אם היינו זקוקים להוכחה נוספת שהשווקים התנתקו סופית מכל רציונל כלכלי, זו התקבלה בחודש פברואר.בסיום חודש מלא בבשורות קשות, נושקים מדדי המניות לשיאים שאני אף מאמין יישברו בחודש מרץ. כמו שאמר מרפי "ANYTHING THAT CAN GO WRONG WILL GO WRONG".
מה היה לנו בחודש פברואר שגרם למדדי המניות להתקרב לשיא כל הזמנים?
נתוני אבטלה בגוש האירו שברו שיאים: 11.9% בנתון האחרון, אשר מחביא מאחוריו נתון מאיים בהרבה יותר שכולם אוהבים משום מה להצניע: בספרד למשל הגיע שיעור האבטלה בקרב הצעירים ל-55%.
באיטליה התממש התרחיש הגרוע מכל: מצב שבו הליכה לבחירות נוספות נראית כפתרון היחיד, דבר שממנו חששו השווקים כמעט יותר מכל. אם בכך לא די, באה חברת הדירוג מודי'ס ומפחיתה לראשונה בתולדותיה את דירוג האשראי המושלם של בריטניה. נכון שחברות הדירוג אבדו את האמון שניתן להן, אולם הורדת דירוג לאנגליה היא לא פחות מרעידת אדמה.
לקינוח קיבלנו את הסיקוויסטר בארה"ב. אותו מונח מבהיל שתיאר את הקיצוץ בתקציבה של ארה"ב, אם לא תושג פשרה בין הרפובליקנים לדמוקרטים. כולם לחצו, איימו, ניסו אולם ללא הועיל - הקיצוץ שאמור לפגוע בצמיחת העולם יצא לדרך.
ואיך הבורסות מגיבות לכל האירועים האלה? הפלא ופלא - בעליות שערים.
תקוות העולם
עדיין לא שיניתי את עמדתי שארה"ב היא התקווה היחידה להתאוששות כלכלית עולמית, אולם מדיניות הפד בראשות בן ברננקי הכניסה את האמריקאים למלכודת. הסקטור העסקי, למעט הגופים הפיננסיים, לא מעוניין בכסף שהוא מפזר כמעט בחינם.
לא במקרה מדיניות זו מזכירה את העשור האבוד בכלכלת יפאן: ריבית אפסית ואף אחד לא מעוניין ללוות. אם תתבוננו בנתוני האשראי של החברות הגדולות בארה"ב תגלו שלמרות הריבית הנמוכה, מרבית החברות בארה"ב צמצמו את האשראי שלהן ובמקום לעסוק ברכש ובפיתוח כפי שקיווה הפד, העדיפו להחזיר הלוואות.
ברננקי מפזר כסף על מנת לאושש את הכלכלה אולם אף אחד למעט הגופים הפיננסיים אינו מעוניין בכספו, גם כשזה ניתן כמעט בחינם. הגופים הפיננסיים משקיעים את הכסף במקום שנוח להם: שוק המניות, מטבעות, ריביות, סחורות.
בכול השחור הזה, מבצבצות כמה נקודות אור: המדיניות שבה נקט ברננקי להחלשת הדולר נשאה פרי והייצוא האמריקאי התאושש. גם המגמה של החזרת הייצור של חברות ענק אמריקאיות הביתה נמשכת ומגמה זו, אם תתגבר, תביא בהכרח לשיפור בכלכלת ארה"ב. כל דרך שתעודד את חברות הענק בארה"ב להחזיר את הייצור הביתה, היא דרך ראויה, כי זה מה שיביא ליצירת מקומות עבודה ולצמצום האבטלה.
כל זה משכנע את ברננקי להמשיך במדיניות הדפסת הכסף, מבטיח המשך עליות בשווקים ומגביר את הערכות הכלכלנים שהפיצוץ בהמשך הדרך כתוצאה מהמדיניות אותה הוא נוקט פשוט בלתי נמנע.
הנתון החיובי האחרון
גם בישראל מתקרבים השווקים לשיא, אולם להבדיל מארה"ב, כאן נרשם הנתון החיובי האחרון לתקופה הקרובה, עם פרסום שיעור האבטלה בחודש ינואר שירד ל-6.5%. נתון זה הושפע רבות ממערכת הבחירות, ומכאן ואילך סביר שנראה נתונים שיצביעו על ירידה בשיעור המועסקים.
גם נתוני הייבוא והיצוא מצביעים בסבירות גבוהה על ירידה נוספת בצמיחה. הפלונטר המדיני עם הגירעון התופח לא נעלמים מעיני חברות הדירוג. ישראל עוד לא נפגעת, אולם זה לא יימשך לאורך זמן.
במצב כזה גם אם הבורסה תפתח את שעריה למסחר 24 שעות ביממה, היא לא תמשוך משקיעים זרים. זאת אולי למעט חובבי השקל שהיו מעדיפים דווקא צמצום שעות הפעילות בשוק המקומי, על מנת שיוכלו לשחק בשקל באין מפריע בניו יורק.
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים פיננסיים
yf@energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
