הבנקים הסתפקו בהורדה מינורית של עמלות ני"ע; זקן יתערב?

1. מה רע בהנחה? רגולטורים לא אוהבים להתערב במחירים, מתוך תפיסה שזה אינו תפקידו של הרגולטור. וכך גם בנק ישראל. הוא אינו ממהר להכניס עמלות לפיקוח.

זקן מתערב בעמלות, רק במקרים שבהם מבחינתו אין ברירה, ובמסגרת ועדת זקן הוא אף ביטל כמה עמלות, בעיקר עמלות שוליות. בעמלות המרכזיות של הבנקים בתחום ני"ע הוא העדיף לטפל בצורה אלגנטית יותר. במסגרת ועדת זקן, נדרשו הבנקים לתמחר מחדש את תעריפון עמלות קנייה ומכירה של ני"ע. הדרישה לתמחר מחדש לא נבעה מכך שהעמלות הנגבות בפועל גבוהות מדי, אלא בגלל שהתעריף פשוט לא רלוונטי.

במסגרת הדוח פורסמו בראשונה נתונים משוקללים של חמשת הבנקים הגדולים על ממוצע גובה ההנחה שמקבלים הלקוחות מתוך תעריפון עמלות ני"ע. הנתונים היו מדהימים: ההנחות מגיעות לעד 80% מדמי הניהול הרשומים בתעריף. גם בתיקים בהיקף נמוך יחסית, של עשרות אלפי שקלים, ניתנות הנחות של כ-50% בממוצע, שבעצם הופכות את התעריף למנותק מן המציאות.

ומה רע למעשה בהנחות הגדולות שמחלקים הבנקים? הבעיה היא שהבנק מתנהל בשיטת "מצליח" בניסיון לגבות מהלקוחות עמלות גבוהות כמה שיותר. הלקוח הממוצע לא מודע לפוטנציאל גובה ההנחות, כך שאם הבנק ייתן לו 20% הנחה על מחיר התעריפון בדמי משמרת, הוא יחשוב שעשה עסקה מצוינת, בעוד שבפועל הוא עדיין משלם הרבה מעל הממוצע.

גם בוועדת זקן לא אהבו את הפערים: "בהשוואה בין העמלות התעריפיות הקשורות לניהול תיק ני"ע לבין אלו הנגבות בפועל, נמצא כי קיים פער גדול שאינו משקף שיווי משקל תחרותי ואף יכול להצביע על אפליית לקוחות", נכתב בדוח. על כן זקן דרש מהבנקים לתמחר מחדש את העמלה בצורה שתשקף טוב יותר את המחירים הנגבים בפועל.

2. החתול שומר על השמנת: אלא שבפועל, זקן נתן לחתול לשמור על השמנת. הבנקים הבינו שהכוח אצלם - אם יורידו משמעותית את העמלות, יפגעו לעצמם בהכנסות, ובמקרה הזה מדובר בעמלה חשובה. "למה לוותר מראש על הכנסות? בנק ישראל ביקש שנתמחר מחדש; הוא לא דרש הורדה משמעותית", היתממו לעצמם הבנקים.

התוצאה היא, שמלבד בנק דיסקונט שביצע הורדה משמעותית של 20%-30% בעמלות, שאר הבנקים הסתפקו בהורדה צנועה של כ-10% בממוצע בעמלות (עמלת קנייה ומכירה ני"ע ישראלים עומד כעת על 0.6% בממוצע, לעומת 0.7% קודם לכן, ובני"ע זרים עומדת כעת העמלה על 0.86% בממוצע, לעומת 1% בתעריף הישן). כלומר הפער בין העמלה בפועל לתעריף עדיין גבוה משמעותית. אין דרך נעימה להגיד את זה: הבנקים שמעו את בקשת המפקח, ועשו מה שרצו ובעצם צפצפו על דרישת הפיקוח על הבנקים.

3. ומה עכשיו? הבנקים העדיפו להסתכל דרך הגרוש של החור, ובחרו בפתרון הקל והנוח - פגיעה כמה שיותר מצומצמת בהכנסות. אלא שייתכן שבסוף ישלמו על כך הבנקים ביוקר.

אפשר להניח שבבנק ישראל לא אהבו את מה שראו. נזכיר כי המפקח על הבנקים אמר עם פרסום דוח זקן, כי לא יפסול התערבות גסה יותר למיגור התופעה.

לבנק ישראל יש כמה אפשרויות: הוא יכול לדרוש מהבנקים מקצה שיפור ותמחור מחדש של עמלות קנייה ומכירה, אך צעד זה יהיה מביך למדי, שכן הבנקים כבר הודיעו לציבור על העמלות. אפשרות נוספת היא טיפול אגרסיבי יותר בשכבת השומן הנקראת דמי משמרת, או בשמה הרשמי דמי ניהול פיקדון ני"ע, שגם שם קיימים פערים בין התעריפון לעמלה הנגבית בפועל.

בנק ישראל יכול לדרוש מהבנקים לתמחר מחדש גם את העמלה הזו, אך הפעם, כדי לא לחזור על הפיאסקו של עמלות הקנייה והמכירה, הוא צריך לדרוש מהבנקים להראות לו קודם את התעריף החדש, לפני הפרסום לציבור. אם הבנקים יצטרכו להציג את העמלה לבנק ישראל, הם כבר יחשבו פעמיים אם לבצע הורדה סמלית בלבד.

להערכתנו לא יקרה דבר. בנק ישראל יבחן את מצב התחרותיות בשוק, יבדוק האם המחירים החדשים משנים משהו בשוק. רק כאשר הבדיקה תסתיים אי שם לקראת סוף השנה, אולי הוא ינקוט פעולה נוספת.

וישנה גם אפשרות נוספת - יש כנסת חדשה, עם הרבה ח"כים חדשים בעלי מוטיבציה. לא נתפלא אם אחד הח"כים יראה שהבנקים לא תמחרו כמו שצריך את העמלות, ויתחילו לקדם הצעת חוק, שתקבע תקרה לעמלות ני"ע שניתן לגבות. או אז יגלו הבנקים, שהיה מוטב לו היו מפנימים את המסר של זקן, ומתמחרים לבד את התעריף בצורה הגונה - ולא מביאים על עצמם התערבות אגרסיבית בדמות חקיקה.

 השינוי בעמלות

 ממוצע שיעורי הנחה