השיחות בין נשיא ארה"ב ברק אובמה לרפובליקנים נכשלו - וה"סקווסטר" יוצא לדרך. שורה של קיצוצים בתקציב ייכנסו לתוקפם הלילה לאחר שפגישה אחרונה של אובמה עם מנהיגי הקונגרס הסתיימה הערב (ו') ללא תוצאות.
אובמה דיבר הערב במסיבת עיתונאים שכינס לאחר הפגישה וכינה את הקיצוצים "טיפשיים" ו"בלתי ניתנים לתירוץ".
"הרפובליקנים מסרבים להצעת התקציב שלי", אמר אובמה. "רפובליקנים רבים משמיצים אותי". הוא חזר על הצעתו להעלות מסים במקום לבצע קיצוצים, הצעה שכידוע הרפובליקנים מתנגדים לה בתוקף.
"אני לא רוצה עוד משבר תקציבי", הוסיף אובמה. "דחקתי במנהיגי הקונגרס להתפשר. הקיצוצים לא יורגשו באופן מיידי אך הם יגרעו 0.5% מהתמ"ג". לדבריו, "משרות יאבדו, אנשים ירגישו את הקיצוצים, אך לא יהיה משבר פיננסי".
85 מיליארד דולר עוד השנה
אחרי חודשים רבים של התנגחויות בין הבית הלבן לקונגרס, בין הסנאט לבית-הנבחרים ובין דמוקרטים לרפובליקנים, אחרי קמפייין אינטנסיבי של הממשל ל"הגברת המודעות לסכנות הקיצוץ" וקמפיין אינטסיבי לא פחות של הרפובליקנים נגד "מסע ההפחדות של אובמה", מסתמן היום ברקיע האמריקני, העב הקודר של הקיצוץ הרוחבי המסיבי בתקציב הממלכתי. 1 במארס הגיע.
הענן הזה משחיר את יומו של ציבור שבע איומים ולמוד משברים, שסף הרגישות שלו נשחק אחרי כל כך הרבה כמעט נפילות מצוקים אמיתיים או מדומים. יש הרבה זעם בכיכר הווירטואלית של הכפר האמריקני, לא רק על הסבל שימיט הקיצוץ על פלחים ניכרים באוכלוסיה, אלא גם אם לא בעיקר, על "וושינגטון", שם עצם מופשט שחובק את כל מערכת הממשל, מהנשיא ועד לצירים הזוטרים בספסלים האחוריים של בית-הנבחרים, על פוליטיקאים נפוחי אגו שמעלים את הכלכלה, ועמה את הציבור כולו, כזבח לאלילי האידיאולוגיות שלהם.
"אם הם (קרי: הפוליטיקאים) היו יכולים לתקן זאת, הכלכלה היתה מזנקת", אמר מנכ"ל בנק אוף אמריקה, בריאן מויניהאן, ל"וול סטריט ג'רנל", בביטוי אחד מני רבים של מפח הנפש הלאומי.
במאמץ לדחות את הקץ, החליט הממשל להיצמד לאות הכתובה של חוק הקיצוץ הרוחבי. החוק קובע שהקיצוץ יחל "ב-1 במארס". המשרד למינהל ותקציבים בבית הלבן קבע, אפוא, שהחוק ייכנס לתוקפו ב-11:59 בליל שבת, הדקה האחרונה של 1 במארס (כלומר דקה אחת לפני 7:00 בבוקר יום שבת, שעון ישראל). באותה דקה גורלית ילחץ המשרד על הדק הקיצוץ: ההליכים הפורמליים של ישום גילוח של 85 מיליארד דולר מהתקציב לשנת הכספים 2013, המנה הראשונה בקיצוץ בסך 1.2 טריליון דולר בפרישה ל-10 שנים.
מבחינה מעשית, המשרד יעביר לקונגרס באותה דקה דוח שמפרט את הקיצוצים בכל מאות המשרדים והסוכנויות של הממשל. החל באותה דקה ייכנסו לתוקף הודעות הפיטורים של עובדים פדרליים, ביטול תכניות ופעולות אחרות שמתחייבות מהקיצוץ.
מבוי סתום
קצת רקע: הקיצוץ הרוחבי נולד בחטא מהמבוי הסתום שאליו נקלעו הבית הלבן והקונגרס ב-2011 במו"מ על הרמתה של תקרת החוב. הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים דרש קיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלתיות תמורת הסכמתו להרים את התקרה. הרפובליקנים איימו אז, שאם לא ימולאו דרישותיהם הם יצביעו נגד הרמת התקרה, גם אם הדבר יוביל את ארה"ב למצב של חדלות פירעון ויניע את חברות הדירוג להוריד את דירוג האשראי שלה. הבית הלבן סירב להיכנע.
כמוצא של פשרה, הציע אובמה למחוקקים הרפובליקניים, שב-1 בינואר 2013 ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי אוטומטי שישייף כל הוצאה ממשלתית, בלי אפשרות להחליט אלו תכניות ראויות להישאר שלמות. רק פשרה תקציבית שתהיה מקובלת על שני בתי הקונגרס תוכל לבטל את רוע גזירת הקיצוצים האוטומטיים. הרפובליקנים קנו את הרעיון.
ההיגיון שביסוד היזמה היה, ששני הצדדים ייאלצו להגיע לפשרה כלשהי מפני שכל אופציה תהיה טובה יותר מקיצוצים עוורים אכזריים. לכאורה, כל אחד מבין שמוטב לחתוך את התקציב באיזמל מנתחים מאשר לבתר אותו בקופיץ קצבים.
אבל לא כך היה. שני הצדדים נותרו מחופרים בעמדותיהם, גם לאחר שמועד היעד הוסט ל-1 במארס. הצעות הפשרה של הדמוקרטים נדחו ע"י הרפובליקנים, ולהיפך. המחלוקת העכשווית היא מחלוקת העבר: הדמוקרטים מציעים להתחיל לסגור את הפער התקציבי באמצעות חבילה מאוזנת של קיצוצים והעלאות מס (בעיקר סגירת פרצות בחוקי המיסים שמטיבות עם המאיונים העליונים). הרפובליקנים אומרים: על גופותינו.
אפשר להגיע לבריאות תקציבית בעזרת קיצוץ הוצאות בלבד, בעיקר בתכניות רשת הביטחון החברתי, כביטוח לאומי. כמובן, זה לא רק מאבק על כסף. זה קרב נוסף במלחמה אידיאולוגית שנמשכת כבר דורות בין רפובליקנים, חסידי ממשלה קטנה ואנמית, שתרד מעל גב האזרחים, ודמוקרטים, שדוגלים בממשלה גדולה בנוסח אלה שבאירופה.
ובמבוי הסתום הזה מוסיפה ארה"ב להיות תקועה ב-1 במארס 2013, וכל צד מנסה לחפות על עכוזו מפני הצלפות הזעם הציבורי שילך ויגדל ככל שיתברר גודל הסבל הציבורי והפרטי.
"סערה גדולה צוברת תאוצה והסבל שהיא תחולל ילך ויגדל עם חלוף הזמן", אמר אתמול (ה') ג'ן ספרלינג, ראש המועצה הכלכלית הלאומית בבית הלבן. "אך אני חושב, שמידה מסוימת של כאב מורגשת כבר עכשיו בכלכלה".
פקידים בבית הלבן מצביעים על הכורח להימנע משיגור נושאת מטוסים למפרץ הפרסי, בניגוד להמלצת הצבא. שר המשפטים הזהיר שביטחון האזרחים עלול להיפגע בגלל הקיצוצים בתקציבי משטרות. רשויות ההגירה שחררו מאות עצירים, שוהים בלתי חוקיים, בטענה שאין כסף להוסיף לכלוא אותם.
הוצאתם של אלפי פקחי טיסה לחופשות כפויות ופיטורים של בודקים ביטחוניים בנמלי-תעופה תחולל תוהו ובוהו בנמלים. בעלי מקצוע במפעלים ביטחוניים חשובים, לרבות המספנות בווירג'יניה, יפסידו כשליש משכרם. יהיו פחות בדיקות ביקורת במפעלי מזון. אפילו בתי-השימוש הציבוריים בפארקים הלאומים ייסגרו. רשימת הסבל מפורטת על פני עשרות עמודים.
רפובליקנים רבים אינם יכולים להסתיר את בוזם. איך ייתכן שקיצוץ בשיעור 2.4% מתקציב של 3.55 טריליון דולר יכול לחולל נזקים גדולים כאלה? הם טוענים שהבית הלבן משחק משחקים פוליטיים ושצעדים כגון שחרור עצירים נועדו לערער את ביטחון האזרחים ולדחוק את הרפובליקנים לפינה. עובדה, אומרים הרפובליקנים, שוק המניות נמצא בעלייה. מספר מחפשי העבודה הצטמצם. אלה סימנים לכך שהעם האמריקני אינו מתרגש מהקיצוץ.
ראש הסיעה הרפובליקנית בסנאט, מיץ' מקונל, מבטא את עמדת מפלגתו כך: "הנשיא מוכן לגרום לכך שנשיכת הקיצוץ תהיה מכאיבה ככל האפשר, כדי לשלוח מסר פשוט לציבור: 'אתה רוצה לרסן את ההוצאות של וושינגטון, אמריקה? - בבקשה. תנו לי להראות לכם עד כמה זה יכאב".
מכל מקום, הסקרים מראים, שהרפובליקנים מנותקים כליל מהלך הרוח הציבורי. רוב האמריקנים תומכים בעמדות הדמוקרטיות, ושיעור התמיכה באובמה עצמו - 55% - הוא הגבוה ביותר מזה שלוש שנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
