"עדיין לא ראיתי אקזיט שנפל בגלל המדען הראשי"

האסטרטגיה המימונית של חבורת סטארט-אפ, הופכת מן הסתם לקריטית יותר במקביל לצורך של החברות לרדוף אחרי מימון. פאנל בנושא "אסטרטגיות פיננסיות", שהנחה צבי שכטר, שותף מנהל בקרן גיזה, נערך היום ביום עיון שערכה חברת IVC בבורסה לני"ע בתל אביב, ונגע בשתי סוגיות שעומדות על השולחן כמעט בכל חברה: האם לגייס כסף כהון או כהלוואה, מה התנאים המועדפים לגיוס כספים מקרן הון סיכון, וכן עד כמה כדאי לגייס מהמדען הראשי?

לדברי גדי משה, מנהל הפעילות בישראל של סיליקון ואלי בנק (SVP), למרות שהחוב נחשב לזול יחסית עבור החברות החברות צריכות להיזהר בלקיחת חוב. "אם לוקחים חוב צריך להיזהר לגבי ההחזר שלו. יש הרבה משקיעים שמהססים להיכנס לחברה עם חוב למשל". דוד (דודו) גוסרסקי, שותף מנהל בקרן לייטספיד בישראל, מעריך שלחברות בתחילת הדרך בכלל עדיף להתרחק מהעמסת חוב על המאזן. "אנחנו חושבים שיש נטיה גדולה מדי להשתמש בחוב והעלות של זה היא מאוד גבוהה. לכאורה זה עוד כסף בקופה, אבל זה מאריך את חיי החברה בעוד חצי שנה בלבד ובהרבה מקרים זה לא שווה".

נציג המדען הראשי בפאנל היה אבירם זולטי, סגן המדען הראשי, שהודה כי "נכון ש-VC רואים אותנו כבעייתי. בשנים האחרונות יש לנו התנגשויות עם משקיעי חוב במקרה של פשיטת רגל. במקרים שיש להם שעבוד על ה-IP, צריך אישור של המדען ואנחנו מעדיפים רוכש ישראלי בכדי להשאיר את ה-IP בארץ".

העדות של גוסרסקי על העבודה של חבורת מול המדען הראשי מאירה אולי את יחסי הציבור השליליים שמקבל המדען בשנים האחרונות. "זה מדהים כמה רגשות יש מול המדען הראשי", מתאר גוסרסקי, שהעביר ביקורת על הצורך של המדען להשאיר את הקניין הרוחני (IP) בישראל, "זה כמעט כמו כת. אני באופן אישי בעד. באקזיטים שראיתי זה הסתדר ואם היו קשיים היה עם מי לדבר. עוד לא ראיתי אקזיט שנפל בגלל זה".

זלוטי ענה כי "בתעשיה שלנו, 40% ממנה צורת העבודה בפיתוח זה מודל של עלות פלוס (כלומר שמעסיקים עובדים ומשלמים להם פלוס הכנסה מסויימת למרכז הפיתוח המקומי ש.ש), לא ככה צריך לעבוד. במרכז פיתוח זר שעובד עם קוסט פלוס אתה פשוט יום אחד שולח הודעה לעובדים ומפטר אותם. זה מה שקרה ב-2008. לכן IP מקומי יחייב אותם להישאר בישראל".