מנכ"ל סודה סטרים דניאל בירנבאום: "אני מנהל גרוע"

בספטמבר האחרון החליף דניאל בירנבאום, האיש והסודה, קידומת וחגג יום הולדת 50. למען האמת, כשהוא נזכר במאורע, חגיגה זו המילה הכי פחות מתאימה מבחינתו. "כן, אני בן 50", הוא נאנח.

- משבר גיל ה-40 שמשכפל עצמו בגיל 50?

"כן. זה גיל שמעורר בך את השאלה 'לאן עכשיו', ומאלץ אותך לעשות דין וחשבון על מה שעשית עד עכשיו".

- ומה התוצאות של אותו דין וחשבון?

"בסך הכול אני מרוצה אבל עצוב לי שזה הולך ונגמר. את יודעת...Every day you live is a less day to live. אני כל כך מצפה למחר, וההתבגרות קשה לי. אני לא מאמין שאני כבר בן 50".

- אתה מפחד להזדקן?

"אני מפחד שייגמר לי הזמן. זמן הוא המשאב הכי חשוב שיש לבן אדם בחיים".

- מה לא הספקת לעשות שמצריך כל כך הרבה זמן?

"תמיד חסר לי זמן להיות הרבה יותר עם המשפחה שלי. למצוא את האיזון הנכון בין הקריירה למשפחה זו מלחמה אינסופית, ואני לא רוצה להגיע לנקודת האיזון הנכונה כשאני על כיסא גלגלים או כשהילדים שלי יהיו כבר מבוגרים. יש לי ילד שיתגייס בשנה הבאה, והוא כנראה כבר לא יוכל לטייל איתי בעולם כמו שחלמתי. בגלל הילד שבי, קשה לי לקבל את הגיל הזה".

- אז בתוך תוכך אתה ילד?

"כן, לגמרי".

- יש לך אובססיית נעורים?

"לא, אני קורא לזה אובססיית חיים. אני רוצה לחיות, וכמה שיותר".

- מאיפה זה בא?

"תמיד הייתי ילד היפראקטיבי וסקרן".

- אולי יש לך הפרעת קשב וריכוז...

"לא אובחנתי ככזה ואני לא אופתע אם אכן יש לי. קשה לי לשבת במקום אחד במשך יותר משעה, ולפעמים בישיבות הנהלה אני קם ומסתובב".

- בד"כ, אנשים כמוך לא תמיד מתאימים לתפקידי ניהול.

"ואני אכן מנהל גרוע! אולי הכי גרוע שאי פעם תראייני למדור הזה. אני הרבה יותר Vision Leader מאשר מנהל. התפקיד שלי הוא לזהות את כוכב הצפון ולגייס משאבים הוניים ואנושיים שיכולים ללכת בעקבותיו. לכן, אני צריך מסביבי אנשים מעולים שישלימו אותי".

- אז אתה יותר יזם ממנהל.

"נכון. אני יזם ו-SodaStream היא סטארט אפ. ממש כך".

- תן לי דוגמה למקרה שבו הבנת שאתה מנהל גרוע, לפחות לפי דבריך.

"באופן כללי, אני נותן למנהלים שלי הרבה חופש. אני פחות ריכוזי ויותר ביזורי, וזה מתאים למי שיכול לקחת את החופש הזה ולהשתמש בו לטובת החברה. לאורך הדרך, איבדתי מנהלים מצוינים שלא ניהלתי אותם מספיק. בגרמניה, לדוגמה, היה לי מנהל פעילות מעולה שעזב לפני כשנה וחצי מפני שלא נתתי לו מספיק תשומת לב ניהולית".

- איך הוא הסביר לך את עזיבתו?

"הוא קצת התחמק, בסגנון של 'זה לא אתה זה אני', אבל כשחפרתי לעומק הבנתי שהוא לא היה מאושר בחברה כי הוא לא הרגיש שייך. לכן אני אומר שאני זקוק למנהלים שיתאימו לשיטת הניהול שלי".

- מה רע במנהל יותר ריכוזי, כזה שעובד לפי הספר?

"אם הייתי כזה, לא גמיש, נוקשה ואפילו מרובע, SodaStream לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה".

- אז אני מניחה שאתה לא מאלו שיורדים לפרטים הקטנים.

"ממש לא. כשאנחנו נכנסים לשוק חדש, כמו ברזיל/צ'ילה/הודו, לא מעניינים אותי כל הפרטים של התוכנית האסטרטגית. מה שמעניין אותי זה מי ינהל את הפעילות החדשה, ועד כמה הוא מספיק מטורף כדי לייצר שוק חדש. ובזה אני כן משקיע. אני זה שמראיין את המועמדים הסופיים, ואפשר להגיד שאני בוחר בזה שהוא הכי משוגע..."

- ככל שהשריטה עמוקה יותר, מה טוב.

"בדיוק! ב-SodaStream אנו שואפים שלכל אחד תהיה שריטה".

*** הראיון המלא - במהדורה המודפסת