קול מוח: "שבוע קולנוע ומוח" נפתח בסנימטק בירושלים - קבלו המלצות

ספק רב באם בזמננו נזכה לתשובות על כמה מהשאלות המעסיקות את האנושות ובעיקר את חוקרי המוח מקדמת דנן. כמו למשל, כיצד נוצר כישרון? מהם המניעים המוליכים תחושות? כיצד נוצרים רגשות? מה מוביל ליצירתיות אצל אחד ולדפוס חשיבה שאינו יצירתי אצל אחר?

אבל כבר כעת שוקדים חוקרי מוח בארץ ובעולם על מחקרים מתקדמים שתכליתם לנסות לחקות את פעולת המוח (ששיאו, השלמת העתק ממוחשב מלאכותי מושלם של המוח, הידוע בשם "בינה מלאכותית", לא יתרחש בזמננו אנו), ושבוע מודעות המוח, אירוע שנתי שמטפחים האוניברסיטה העברית ירושלים, מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח וסינמטק ירושלים, שנפתח אמש, הוא אירוע שמטרתו לחלוק במידע עם הציבור הרחב התפתחויות אחרונות בתחום. השנה האירוע בסימן "דמיון ומציאות בחקר המוח", ובמהלכו מציגים חוקרים בכירים למדעי המוח מהאוניברסיטה העברית את מחקריהם האחרונים בתחום.

פרופ' שאול הוכשטטר חוקר את התפיסה הראייתית. "התפיסה אינה צילום העולם, למרות הדמיון הרב בין העין למצלמה", הוא מספר בראיון ל"גלובס". "אני מגדיר ראייה כייצוג של העולם, שמאפשר תגובה לשינויים שמתרחשים בו. העיקר הוא לאפשר תגובה, וכדי שמערכת הראייה תעשה את זה, המוח בונה שלבים שונים של ייצוג מידע, החל מהקלט החושי, ועד העיבוד הקוגניטיבי שלו.

"מה שגילינו זה שהתפיסה הראשונית היא של המכלול של התמונה ולא של הפרטים. לפי התיאוריה, למרות שיש עיבוד מידע היררכי, מהפרטים ועד למכלול, התפיסה התמונתית נעשית קודם".

- איך המוח תופס מהו יפה?

"האבולוציה פיתחה כל מיני רגשות כדי לעזור לנו בחיים. אחד מהם הוא אסתטיקה. היפה הוא מה שאנחנו נמשכים אליו. למה זה טוב? כי זה עוזר לנו בחיים. אנחנו נמשכים לאוכל טוב, כיוון שזה נותן לנו תחושה של שמחה. נמשכים לבני זוג יפים, כי זה מתפרש כמשהו שכדאי לנו להתחבר אליו".

ד"ר ענבל גושן תרצה לילדים ולנוער על דפוסי החשיבה האנושיים ועל פרשנות המוח לגירויים חיצוניים ולקלט חושי, ותציג סרטים קצרים של סטודיו האנימציה "פיקסאר". גושן: "אני אסביר איך ניתן להשתמש במוח בצורה הטובה ביותר שניתן. יש סוגים שונים של אינטליגנציה, וכל מוח טוב במשהו, כאשר ניתן לעודד אותו להיות טוב יותר".

כאמור, לצד המחקרים יציגו במהלך השבוע סרטים המדגימים את התופעות הנידונות. הנה כמה מומלצים במיוחד.

"יצרים"

איטליה/בריטניה, 1966

אחת מיצירות המופת הגדולות של מיכאלנג'לו אנטוניוני. תומאס, צלם אופנה מצליח, חווה את החיים דרך המצלמה שלו. נוח לו במקום המתבונן, המנוכר משהו, מאחורי העדשה. כשהוא מבין שהעדשה קטנה מלהכיל ושבאותה מידה שהוא מפספס בצילום הוא מפספס בחיים, הוא עובר שינוי. מה שהוא מחמיץ בצילום זה מקרה רצח שמופיע ברקע של תמונה שצילם בגינה ציבורית. ככל שהוא מגדיל את התמונה הוא מקבל תמונה מוגדלת אבל מאוד מוגבלת, שלא מאפשרת לו להבין מה בדיוק התרחש.

"רקוויאם לחלום"

ארה"ב, 2000

סרטו השני של זוכה האוסקר דארן ארונופסקי ("ברבור שחור"), שהפך לסרט פולחן ולמקור חיקוי והשראה בשל שפתו הקולנועית הצעקנית והמטלטלת, אשר כמו שמה את הצופים בתודעתם של נרקומנים. והנרקומנים בסרט הם אם ובנה, הממלאים את הריק בחייהם האפרוריים וחסרי התוחלת בתחליפים. האם, שרה, מתמכרת לשעשועוני טלוויזיה ולכדורי הרזיה - כדי להיות מספיק יפה על מנת להתקבל לשעשועון האהוב עליה, ובנה, המכור להרואין, בדרכו אל התהום, חסר את היכולת לסייע לה.

"גלנגרי גלן גרוס"

ארה"ב, 1992

בסרט הזה אפשר לצפות שוב ושוב ובכל פעם ליהנות מדבר מה נוסף שמתגלה. כבר כמעט ולא עושים בארצות הברית קולנוע איכותי מסחרי כזה, אולי משום שהצופים לא ממש באים. תסריט מבריק של דיוויד מאמט (עיבוד של מחזה מצליח שכתב), אולי המבריק ביותר שלו מאז "פסק דין" (1980), ומשחק מופלא ל אל פאצ'ינו, ג'ק למון, אלק בלדווין, קווין ספייסי, אד האריס ואלן ארקין, אודות חברת נדל"ן מפוקפקת שתאוות הבצע הינה נר לרגליה.