המפעלים בארץ שילמו בשנת 2012 סכום שיא של 12 מיליון שקל בגין עיצומים כספיים שהטיל עליהם המשרד להגנת הסביבה. כך עולה מבדיקה שערך משרד פרופ' יובל לוי ושות' לקראת כנס "סביבה 2050" שיתקיים במחצית חודש מארס.
על פי הערכתו של עו"ד קובי בר לב, שותף ומנהל מחלקת איכות הסביבה במשרד פרופ' יובל לוי ושות', ומי שמכהן כיו"ר ועדת איכות הסביבה של לשכת עורכי הדין, בתוך 5 שנים בלבד יגבה המשרד מהמפעלים עיצומים כספיים בגובה של כ-50 מיליון שקל, מדי שנה. זאת כתוצאה מכניסתם לתוקף של סדרת חוקים חדשים כמו חוק אוויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, חוק האריזות והחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות. לדברי עו"ד בר לב, מרבית העיצומים שמטיל המשרד להגנת הסביבה על התעשייה בארץ הינם בגין אי עמידה בנהלים, ולא בגלל זיהום בפועל. "עיצומים אלה, המוטלים בדרך כלל על חריגה מנהלים בלבד ולא על זיהום, מהווים נטל כבד ומיותר על המפעלים בארץ ועלויות שבסופו של דבר מגולגלות גם על הצרכן הסופי".
יצויין כי היכולת של המשרד להגנת הסביבה להטיל עיצומים כספיים מנהליים על מפעלים ותאגידים נכנסה לתוקף לפני כשלוש שנים בלבד. הטלת העיצום הכספי נעשית ללא פניה לבית המשפט, כאשר בניגוד לקנסות, אין מדובר בהליך פלילי וכאשר המפעל מביע התנגדות לעיצום הכספי, חובת ההוכחה היא עליו, ולא להיפך. מסיבה זו בעלי מפעלים רבים מוכנים לספוג את העיצום, גם אם אינם מסכימים לו, ובלבד להימנע מכניסה להליך פלילי.
"המפעלים והתאגידים בארץ חשופים לסנקציות מנהליות ולעיצומים כספיים בשיעור של מאות אלפי שקלים, אולם התנהלות המשרד להגנת הסביבה אינה מעודדת אותם לנהל נכון את הסיכונים הסביבתיים שלהם" טוען בר לב. "מנגנונים כאלה קיימים מזה שנים ברבות ממדינות ה- OECD , שם הם מכונים Compliance Programs (מבדקי אכיפה פנימיים). המבדקים הללו מעודדים תאגידים לבדוק את עצמם באופן שיטתי, מתועד ורציף, ובדרך זו להפחית את הסיכונים הסביבתיים שמתלווים לפעילותם".
לדבריו, תכניות אכיפה פנימיות דומות עוגנו בישראל, בתחילה על ידי הרשות להגבלים עסקיים ולאחר מכן על ידי הרשות לניירות ערך, והצליחו להביא חברות ציבוריות רבות להשקיע משאבים עצומים בבדיקת העמידה שלהן בהוראות הדין, בתחומים אלו. שם, ביצוע של מבדקי אכיפה פנימיים ואפקטיביים עשויים לספק לתאגיד הגנה מפני הליכי אכיפה, אך במקביל הדבר הביא לשינוי ניהולי בחברות ושיפר את הביצועים שלהם".
אולם, נראה כי דווקא המשרד האמון על איכות הסביבה אינו פועל בכיוון ואינו מעודד מפעלים לקחת אחריות על התנהלותם: "התנהלות המשרד תמוהה, ויתכן שהיא מכוונת" טוען עו"ד בר לב. "בשנים האחרונות לא קידם המשרד אפילו מנגנון מנהלי או כלכלי אחד שמטרתו לעודד תאגידים ומנהלים לנהל ולהסדיר את הסיכונים הסביבתיים שלהם בהתאם לסטנדרטים בין לאומיים מקובלים, ובמקום זאת הוא מעדיף לגבות קנסות ועיצומים".
לדברי עו"ד בר לב, מרביתם של העיצומים שהוטלו עד כה על המפעלים בארץ כלל לא היו בגין זיהום סביבתי, אלא בגין הפרה של נהלים, חובות דיווח או אי עמידה בלוחות זמנים שנקבעו בהיתרים. "הפרדוקס הוא, שדווקא בגין עבירות כאלה, המשרד האמון על איכות הסביבה מטיל עיצומים ששיעורם הגיע למאות אלפי שקלים ויותר - בגין כל עבירה".
כדוגמה לעיצומים שהוטלו בשל חריגה מהנהלים, ולא בשל זיהום בפועל ניתן למצוא עיצום כספי בסך 840,000 שקל שהוטל על בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) בגין אי דיווח על אירוע שהתרחש בתחומי החברה, שדווח אמנם למגן דוד אדום, אך לא דווח למשרד להגנת הסביבה. בנוסף, בימים אלה פורסם כי המשרד להגנת הסביבה הודיע לארבעה יבואני רכב ולסוכנות רכב אחת על כוונתו להטיל עליהם עיצומים כספיים בסכום כולל של למעלה מ-1.5 מיליון שקל, בגין הפרה של חובת גילוי נתוני זיהום אוויר בפרסומת וישנן דוגמאות רבות נוספות.
"הנתונים הללו רק מדגישים בפני החברות שיש ההצדקה לשנות גישה וליישם גם בתחום איכות הסביבה מערכי אכיפה פנימיים ולו באופן וולונטרי. מאידך, הם מחייבים גם את המשרד להסדיר את המנגנונים המתאימים על מנת לעודד חברות כאלה ליישם תכניות פיקוח ובקרה פנימיות,לצד מערכת האכיפה הרגילה של המשרד. על ידי כך ניתן יהיה להעמיד את מדינת ישראל ואת התעשייה בישראל בשורה אחת עם הסטנדרטים המקובלים במדינות ה-OECD".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
