שעות לאחר כניסת הקיצוצים לתוקף: אובמה קורא לפשרה

שעות לאחר שחתם על הצו המאפשר לקיצוצים בהוצאות הממשל הפדראלי להכינס לתוקף, קרא נשיא ארצות הברית ברק אובמה למנהיגי הרוב הרפובליקני בקונגרס לנסות בכל זאת להגיע לפשרה שתמנע את הקיצוצים שעלולים להכניס את הכלכלה האמריקאית למשבר ותפגע בקהילות שונות ברחבי ארצות הברית.

"הקיצוצים האלה אינם חכמים", אמר אובמה אחר הצהריים במהלך נאום הרדיו השבועי שלו. "הקיצוצים יפגעו בצורה קשה בכלכלה שלנו ויביאו לפגיעה במאמצים ליצירת מקומות עבודה חדשים. ולקונגרס יש את הכוח לבטל את הקיצוצים הללו מתי שהוא רוצה - ברגע ששני הצדדים יגיעו לפשרה בעניין.

מוקדם יותר הבוקר חתם אובמה על צו שמכניס לתוקף את חבילת הקיצוצים בהוצאות הממשל הפדרלי בהיקף של 85 מיליארד דולר, ושקיבלה את הכינוי "סיקוויסטר".

היקף הפגיעה בתפקודי הרשויות בארצות הברית כתוצאה מהקיצוצים לא תהיה ברורה בטווח המיידי אלא רק לאחר מספר שבועות אז יתחילו הסוכניות הפדראלית במדינה לעדכן את עובדיהם בתנאי ההעסקה החדשים שלהן כמו גם עדכון הקבלנים העובדים על הממשלה על השינויים הצפויים בפרוייקטים.

"מה שחשוב להבין הוא שלא כולם ירגישו בהשלכות של הקיצוץ בצורה מיידית", אמר אתמול הנשיא אובמה לפני החתימה על הצו. כלכלנים רבים מעריכים, כמו גם הנשיא אובמה, שחבילת הקיצוצים עלולה ל"גלח" כ-0.5% מהתמ"ג של של ארצות הברית.

כניסתה לתוקף של חבילת הסיוע הינה במידה מסויימת תעודת עניות לקונגרס האמריקאי שכן היא לא הייתה אמורה להיכנס לתוקף. החבילה הוצגה בקיץ 2011 במסגרת הדיונים שהתקיימו אז בארצות הברית על העלאת תקרת החוב של המדינה, ונועדה לתמרץ את הפוליטיקאים בקונגרס להגיע להסכמה על הסעיפים שצריך לקצץ בהן על מנת לתמוך בהעלאת תקרת החוב.

במהלך המשא ומתן בין הדמוקרטים לבין הרפובליקנים דרש הנשיא אובמה כי כל קיצוץ בתקציב צריך לכלול גם העלאת מסים, דבר שהרפובליקנים התנגדו לו. כזכור, בתחילת השנה הנוכחית אושרה העלאת מסים על תושבים המרוויחים יותר מ-400 אלף דולר בשנה, במהלך שמנע את מה שכונה אז כ"צוק הפיסקלי".

על פי משרד הניהול והתקציב של הקונגרס חבילת הקיצוצים שהנשיא אובמה חתם עליה תביא לקיצוץ של 1.2 טריליון דולר על פני 9 שנים, כש-85 מיליארד דולר מתוכם יגיעו מקיצוץ בתקציב המדינה לשבעת החודשים הנותרים עד לסוף השנה הפיסקאלית. על פי מסמך ששלח המשרד לקונגרס, הפרוייקטים הביטחוניים של המדינה יספגו קיצוץ של כ-13% ואילו ההטבות הסוציאליות יספגו קיצוץ של כ-9%.