30 בדצמבר 2010 - זה היה המועד האחרון בו הונפקה חברה ישראלית בבורסת המשנה הבריטית (AIM). מדובר היה בחברת טכנולוגיה צעירה, PeerTV, שלא ממש נחלה הצלחה רבה מאז הונפקה לציבור. למען האמת, PeerTV נחלה כישלון חרוץ, ומאז שהונפקה איבדה כמעט את כל שוויה - 91% - והחברה נסחרת כרגע לפי שווי אפסי של 3.4 מיליון דולר. הכישלון של PeerTV, והפופולריות הדועכת של ה-AIM, הרחיקו ממנה חברות ישראליות, אך מסתבר שלא את כולן. בשבוע שעבר הונפקה שם חברה ישראלית קטנטנה, Starcom שמה.
Starcom, שהוקמה לפני שמונה שנים, גייסה 2.7 מיליון ליש"ט (4.1 מיליון דולר) לפי שווי צנוע של 14.2 מיליון ליש"ט (22 מיליון דולר), וזאת על ידי הנפקה של 13.6 מיליון מניות לפי מחיר של 20 פני למניה. כחתם ההנפקה וכיועץ הממונה (Nominated Advisor) שימש בנק ההשקעות הבריטי Northland Capital Partners. ביום רביעי האחרון החלה המניה להיסחר ב-AIM תחת הסימול STAR LN, ובאותו היום נסקה למחיר שיא של 22.5 פני. ואולם, נכון לרגע כתיבת שורות אלה היא נופלת למחיר של 19.5 פני.
אז מיהי Starcom ומה היא עושה? החברה הוקמה על ידי אבי הרטמן (54, המכהן כמנכ"ל); בנו, אורי הרטמן (31, סמנכ"ל טכנולוגיה) ודורון קדם (49, סמנכ"ל תפעול). הרטמן האב הקים את Mobiltel communications, סטארט-אפ שנרכש ב-1999 על ידי פלאפון, ועם מייסדיו נמנה גם קדם.
Starcom החלה את דרכה עם מוצר אחד, Helios, מערכת העוקבת אחר ציי כלי רכב ומסייעת לבעל הצי לעקוב אחר צריכת הדלק של כלי הרכב, מיקומו (הגנה מפני גניבות) ושאר פונקציות אחרות שלו, וזאת במטרה לחסוך בעלויות התפעול של הצי כולו. מערכת זו היא כרגע מקור ההכנסות העיקרי של החברה, ועד כה היא מכרה 150 אלף כאלו לערך בעיקר במדינות דרום אמריקה.
מלבד מערכת זו, מבססת החברה את המשך צמיחתה על שני מוצרים נוספים: ה-WatchLock, מנעול הכולל בתוכו GPS ומערכת אזעקה, שמאפשר לעקוב אחר נכסים נייחים וניידים יקרי ערך, וה-Triton, מערכת מעקב אחר קונטיינרים שמועמסים על אוניות.
התרומה של שני המוצרים האלו לשורה העליונה של החברה עדיין לא באה לידי ביטוי, כשעד סוף 2012 Starcom מסרה 6,457 מערכות WatchLock. לחברה עוד שני מוצרים בפיתוח: Rainbow, מערכת למעקב אחר ילדים וקשישים, וה-Kylos למעקב אחר סחורות, והם אמורים להיות מושקים השנה.
מנתוני החברה אפשר להבין מדוע בחרה דווקא עכשיו להפוך מפרטית לציבורית. את 2011 סיימה Starcom עם הכנסות של 5.6 מיליון דולר ועם רווח נקי לפני מס של 789 אלף דולר, ואילו את המחצית הראשונה של 2012 סיכמה עם הכנסות של 3.4 מיליון דולר ורווח נקי לפני מס של 868 אלף דולר. נתונים אלו ממחישים כי אשתקד חל שיפור ניכר בביצועי החברה, ולכן היה קל יותר לשווק אותה לציבור המשקיעים הבריטי.
חלפה שעתה היפה. תשאלו את פלייטק
עד כמה הפכה ה-AIM למוקצה מחמת מיאוס, ולא רק בקרב החברות הישראליות, אפשר להבין ממספר ההנפקות שבוצעו בה פוסט ימי הבועה של הבורסה (2005, ראו גרף). באותה שנת שיא של ה-AIM הצטרפו לבורסה זו 519 חברות שגייסו 8.9 מיליארד ליש"ט. חמש שנים מאוחר יותר התמונה הייתה אחרת לחלוטין: 102 הנפקות וגיוס של 6.9 מיליארד ליש"ט. אשתקד המשיכו ביצועי ה-AIM להתדרדר, והונפקו בה רק 71 חברות (24 זרות ו-47 בריטיות, לעומת 120 ו-399 בהתאמה, בשנת 2005).
ה-AIM, למי ששכח, יצאה לדרך לפני כמעט 18 שנה מתוך מטרה להוות כתובת לחברות קטנות שנמצאות בתחילת דרכן, ואינן מסוגלות להתמודד עם עלויות הרישום והמסחר, וכן עם הרגולציה המקפידה יותר של הבורסה הראשית של לונדון. הבורסה הקלה על חברות אלו להפוך לציבוריות, אך בחלוף השנים מדיניותה זו הייתה בעוכריה. מחזורי המסחר בה רק קטנו עם השנים, ומספר החברות שהונפקו בה וכשלו - ומניותיהן קרסו לרצפה - רק גדל. כפועל יוצא, הביקורת בשוק ההון הבריטי נגד ה-AIM גדלה, וזו הפכה מ"חביבת הקהל", אם תרצו, ל"שנואת הקהל".
גם החברות הישראליות הדירו ממנה את רגליהן, וכיום נסחרות בה רק 14 חברות (כולל Starcom): פילת מדיה, סרוויז'ן, טליט תקשורת, ליוורמור השקעות, מסג'נינג אינטרנשיונל, גלובל ברנדס, עמיעד מערכות סינון, MTI, סימיגון, מירלנד, פארק פלאזה, מדג'ניקס (שהונפקה בנאסד"ק) ו-PeerTV.
החברה הישראלית הגדולה ביותר שהונפקה ב-AIM הייתה פלייטק, אך גם זו הבינה באחרונה כי המעון הנכון עבורה הוא הבורסה הראשית של לונדון, אליה עברה ביולי האחרון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
