אחת האסוציאציות הראשונות למשמע שמו של מכון ויצמן למדע היא הקופקסון, תרופת הדגל של ענקית התרופות הישראלית טבע.
הקופקסון נולדה במכון שיושב ברחובות, אך היא רק דוגמה אחת מיני רבות להיותו אחד ממכוני המחקר הרב תחומיים המובילים בעולם. שורשיו של המכון ניטעו בשנת 1934, אז הוקם מכון מחקר ע"ש דניאל זיו, בנם של זוג יהודים בריטים אמידים שביקשו להנציח דרכו את שמו. ד"ר חיים ויצמן, שכבר אז היה כימאי בעל שם עולמי, יזם את הקמתו ועשור מאוחר נקרא המכון על שמו.
במכון יש כיום חמש פקולטות: מתמטיקה ומדעי המחשב; פיסיקה; כימיה; ביוכימיה וביולוגיה. כל החמש נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות, ובנוסף להן פועלת במכון מדרשת פיינברג, שהיא הגוף האוניברסיטאי שלו שמכשיר תלמידי מחקר לתארים אקדמיים.
בימיו הראשונים כמכון זיו, מנה הצוות של ד"ר ויצמן רק עשרה מדענים, ואילו כיום עובדים בו מעט יותר מ-2,700 איש כולל כ-1,000 מדענים וחברי קבוצות מחקר וכ-1,100 תלמידי מחקר.
במכון פועלות כ-250 קבוצות מחקר, כאשר כ-100 מתוכן נולדו בארץ, והשאר הגיעו לישראל מ-27 מדינות שונות.
תקציב התפעול השנתי של המכון עומד על יותר ממיליארד שקל, וממשלת ישראל מקציבה למכון כרבע מסכום זה. השאר ממומן על ידי מענקי מחקר, תרומות ותמלוגים.
מקבל השכר הבכיר במכון הוא נשיאו, פרופסור דניאל זייפמן. זייפמן, שמכהן בתפקיד זה שש שנים, הוא פרופסור לפיסיקה אטומית ונשיאו העשירי של המכון.
זייפמן (53) נולד בבלגיה ועלה לארץ כשהיה בין 20. את דרכו במכון ויצמן החל כחוקר בכיר במחלקה לפיסיקה של חלקיקים, ובילה חלק ניכר מזמנו במאיץ החלקיקים של המכון - אותו בניין גבוה שנראה מרחוק ומסמל יותר מהכול את עוצמתו של מכון ויצמן.
20 שיאני השכר במכון ויצמן למדע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
