הסרט "הרשת החברתית" מספר את סיפורו של מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק. הסרט נפתח בלילה סתווי בשנת 2003, שבו צוקרברג, סטודנט באוניברסיטת הרווארד וגאון מחשבים, מתחיל לעבוד על רעיון חדש - יצירת אתר אינטרנט שבו סטודנטים גברים בוחרים איזו מבין הסטודנטיות באוניברסיטה אטרקטיבית יותר; ממשיך ברעיון של צוקרברג ליצור רשת חברתית בלעדית לסטודנטים בהרווארד; ומציג את ההצלחה של אתר פייסבוק, שמונה כיום מעל מיליארד גולשים.
בסרט גם מוצג בהרחבה עימות משפטי חריף בנוגע לבעלות על פייסבוק, בין צוקרברג לבין אדוארדו סוורין, חברו הטוב של צוקרברג ומי שפיתח את האלגוריתם שאיפשר את ייסודה של הרשת.
סכסוך משפטי דומה במהותו התנהל באחרונה בישראל סביב זכויות הבעלות ברשת החברתית הישראלית "מקושרים", שהוקמה אף היא ב-2003. בתפקיד צוקרברג ניצבו מייסדי הרשת - היזמים גיא כהן, שחר בר-דוד ויקי גלם. ב"תפקיד סוורין" ניצב רן אברהם, שהגיש נגדם תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, בטענה כי הוא צורף במהלך חודש אפריל 2004 כשותף במיזם, ולכן הוא זכאי ל-12.5% מהבעלות בו.
הסכסוך על אתר "מקושרים" הסתיים היום (א') בפסק דין של השופטת נועה גרוסמן, שקיבלה את התביעה בחלקה.
השופטת דחתה את טענתו של אברהם כי הוא שותף במיזם "מקושרים" באחזקה של 12.5%. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתו של אברהם כי הוא השקיע כספים במיזם בראשית דרכו, ולכן קבע כי אברהם זכאי לקבל מהנתבעים פיצוי בסך 200 אלף שקל.
בפסק הדין דחתה השופטת תביעה שכנגד בסך 100 אלף שקל שהגישו הנתבעים נגד אברהם, בטענה כי הוא הוציא את דיבתם רעה באמצעות פרסום בעיתון "כלכליסט", יום אחרי הגשת התביעה נגדם.
המחלוקת בנוגע לשאלה האם אברהם צריך להיחשב כשותף ב"מקושרים", התמצתה בעיקר בפרשנות לפגישה אחת שהתנהלה בין הנתבעים לבין אברהם בחודש מאי 2004. אברהם טען כי באותה פגישה, שנערכה בינו לבין גלם וכהן בקפה סגפרדו בצומת משמר השרון, הוסכם כי הוא ירכוש 12.5% מהמיזם, וההסכמה נרשמה על דף שאברהם לא קיבל עותק ממנו.
הנתבעים, מנגד, הודו כי במהלך הפגישה העביר אברהם לידי החברה שבבעלותם, גלוספט, 5,100 שקל לצורך פרויקט "מקושרים", אך טענו כי מדובר היה בפגישה אקראית שאין לה משמעות לגבי השאלה שבמחלוקת.
השופטת קבעה כי "העברת סך של 5,100 שקל על-ידי אברהם לגלסופט הייתה השקעה חד-פעמית ב'מקושרים', אולם לא היוותה כניסה של רן כשותף פעיל למיזם".
לדבריה, "אברהם לא השקיע כספים ומאמצים במיזם, שעולים בקנה אחד עם השקעתם של הנתבעים, רן בחר לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה של העבודה על המיזם ואף לא קיים קשר רציף עם הנתבעים, לא הוכיח קיומה של עבודה מצדו, לא נהג כשותף עסקי ולא תמך טענותיו במסמכים".
עם זאת נקבע, כאמור, כי אברהם השקיע ב-2004 סכום של 5,100 שקל ב"מקושרים". לאחר שהשופטת הגיעה למסקנה כי כל אחד מהנתבעים הרוויח מיליון שקל מהמיזם, נקבע כי אחוז הרווח המגיע לאברהם בגין השקעתו הוא כחמישית מסכום הרווחים שלהם, כלומר 200 אלף שקל. עו"ד שי ברנד ייצג את התובע נגד יוזמי "מקושרים".
ב-2003 הקימו כהן, בר-דוד, יקי גלם וחן סלע (שעזב בהמשך הדרך את השותפות) את "מקושרים", הפועל כאתר אינטרנט חינמי שהתיימר להיות "הרשת החברתית הישראלית". ברבות השנים רכש אתר וואלה 70% מהבעלות על "מקושרים" תמורת כ-9 מיליון שקל.
"מקושרים" הוא אתר בשימוש חופשי, ובדומה לרשת פייסבוק, הוא מאפשר לכל גולש ליצור עמוד פרופיל משלו, בו הוא יכול לספר על עצמו, להעלות תצלומים ולעדכן את חבריו בנעשה בחייו. הגולש יכול ליצור לעצמו רשימת חברים, המורכבת מקשרים קיימים וחדשים כאחד.
באוגוסט 2008 רכש אתר וואלה כ-34% מ"מקושרים" תמורת 4.55 מיליון שקל; במארס 2009 רכש וואלה 36% נוספים תמורת 4.5 מיליון שקל, ובכך הגדיל את אחזקותיו בחברה ל-70%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
