיתים, אלא גם פעילות להעלאת המודעות הציבורית לנושא".

עוד ציינה ברק-ארז כי "חשוב שהממונה ייתן דעתו גם לביקורת המתאימה על קביעת דמי ניהול מופחתים מן ההיבט של הגנה על עמיתים שאינם חלק מקבוצת מיקוח גדולה". ‏

השופט רובינשטיין ציין כי גלש לאתר האינטרנט של הממונה על שוק ההון. "לעת הזאת יש באתר תחת הכותרת 'נקודות חשובות בבחירת קרן פנסיה' גם קטע המסביר את דמי הניהול, ובו נאמר, בין השאר, לאחר פירוט שיעורי הגביה המרביים, כלהלן: 'ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, הפנסיה החודשית שיקבל המבוטח לאחר פרישתו תהיה גבוהה יותר, ועל כן ההשוואה בין הקרנות השונות וההתמקחות על גובה דמי הניהול חשובות'; איני יודע אם הקטע האחרון הוא חדש או ותיק באתר, אך תוכנו חשוב. כלילת התייחסות לדמי הניהול ולמועד הגבייה בדיווח השנתי צריכה להיות באותיות גדולות, ונחוצה לשון פשוטה ושווה לכל נפש". (בג"ץ 2030/12).