כל השקשוקות

העסקה המדוברת, למכירת השליטה של קבוצת כיל לחברת פוטאש הקנדית מהווה סדין אדום בוהק לגורמים רבים בציבור הישראלי. אלו מגייסים כמעט כל טיעון ואיום פוטנציאלי כדי להשאיר את ים המלח בידינו. על רקע ההתנגדות למכירת כיל, שגלשה גם למגרש הפוליטי, הודיעה חברת פוטאש הקנדית על כוונתה לסגת לפי שעה מהרכישה.

הירידה של מכירת כיל מהפרק בטווח המיידי, היא עילה ראויה לנתח את היתרונות והחסרונות של עסקה זו למשק הישראלי, ולא לבוא עם מסקנות מוקדמות "מהבית". מכירה למשקיעים זרים של זכויות קניין במשאב לאומי דוגמת ים המלח, מעוררת באופן טבעי סערת רגשות, לרבות רגשות לאומיים, פחדים ואיומים כלכליים מוחשיים ותיאורטיים.

ישראלים רבים מניחים הנחה סמויה כי לא ייהנו באופן ישיר מפירות המכירה אשר יאבדו להם אי שם בין תקציב הביטחון לתשלומי העברה כאלה ואחרים, ולפיכך הם רואים במכירה כזו בעיקר את פניה השליליים.

המעסיקה הגדולה ביותר בנגב

במדינה אשר אזרחיה נחשפו להרבה פרשיות שחיתות מקוממות, גם העברת השליטה במפעלי ים המלח לידי החברה לישראל נתפסת כאם כל השקשוקות ההיסטוריות. רבים בטוחים כי עסקת מכירה כזו במהותה תיטיב בעיקר עם בעלי ההון ואילו מדינת ישראל ואזרחיה יישארו קרחים מכאן ומכאן - בלי הזכויות בים המלח ובלי התמורה הראויה.

ישראל הפריטה בעשורים האחרונים בהצלחה לא מבוטלת חברות ממשלתיות בולטות, ביניהן את חברת אל-על, בנק לאומי, בתי-זקוק לנפט ועוד. הגורמים הרלוונטיים במדינה צברו ניסיון לא מבוטל בהפרטות, והם מסתייעים בגורמי מקצוע גלובליים מהשורה הראשונה. לפיכך, סביר כי השליטה בכיל לא תימכר בנזיד עדשים.

כיל היא חברה ציבורית, שיש לה מחיר ושווי שוק בכל יום נתון, וכן קבוצת השוואה גלובלית המאפשרת לגזור את שוויה הכלכלי. לפיכך, אין חשש אמיתי למכירת השליטה בחברה במחיר לא כלכלי. המתנגדים לעסקת המכירה של כיל לידיים זרות חוששים כי השליטה בפוטאש עצמה עלולה להימכר בעתיד, וכך אנו עלולים להתעורר בוקר אחד ולגלות כי הבעלות במפעלי ים המלח עברה לידיים עוינות.

איום מהותי נוסף הגלום בעסקת מכירת השליטה בכיל לפוטאש הוא איום תעסוקתי. חברת כיל היא המעסיקה הגדולה ביותר בנגב. מיסוי גבוה על חברת פוטאש יחד עם תמלוגים מוגדלים אשר יסוכמו במסגרת עסקה עתידית, עלולים לתמרץ את פוטאש להסיט רווחים מייצור האשלג בישראל לייצורו בחו"ל, למשל בירדן. הסטת הייצור לירדן או שינוי של מחירי העברה עלולים לפגוע הן בהכנסות והן בתעסוקה וכך יצא שכרה של ישראל בהפסדה.

אמנם שיקול תעסוקתי צריך להוות שיקול מרכזי של ישראל בבואה לאשר את העברת השליטה בכיל לפוטאש, אולם מדובר בהבנות אשר ניתן להגיע אליהן ולמסדן בהסכמים רב-שנתיים.

החששות והאיומים שהבאנו הם רק מדגם מייצג מן הבעייתיות הגלומה בעסקה בסדר-גודל כזה, אולם על אף האיומים הלא מבוטלים אין לפסול בחינה יסודית של עסקה כזו על הסף.

ראשית, עסקאות כאלה נושאות עימן, בהגדרה, איומים לא מבוטלים, אולם לצידם קיים פוטנציאל לא מבוטל להשבחת ההחזקה של המדינה במשאב כלכלי זה. אחרת העסקה לא הייתה עולה כלל על סדר-היום הציבורי. שנית, לישראל קיים אינטרס ראשון במעלה למשוך משקיעים זרים איכותיים אשר ייצרו מקומות עבודה חדשים, יביאו עימם טכנולוגיות חדשניות ויכולות ניהוליות ברמה הגלובלית. שלישית, כל זמן שקיימת מסגרת חוקתית טובה ואכיפה קשוחה חלק גדול מהסיכונים המיוחסים להשקעה זרה בנכסי טבע, מתפוגגים. חוקי עבודה חזקים וחוקי הגנת סביבה קפדניים עושים חלק גדול מהעבודה להפחתת סיכונים והחששות למשיכת משקיעים זרים לא רצויים.

אינטרסים חיוניים של המדינה

יצוין, כי בשל המציאות הגלובלית בשוק האשלג, שבו הריכוזיות גדלה בהתמדה והיתרון לגודל הופך לצו השעה, חברת כיל אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, שכן מיצובה התחרותי עלול להישחק על ציר הזמן. צוות כלכלי יצירתי המגובה בצוות משפטי ברמה גבוהה מסוגל ליצר חוזה לעסקה, אשר מצד אחד תשמור על האינטרסים של המדינה והעובדים, ומצד שני תמקסם את הפוטנציאל הכלכלי עבור ישראל אשר זקוקה היום יותר מתמיד למשאבים כלכליים על מנת לממן את צרכיה הגואים.

רק תג מחיר נדיב במיוחד, אשר לא ניתן יהא לסרב לו, מצדיק התקדמות בעסקה למכירת השליטה בכיל, על אף האתגרים והאיומים המהותיים הגלומים בעסקה מסוג זה.

עסקה טובה היא עסקה שלא חפה מסיכונים, אלא כזו אשר תגדיל במידה ניכרת את תקבולי המדינה מים המלח, תבטיח את זכויות העובדים, תשמור על האינטרסים החיוניים של המדינה, ותתרום לשיפור איכות הסביבה. מהתרשמות ראשונית, מדובר בעסקה אפשרית, שהתנאים לגיבושה תלויים במידת הנחישות הן של הקונים והן של המוכרים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קב' איילון