כוכב המחזור: ליאו מסי

"ידיעות אחרונות" הקדיש את שער מדור הספורט למשבר בקטאלוניה והתעלם ממחזור ישראלי קריטי; הבעיה לא בעיתונות הספורט, אלא במצב הכדורגל הישראלי

1. אני מבקש סליחה מאוסקר גרסיה, אבל עם כל הכבוד לאליפות הראשונה שלו בישראל, משהו נורא מטריד בהתנהלות של הבוסים שלו לשעבר בקטאלוניה. עובדה, מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" הקדיש ביום ראשון את הכותרת שלו לקבוצה החשובה והאהודה בישראל (בלי ציניות) - ברצלונה. ביום שבו הפועל ב"ש מתרסקת שוב לפלייאוף התחתון וזורקת לפח עוד עשרות מיליונים של משפחת ברקת, נמרח אחד, ליאו מסי, על השער של העיתון הכי חשוב במדינה מזרח תיכונית, רק בגלל שהפסיד פעמיים בתוך מספר ימים תואר בלתי חשוב ומשחק ממש לא משמעותי, במדינה המרוחקת מישראל יותר מארבע שעות טיסה.

כי הרי לא בטעמו של המדור עסקינן, והכותרת לא אומרת דבר על עיתונות הספורט בישראל - אך היא אומרת הרבה על הכדורגל הישראלי. במחזור אחד לפני סיום הליגה הסדירה, שבו הפועל קרית שמונה מתקרבת נקודה למקום השלישי היוקרתי, וב"ש מתרסקת, ובני יהודה שוב בפלייאוף העליון ומכבי ת"א, קבוצה קטנה וזניחה, שמביאה יותר מרבבה כל שבועיים לבלומפילד, עומדת פסע לפני סיום בצורת אליפויות של 10 שנים - ברצלונה מקבלת כותרת ראשית, ביום ראשון. לא כי תומר חמד הכניע אותה, לא כי דודו אוואט עצר אותה, רק כי ריאל מדריד ניצחה אותה. ברצלונה עשתה ביום ראשון לכדורגל הישראלי דבר שרק מכבי ת"א כדורסל עשתה לו לעיתים לאורך השנים: העלימה אותו. ואם זה לא אסון, אז קברניטי הכדורגל שלנו נמצאים בליקוי מאורות קשה ביותר.

בימים הטובים ההם - ולא שאהבנו אז את ההחלטה - היתה ההתאחדות לכדורגל דואגת להחשיך את גמר הגביע האנגלי כדי שלא ימנע מקהל ישראלי לנהור אל המגרשים. היום לא מוחשך הקלאסיקו בערוץ הספורט באמצע משחק בין סכנין למכבי, וכך מוצאת את עצמה הפועל רמת השרון, קבוצה שהולכת לקראת הישג השיא בתולדותיה, עם 200 אוהדים בלחץ. אחרי הכל, מי זוכר מה עשה בני טבק במורסיה ב-1979? כולם יודעים מה עשו שם צ'אבי ואינייסטה בעונה שעברה, ואיזה טיקי-טקה רץ שם.

***

2. אין מה להלאות במילים. גם העונה, כצפוי יש לומר, מוצאת את עצמה הפועל ב"ש נאבקת על חייה למרות השקעות כספיות בלתי מבוטלות של הבעלים אלונה ברקת. מבחינתי, אלונה היא מסוג האנשים כמו איזי שרצקי, שבאה להפריח שממה, אבל במדינה שבה אפשר להגיע מקרית שמונה לב"ש בשעתיים וחצי בזכות גמישות בהגבלות המהירות וכבישים מצוינים, מתקשה אלונה להצליח במקום שבו אפילו דוד בן גוריון נכשל: להביא את הנגב לתל-אביב. צריך הרבה יותר מכביש דו-מסלולי, ושכונות של רבי קומות, וקניונים ורכבת שמגיעה תוך 45 דקות, ואוניברסיטה וסילבן שלום - כדי לגשר פער שרק מעמיק מאז זכתה ב"ש בשתי אליפויות רצופות באמצע שנות ה-70.

אלונה צריכה לקבל החלטה אמיצה לעשות מהפועל ב"ש משהו שיקסים את הכדורגל הישראלי ולא יחקה אותו; משהו שיהיה ייחודי רק לה; משהו שיהפוך להיות מודל ניהולי כמו בני יהודה, אשדוד או קרית שמונה. אלונה חייבת להציב לעצמה מטרות ברות השגה, עקב בצד אגודל: בית, שחקני בית, כדורגל שמח, פלייאוף עליון, אירופה, תואר. ייקח לה הרבה שנים להתחיל להשיג מטרה אחר מטרה, אבל לוקח לה גם כך הרבה שנים כדי לנסות ולאתר מה הבעיה.

אין בעיה, אבל הפועל ב"ש היא ניסיון עלוב לגשר על פערים עמוקים יותר מאשר בין הגנה לקישור - ולכן צריך להפסיק לנסות להיאבק בחסרונות, ולדעת להעצים את היתרונות.

***

3. 10 נקודות פער, יש עוד 33 נקודות בקופה, מכבי חיפה לא איבדה סיכוי, הכינו את המחשבונים. אבל ביננו, יש מישהו שבאמת חושב שזה יכול או צריך לקרות? לא תמיד האלופה היא הראויה ביותר לתואר ולא תמיד מכבי ת"א עצמה זכתה באליפות שהיתה ראויה לה. אבל הפעם אפשר לומר בפה מלא: ראויה, מרשימה, ומוצדקת.