לפיד מוביל במנדט אחד

בבחירות 2009 היתה זו ציפי לבני שהעבירה לנתניהו שיעור קצר בחשבון כשהכריזה ש- 28 זה יותר מ-27. מסקר מכון רפי סמית שנעשה עבור "גלובס" עולה כי לו היו הבחירות לכנסת מתקיימות היום, לתפקיד המורה למתמטיקה של בנימין נתניהו נכנס יאיר לפיד, שממילא מאז הבחירות הוא עושה לראש הממשלה שלנו, בית ספר.

חודש לאחר הבחירות מזנקת "יש עתיד" ב-9 מנדטים ועוד לפני שעבד יום אחד בכנסת לפיד עוקף את נתניהו והליכוד ביתנו בסיבוב ומוביל עם מנדט אחד יותר. אפשר רק לדמיין את אגלי הזיעה ששוטפים את נתניהו כשיש עתיד גורפת 28 מנדטים והליכוד ביתנו צונח ל-27. וכשכל כך חם לו, אז מה הפלא שהוא אוכל הרבה גלידה.

בדרך כלל, סקר שנעשה חודש לאחר הבחירות הוא חסר משמעות או חשיבות, אבל כשמעל נתניהו מרחפת הסכנה שבעוד שבועיים יילקח ממנו המנדט להרכיב את הממשלה, הסקר הזה קובע בוודאות: לא יהיו בחירות חוזרות. נתניהו יבצע תמרונים עד לרגע האחרון אבל בסוף, ברגע האחרון, הוא ייתן את הכל רק כדי להשאיר בידיו את השלטון. גם אם זה כרוך בהותרת החרדים מחוץ לקואליציה.

בעוד לפיד נכנס לנעלי קדימה של לפני 4 שנים (ויש התוהים אם הוא גם יסיים כמוה), גם יחימוביץ' והעבודה חוזרים כמעט לממדי 2009 וצונחים ל-12 מנדטים. התנועה של ציפי לבני נמחקת על-פי הסקר והיא בקושי עוברת את אחוז החסימה. אולי מצביעי התנועה התאכזבו מכניסתה לקואליציה ראשונה, ואולי זה היה קורה ממילא אם הבחירות היו מתקיימות במועד מאוחר יותר.

יחד עם הבית היהודי שעולה בשני מנדטים (14) על אף הכעס הגדול עליו בחלק מחוגי הימין, היה יכול לפיד לעמוד בראש גוש של 42 ולהרכיב את הממשלה הבאה. לא בטוח שהוא היה רוצה בזה בשלב הזה, בטרם רכש ניסיון מיניסטריאלי, מה גם שכל משב רוח ביטחוני עלול לשנות את התמונה. מאז אמר את מה שאמר ל"עובדה" למחרת הבחירות, לפיד שותק. הוא לא מדבר, לא מתראיין. לפי הסקר הזה שתיקה שווה זהב. או לכל הפחות תשעה מנדטים.

קצבאות תמורת שעון קיץ

נכון להיום (ה') בצהריים עוד אין ממשלה. לא עם בנט ולפיד. גם לא עם ש"ס. מי שיציץ למשרדי התקשורת, התיירות והתמ"ת יימצא את כחלון, מיסז'ניקוב ושמחון עדיין עובדים במשרדיהם ונראה שטקס החילופים לא יתקיים גם בסוף השבוע הבא. אולי רק בתחילת השבוע שלאחר מכן.

פריצת דרך במו"מ עדיין לא נרשמה. אמנם ההסכם שהיה אמור להיחתם עם ש"ס בסוף השבוע שעבר גם לא נחתם במהלך השבוע הזה, אבל אין בכך כדי להעיד שיש התקדמות דרמטית במסלול בנט-לפיד. גם אין ודאות מוחלטת שהסכם עם ש"ס לא ייחתם בהמשך. איטס נוט אובר טיל איטס אובר.

התקדמות תירשם כשנתניהו יחליט סופית אם פניו לחרדים או ליש עתיד. בינתיים הוא רוצה את החרדים יותר ממה שהוא רוצה גלידה פיסטוק. איתם כבר יש הסכמות אפילו סביב הקיצוץ בקצבאות הילדים. הם יעשו הכל רק כדי שמור על תקציבי הישיבות, כולל הארכת שעון קיץ ולצום שעה נוספת.

על האסיר איקס הפעילו פחות לחץ ממה שפעילים אנשיו של נתניהו בימים אלה על שלי יחימוביץ'. אם לא תהיה שם הבקעה, החרדים יאלצו להישאר בחוץ. לידיהם של הבית היהודי ויש עתיד משחקת העובדה שיו"ר ההסתדרות עופר עיני, שחקן מרכזי בניסיון להכניס את העבודה לממשלה, ויחימוביץ' - כבר לא. יכולת ההשפעה של עיני על יחימוביץ' כמעט ולא קיימת אולם עדיין במו"מ שמתקיים עם הבית היהודי מדברים על הכל, רק לא על הפחתת שכר במגזר הציבורי. על אף דרישת הבית היהודי, הנושא הזה מורחק משולחן הדיונים כדי להשאיר לעיני תמריץ להכניס את העבודה לממשלה.

הגרסה הזו קיבלה אימות הבוקר בראיון שהעניק ליברמן לגלי צה"ל. המנהיג שעומד בראש מפלגה הדוגלת בהפרדת הדת מהמדינה, ושחרט על דגלו סדר יום אזרחי, אמר כי לא אבדה התקווה להקים קואליציה עם העבודה והחרדים. אולי בקע מגרונו החשש מפני משאיבת תיק החוץ על-ידי לפיד אם ייכנס לממשלה, ואולי יש עוד סיבה.

משנתו האידאולוגית של ליברמן אמנם מתחברת לזו של בנט-לפיד, אבל טומנת בחובה עבורו נזק ולחץ הרבה יותר משמעותיים בעתיד. ליברמן לוטש עיניים לראשות הממשלה לאחר עידן נתניהו וככזה, אין לו שום עניין לגדל מתחרים וכוכבים אחרים בסביבה. אין לו שום צורך בהאדרת שמו, יכולתו ועוצמתו של מי שהצהיר כי בכוונתו להתמודד בקדנציה הבאה על ראשות הממשלה. אפשר להעריך שמהמקום הטקטי הזה נובעת התנגדותו לצמד וניסיונו להקים קואליציה שונה.

ומה עם יחימוביץ? היא יודעת שכניסה לממשלה תפגע באמינותה. גם ככה, בין אם תכנס ובין אם לאו יערכו במפלגה לעריפת ראשה. הצהרותיה היומיומיות נועדו לעורר לחץ נגדי וגיבוי של פעיליה בתוך המפלגה. מסקר גלובס עולה נתון מפתיע: מתברר שכשליש ממצביעי העבודה, 32%, היו רוצים להיכנס לממשלה.

בנט והבלשים

בליכוד מאמינים שהעובדה שבנט הקיף את עצמו ביועצים לשעבר של נתניהו, כמו שלום שלמה ואייל גבאי, רק תדחה את הקמת הממשלה. כמי שמכירים את נתניהו מלפני ומלפנים, שלמה וגבאי יודעים כמה נתניהו לחיץ והם יסחטו את הלימון עד הדקה האחרונה.

הציפיה הבסיסית ביותר של מצביעי בנט היא להיות חלק מהממשלה. 92% מהם, שזה למעלה מ-300 אלף איש ששלשלו ט"ב בקלפי, היו רוצים להצטרף לקואליציה גם אם זה כרוך בוויתור על הברית עם לפיד.

המספרים האלה לא מעניינים את בנט. הוא עצמאי ונהנה לראות את נתניהו מזיע, אבל בתוך הבית כבר יש ח"כים שמתלוצצים בחיוך אך בנימה סרקסטית שהם הופכים לחטיבה בתוך יש עתיד. עמוק בפנים הם חוששים שבנט שומר המסורת ישבור את המסורת. מאז 77 לא היתה ממשלת ליכוד שהמפד"ל לא היתה חלק ממנה. אפילו בממשלת ברק. אם הברית ההיסטורית הזו תשבר, זה יהיה על ראשו.

זה לא יהיה השינוי הראשון שיביא עמו בנט לבית היהודי. בשבוע החולף נפעמו בבית היהודי מהנורמות החדשות שהכניס היו"ר. ותיקי המפד"ל הבינו פתאום למה התכוון בנט בסיסמה משהו חדש מתחיל. הכוונה היתה כנראה לבילוש, חוקרים פרטיים בתוך הבית, חקירות משטרה. פוליטיקה חדשה במיטבה. ממש בנט והבלשים.

בכנסת מעריכים שתזמון הפצת החומרים נגד ח"כ ניסן סלומיאנסקי, נעשתה כדי למנוע ממנו לפעול לפיצול ופילוג הסיעה כדי להיכנס לממשלה. בקדנציה הקודמת, כשלא היה ח"כ, היה מגיע סלומיאנסקי כל יום למשכן, בניסיון לקדם את החוק הנורווגי שיהפוך אותו לח"כ מן המניין. עכשיו, כשכבר נכנס לכנסת והממשלה בהישג יד אך רחוקה באותה המידה לנוכח הברית עם לפיד, סומן סלומיאנסקי כמי שלא יתאפק וינסה בכל מחיר להיכנס לממשלה. החיסול הממוקד שעבר הרג כל אפשרות שכזו.

זה בלתי נתפס שמספר אחד שולח חוקר למספר שתיים. כשפריצקי שלח לפורז חוקר פרטי הוא הלך הביתה. כשבנט שלח חוקר לאורלב ולסלומיאנסקי זה היה כדי לנקות את האורוות. פעם היו אוכלים פוליטיקאים כאלה בלי מלח. ברגע שהם מסומנים כמתנגדי נתניהו, התקשורת סולחת על הכל.

ואם גם תוכן המכתב מזויף?

כשפרסמנו לראשונה לפני כשלושה שבועות באתר גלובס את המכתב שמייחס לשר החינוך גדעון סער מעשים לא ראויים, העלינו את האפשרות שמדובר בזיוף, ב"מסמך הרפז" של הפוליטיקה, והטלנו ספק גדול מאוד ביחס לאמיתות תוכנו.

היום, לאחר הודעת המשטרה כי המכתב מזויף, ברור לנו יותר מתמיד שעל-פי כל אמות מידה ציבוריות, עיתונאיות, ומשפטיות, היה ראוי, צריך וחובה לפרסמו. הדבר מתעצם עוד יותר על רקע טענותיהם של מקורבי סער, שמאחורי המכתב עומדים יריבים פוליטיים שמטרתם היתה לחסלו.

בלתי נתפס איך מסמך מכפיש שכזה מסתובב שבועות בקרב חברי מרכז הליכוד, בלשכת ראש הממשלה, ואין מי שיפצה פה על עצם קיומו, על תוכנו, ועל החשד שהינו מזויף ונועד לפגוע פוליטית. גם לא על האפשרות שהשר הבכיר ביותר בליכוד סחיט עכשיו יותר מתמיד, או על כך שהמנוול שכתב את המכתב לא נותן על כך את הדין. כשיוסף פריצקי הוקלט כמי שמחפש חומרים שליליים עם עמיתו לסיעה אברהם פורז, הוא פוטר מהממשלה. מכפישו של סער מסתובב חופשי.

שאלת תוכנו של המכתב מנותקת לחלוטין משאלת הזיוף אך מדאיגה לא פחות. אם גם התוכן מזויף בוצעה כאן עבירה חמורה מאוד ובלתי נסלחת, שחייבת להיחקר עד תום למען יראו ויראו ובעיקר כדי למגר תופעות מכוערות מעין אלה.

בדיוק מהסיבות הנ"ל מחובתנו העיתונאית, לחשוף, להעלות דברים על סדר היום, למנוע עוולות, לקיים דיונים ציבוריים, לתת במה לדעות מגוונות, ולחשוף מידע ותוכן שנעלם מעיני הציבור. והכל בזהירות הראויה ובמינימום פגיעה בשמו הטוב של האדם. לא חרגנו מכך גם הפעם.

עד לרגע זה סער לא דיבר. הדברים שאמר אמש אינם בגדר שבירת שתיקה. ודאי שלא הכחשה. הוא לא אמר שטפלו עליו עלילת שווא, הוא גם לא קרא למצות את הדין עם מי שעשה את המעשה.