לקראת הקיצוץ בארה"ב: ישראל מנסה להציל מימון לכיפת ברזל

ישראל עושה עתה מאמצים קדחתניים להציל חלק מהסיוע הצבאי האמריקני לישראל מגרזן הקיצוץ הרוחבי האוטומטי בתקציב ארה"ב, שצפוי להיכנס לתוקף מחר (ו'). ההכרה שמתגבשת היא, שישראל תהיה חייבת לספוג קיצוץ בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים בשנת הכספים הנוכחית והשאלה היא מה וכמה לנסות להציל, אם בכלל אפשר.

מבחינה מסוימת, ישראל נקלעה למצב שבו היא קרבן מזדמן לפיגוע פיננסי שלא כוון נגדה והיא נאלצת לקיים טריאז' (מיון ראשוני בזירת אסון) כדי לקבוע מה הרכיבים החיוניים ביותר לביטחון ישראל בחבילת הסיוע ולאיזה מהם יש הסיכוי הגדול ביותר להינצל. או, במילים אחרות: אילו רכיבים יהיו אטרקטיביים מספיק בעיני פקידים בממשל או מחוקקים כדי להסיטם מלהב הגרזן. בשלב זה נראה, שישראל תתמקד במאמצים להציל את המימון ל"כיפת ברזל" ול"חץ" ותשלים עם אובדן חלק מהסיוע הצבאי השוטף.

גורמים בכירים במשרדי החוץ, האוצר והביטחון בישראל עובדים בימים אלה לגבש אסטרטגיה כיצד להתמודד עם הבעיה, והנושא עומד בראש סדר היום של השגרירות בוושינגטון. לפי אחת ההערכות, הביקור המפתיע והחפוז של שר הביטחון, אהוד ברק, בוושינגטון, ב-13 בפברואר, זמן קצר לאחר שהשלים ביקור קודם בבירה, היה קשור לקיצוץ הצפוי.

חומרת הפגיעה בישראל עדיין אינה ברורה לחלוטין, אך זו התמונה שמתגבשת: בהנחה שהקיצוץ הרוחבי ייכנס לתוקף, התרחיש הגרוע ביותר הוא שכ-729 מיליון דולר ייגרעו מחבילת הסיוע לישראל. הסיוע הצבאי השוטף לשנת הכספים הנוכחית, שהיה אמור להיות 3.15 מיליארד דולר, יקוצץ בכ-250 מיליון דולר (יש כמה דרכים לחישוב הקיצוץ ולא ידוע מה תהיה הדרך הסופית). אך יש חשש גובר, שהסיוע הנפרד לתכניות הפיתוח והפרישה של טילים נגד טילים בישראל ל-2013 לא יקוצץ באופן יחסי אלא יבוטל כליל בגלל המסגרת התקציבית השונה של פלח סיוע זה. "ככל הידוע בשלב זה, דין הסיוע לטילים אינו כדין הסיוע הצבאי השוטף", אמר מקור פרו-ישראלי. "צריך לקוות שזה אינו המצב הסופי".

ישראל היתה אמורה לקבל השנה 211 מיליון דולר לרכישת סוללות נוספות של "כיפת ברזל" ו-268 מיליון דולר ל"תכניות הטילים האמריקניות-ישראליות משותפות", כלומר "חץ 2", "חץ 3" ו"קלע דוד" ("שרביט קסמים"). אם אמנם יקוצצו במלואן שתי חבילות הטילים, ואליהן ייתווסף הסכום שיקוצץ מהסיוע השוטף, תפסיד ישראל השנה כמעט שלושת רבעי מיליארד דולר מחבילת הסיוע האמריקני. במקרה הטוב, אם הקיצוץ בסיוע לתכניות הטילים יהיה יחסי, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר.

על רקע זה, נוטים מקבלי ההחלטות בישראל להסכים, שישראל צריכה להתייצב לימין ארה"ב בשעת מצוקתה הפיננסית וכי היא תצטרך להשלים עם אובדן חלק מהסיוע. הם מכירים בכך שלא ייתכן מצב שבו ישראל תתעלם מהדרמה הכלכלית בארה"ב. ישראל צריכה לקבוע מה סדרי העדיפויות שלה, איזה רכיב של הסיוע חיוני ביותר לביטחונה הלאומי ועל מה היא יכולה לוותר, וכל זאת במגבלות שמתחייבות מהמצב בארה"ב.

רכיב התמיכה החיוני ביותר מבחינת ישראל הוא הסיוע ל"כיפת ברזל". זו גם תכנית אטרקטיבית מאוד בעיני האמריקנים. ישראל מייחסת חשיבות רבה מאוד גם לסיוע ל"חץ 2", "חץ 3" ו"קלע דוד" ("שרביט קסמים"). מדובר אפוא במאמץ להציל 479 מיליון דולר. לעומת זאת ישראל תשלים ככל הנראה עם מחיקת כ-250 מיליון דולר מהסיוע הצבאי השוטף.

עתה נעשים מאמצים להחריג את תכניות הטילים מתכניות אחרות שמועמדות לקיצוץ, במגעים אינטנסיביים עם פקידי ממשל ומחוקקים. התפיסה היא, שעדיף שהממשל ייזום את ההחלטה על ההחרגה. הטיעון הישראלי במגעים עם האמריקנים הוא, שכיפת ברזל היא מכשיר חשוב למניעת מלחמה אזורית שעלולה לגרוף לתוכה את כל מדינות האזור. אם ישראל תיתפס כחסרת אמצעי הגנה מספיקים, עלול חיזבאללה להתפתות להנחית עליה מטחי טילים. מניעת סיוע של כמה מאות מיליוני דולר עלולה להצית מלחמה אזורית שעלויותיה עלולות להיות עשרות מיליארד דולרים.

לידי ישראל משחקת העובדה, שארה"ב מגלה עניין רב ב"כיפת ברזל". המערכת עשויה להיות שימושית מאוד בהגנה על קן התפר בין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית וכן בהגנה על מתקנים אסטרטגיים במפרץ. סא"ל מרב דוידוביץ, קצינת הקישור של מינהלת חומה בשגרירות ישראל בוושינגטון, אמרה בנובמבר אשתקד, בנאום לפני אנשי מקצוע, שלארגוני טרור ברחבי תבל יש אותן יכולות כמו לחמאס ולחיזבאללה, ולפיכך מדינות רבות יכולות לעשות שימוש ב"כיפת ברזל". אנשי מקצוע בוושינגטון מסכימים עם הערכה זו.

גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון אומרים, ששלילת הסיוע מ"כיפת ברזל" עלולה לחולל מצב הרה אסון מבחינת ישראל על רקע ההתפתחויות במזה"ת, ובמיוחד התפוררות סוריה, האפשרות שנשקים בלתי קונוונציונליים יזלגו לחיזבאללה והאצת תכניות משטר האייתאללות באיראן להתחמש בנשק גרעיני.

ידידי ישראל בקונגרס מודעים היטב למצוקת ישראל, אך ידיהם כבולות, ציינו המקורות הפרו-ישראליים. המציאות הפוליטית היא, שהמחוקקים ייתקשו לפעול למען מדינה זרה בשעה שהקיצוץ הרוחבי יהלום קשות בעשרות מיליוני אזרחים אמריקניים. הכלל פשוט: עניי ארצך קודמים.

לפי ניתוח של "ניו יורק טיימס", יגרום הקיצוץ הרוחבי לפיטורי 14 אלף מורים; להוצאת 4000 פקחי טיסה לחופשה כפויה מדי יום, דבר שיגרום לתוהו ובוהו בנמלי-תעופה; 125 אלף משפחות עלולות להיות מושלכות מדירותיהן בגלל ההפסקה הצפויה של סיוע ממשלתי לשכר הדירה של משפחות מעוטות אמצעים; והצבא יאלץ לדחות תחזוקה של 25 אוניות ו-470 מטוסים. שורת הגזירות ארוכה.