מגדירים מחדש את הנישואים

מלך ואלנסה גמר אומר לתרום עוד תרומה אחת לשלום העולם: גיבור ההתנגדות למשטר הקומוניסטי בפולין קרא לפני שבוע להפריד פיזית את הצירים ההומוסקסואליים בפרלמנט בוורשה מן הנורמליים. חומה, הוא הציע, או מחיצה. הרעיון הזה הזכיר לאחד הצירים את ההפרדה הפיזית בין יהודים לנוצרים באוניברסיטאות פולין בחודשים האחרונים שלפני מלחמת העולם השנייה.

הביקורת המעניינת ביותר על ואלנסה באה מצד בנו. ירוסלאב ואלנסה הוא חבר הפרלמנט האירופי. "מה שאמר אבי הוא מופרך מעיקרו ומזיק", כתב ירוסלאב על הרשת. "הוא שייך לדור הישן, ולרוע המזל הוא מייצג דעה המקובלת על בני דורו", זה הדור שהיה לכוד מאחורי מסך הברזל.

פולין אינה הדוגמה הטובה ביותר באירופה לשינוי ערכים. רוב הפולנים מוסיפים להתנגד לשיווי מלא של זכויות ההומוסקסואלים. אף על פי כן, יציאת החוצץ של ירוסלאב נגד אבא הייתה תזכורת למידה שבה הערכים השתנו. המהירות והדרמטיות של השינוי פשוט עוצרות נשימה.

בתחילת שנות ה-90 הקדים השופט אהרן ברק לחזות כי שינוי הדרגתי של תפיסות חברתיות יעניק בסופו של דבר לגיטימיות לנישואים חד-מיניים. נישואים, הוא הזכיר (אני מצטט מזיכרוני, ומתנצל אם אינני מדייק), הם תוצאה של הסכמה חברתית. כאשר היא תשתנה, ישתנה גם מוסד הנישואים.

"בין גבר אחד לאישה אחת"

מה שנראה עכשיו מובן מאליו לא היה כלל מובן מאליו בימים ההם. אפילו ביל קלינטון, שנחשב לידיד הקהילה ההומוסקסואלית, סמך את ידיו גם חתם על חוק "להגנת הנישואים". החוק ההוא נועד לשלול לא רק הכרה בנישואים חד-מיניים, אלא למנוע אפילו מראית עין של הכרה רשמית בזוגיות הומוסקסואלית. בזמן ההוא, רעיון הנישואים החד-מיניים היה נחלתם של רדיקלים סהרוריים.

ב-2004 נחצתה המשוכה הראשונה, כאשר בית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס ביטל החלטה של האסיפה המחוקקת נגד נישואים חד-מיניים. להחלטה ההיא היה אפקט בומרנג. היא עוררה את הימין הדתי ליזום משאלי עם בשורה של מדינות, כדי להוסיף הגדרת נישואים מסורתית לחוקותיהן: רק "בין גבר אחד לאישה אחת". מתנגדי הנישואים ניצחו בכל מקום (סרקו את הברקוד, וצפו במפה של מדינות ארצות הברית המראה את היקף האיסור על נישואים חד-מיניים). ברק אובמה התנגד להם במערכת הבחירות של 2008, אם כי תמך ב"איחוד אזרחי", שההבדל בינו ובין נישואים אינו גדול. ביום בחירתו, קליפורניה אימצה את "ההצעה מס' 8" - לאסור נישואים בין הומוסקסואלים.

התוצאה הפתיעה, בהתחשב באופי הליברלי של המדינה. היא כמו אישרה את ההנחה החוזרת של השמרנים, ש"ארצנו עומדת ימינה מן המרכז", גם בשנה שבה הליברלים הדמוקרטים גרפו את כל הקופה (הבית הלבן ושני בתי הקונגרס). ההנחה הזו הוסיפה לפרנס את הרפובליקאים בארבע השנים הבאות, ועמדה ביסוד הביטחון, שלא לומר הוודאות, שהם יוציאו את אובמה מן הבית הלבן ב-2012.

הזקנה הגדולה לא שמה לב

בתחילת השבוע העניק מיט רומני ריאיון לרשת הטלוויזיה פוקס. הסיבה העיקרית לתבוסתו, הוא אמר, הייתה "הניתוק בינינו ובין המיעוטים". שלושה רבעים מן ההיספאנים ו-96% מן השחורים הצביעו בעד אובמה בשעה שרוב קטן של הלבנים תמכו ברומני. אמריקה השתנתה, וזו המכונה "המפלגה הזקנה הגדולה" (GOP) כלל לא שמה לב.

הדמוקרטים דווקא שמו לב. ערב השלב הסופי של מערכת הבחירות הודיע הנשיא כי הוא תומך בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא. בבוא יום הבחירות, בפעם הראשונה בהיסטוריה של משאלי העם על נישואים, המצביעים בשלוש מדינות תמכו בנישואים חד-מיניים.

שינוי הערכים הזה אינו תוצאה של ריבוי הומוסקסואלים. מכון גאלופ הראה בחודש שעבר כי שיעורם באוכלוסייה עומד רק על 3%. מעניין שכמעט לפני שנתיים גאלופ הזמין חתך מייצג של אמריקאים "לנחש איזה שיעור של האמריקאים הם הומוסקסואלים ולסביות?" רק 4% ניחשו "5% ופחות". הניחוש הממוצע היה 25%.

היסטורית, קיימת באמריקה הנטייה להפריז בהערכת מספרי מיעוטים. אנשים מתקשים להאמין שהיהודים הם רק 2%, או שהשחורים הם רק 13%. אבל הטעות ביחס להומוסקסואלים היא תוצאה ברורה של עליית הפרופיל. הנה כי כן, 3% של האוכלוסייה הצליחו להעמיד את שאיפותיהם הקבוצתיות והאישיות סמוך מאוד למרכז הזירה. לא זו בלבד שהעזתם לא עלתה להם ביוקר, אלא שהם קצרו סדרה בלתי רגילה של הצלחות.

אולי הגדולה ביותר היא קול קורא שיצא לפני שבועיים מצד אישים במפלגה הרפובליקאית לטובת הכרה בנישואים חד-מיניים. הקריאה הונחה על שולחנו של בית המשפט העליון ערב דיון בערעור על חוקתיותה של "הצעה 8", זו שאסרה על נישואי הומוסקסואלים בקליפורניה. הנשיא החליט להצטרף לערעור הזה, שתוצאותיו ייוודעו כנראה רק בתחילת הקיץ.

סקר אחרון בקליפורניה מסביר את עוצמת השינוי: 61% מן הנשאלים תמכו בנישואים חד-מיניים. לפני ארבע שנים, אותו הסקר הראה תמיכה של 51%, שלא התממשה בקלפי.

זה עולה כסף

וזה קורה לא רק בפוליטיקה, אלא גם בעסקים. בשבוע שעבר הצטרפו מאתיים תאגידים ויותר אל העתירות לבית המשפט העליון בזכות נישואים חד-מיניים (tinyurl.com/dysfssm). ביניהם אפשר למצוא את אפל, את סיטיגרופ ואת אלקואה. הסיבה המובהקת ביותר לעתירתם היא שאפליה נגד הומוסקסואלים גורמת הוצאות מיותרות. לשון אחר (לא ציטוט), הבה נהיה פרגמטיים: זוגיות חד-מינית היא עובדה. שמא נסתגל לעובדה הזו, ונחזור לעבודה?

בחודש שעבר הודיעה סוכנות הידיעות AP, המזינה כמעט את כל עיתוני אמריקה, שהיא מתקנת את מדריך הסגנון המפורסם שלה. מעכשיו ואילך, כל אימת שהיא תדווח על זוגות חד-מיניים, היא תאפיין בת זוג לסבית כ"רעיה", ובן זוג הומוסקסואלי כ"בעל".

ידענו כמובן שהכול יחסי, אבל אולי לא ידענו עד כמה, ובאיזו מהירות יכולות הנורמות המושרשות ביותר להיעקר. יום אחד יהיה אפשר להגיד את זה אפילו בפולנית.