"ישראל נמצאת במקום טוב מבחינת התחרות בעולם הסלולרי אבל במקום הרבה פחות טוב בתחרות בתחום הקווי. אם יהיו אצלכם רשתות דור רביעי מתקדמות ומהירות, יש סיכוי שרמת התחרות בשוק הקווי תגבר כי החברות הסלולריות יוכלו לספק שירותים שיתחרו ברשתות הקוויות", כך אומר פרופסור ראול כץ, מבעלי חברת הייעוץ Telecom Advisory Services, שהגיע לישראל והופיע בפני ועדת המכרזים שעוסקת בהקצאת תדרי דור רביעי למפעילים הסלולריים בישראל.
כץ נשכר על-ידי חברת פרטנר כדי להסביר לוועדה עד כמה חשוב למשק הישראלי להקצות תדרים למפעילות הסלולריות ובנוסף להמחיש איך מבצעים את התהליך בעולם וכיצד ניתן להימנע מטעויות.
נלך לסוף: בשורה התחתונה כץ ממליץ לא להקים יותר מאשר שלוש רשתות דור רביעי ולא להקים רשתות דור רביעי עם מינימום תדרים. החברות החדשות, כך הוא מאמין, צריכות להמשיך 'לרכב' על הרשתות הקיימות גם בדור הרביעי.
התפיסה שלו, שמגובה בנתונים על רשתות סלולריות מכל העולם, היא פשוטה. חבל על הכסף, חבל על ההשקעה וחבל על הבזבוז של משאבי המדינה. רשת דור רביעי עם פחות מ-20 מגה רוחב פס, אומר כץ, היא ברכה לבטלה.
להקשיב לתעשייה
מבחינת הצרכנים, רשתות דור רביעי יאפשרו גלישה מהירה יותר שתוביל לחדשות טכנולוגית ותאפשר להציע שיפורים בתחומי השירותים, המסחר והחינוך. מודלים חדשים למסחר ופיננסים, כך הוא מעריך, יובילו לגידול בהכנסות של החברות ושיפור השירות שמוצע לציבור.
כל אלו יובילו לגידול בתמ"ג והמשק כולו ירוויח. כץ מציג נתונים לפיהם 10% מהלקוחות שעוברים מדור שני לדור שלישי ולדור הרביעי, תורמים לגידול של 0.15% בתמ"ג.
"העולם עובר לדור רביעי, ואתם נשארים מאחור. אתם צריכים להזדרז", אומר כץ, "בתוך שלוש שנים הדור הרביעי יהווה 10% מהחיבורים בעולם. במספרים מדובר על גידול מ-80 מיליון משתמשים ב-2012 ל-847 מיליון חיבורים ב-2017. במדינות ה-OECD המשמעות אפילו גדולה יותר וב-2017 27% מהמשתמשים יהיו מחוברים למכשירים ורשתות מדור רביעי".
אני שואל את כץ האם הוא מכיר מדינות שבהן הוקמו יותר משלוש רשתות דור רביעי, והוא עונה בפשטות שאין כאלה. "מדינות שהן הרבה יותר גדולות מישראל, בסדרי גודל, הבינו שאין הצדקה כלכלית ליותר משלוש רשתות. זה בזבוז משאבים משווע להקצות תדרים לחמישה מפעילים כאשר אתה לא בטוח שהחדשים יעמדו בהקמת רשת דור שלישי. הכי טוב זה לאפשר לחברות החדשות 'לרכב' על התשתית של החברות הוותיקות, כפי שזה קורה עכשיו. הרבה יותר נכון זה להקים שלוש רשתות חזקות וטובות, בפריסה וכיסוי ארציים, מאשר לחלק את התדרים לחמש חברות".
כץ מדבר על סוגיות חשובות. בכלל, הגיע הזמן שגם מקבלי ההחלטות אצלנו יידעו להקשיב לתעשייה ולהבין פעם אחת ולתמיד שלא כל השכל נמצא ברחוב יפו 23 בירושלים, שם ממוקמים המשרדים של משרד התקשורת.
העובדה שכל המפעילים, ללא יוצא מן הכלל, טוענים שרשתות דור רביעי- ללא רוחב פס של 20 מגה לפחות - הן רשתות מוגבלות מבחינת יכולות וביצועים, צריכה לגרום למשרד לחשוב על כך ברצינות. אפשר לחלק גם 10 מגה, אבל אז עדיף לא להיכנס להשקעה בכלל כי רשתות דור שלישי נותנות את אותם הביצועים.
הדוגמא של AT&T
כץ מביא כדוגמא מחקר שמראה כיצד חברה כמו AT&T מספקת בשיקגו בארה"ב מהירויות של 7.6 מגה על גבי רשת דור רביעי, ואילו בשאר הערים בארה"ב המהירות הממוצעת של AT&T עומדת על 17.4 מגה. הסיבה לכך היא שלמפעיל האמריקאי יש רוחב פס של 10 מגה בלבד בשיקגו בעוד ביתר הערים בארה"ב יש לחברה 20 מגה.
לשם ההשוואה נמדדו המהירויות של חברה מתחרה T-Mobile שמפעילה בשיקגו רשת דור 3.5 מתקדמת ומציגה ביצועים זהים. רוצה לומר, כדי לנצל את התדרים בצורה היעילה ביותר ועל מנת לאפשר לצרכנים ליהנות מהיתרונות של הדור הרביעי, הקצאה של פחות מ-20 מגה לא תעזור.
בכנס בנושא הדור הרביעי, שארגן לאחרונה IMA (ארגון המובייל הישראלי), אמר ליפא אוגמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של סלקום דברים דומים. אוגמן אמר שאם רוצים רק מהירות, אפשר להסתפק ברשתות דור שלישי. רשתות דור רביעי נדרשות כדי להתמודד עם בעיית הקיבולת יותר מאשר עם המהירות, כי הרשתות הולכות ונסתמות. ופה יש עניין נוסף ולא פחות חשוב: מהירות ההקמה.
כץ מציג דוגמאות להקמה של רשתות דור רביעי מקוריאה שאצלה פרסו רשת דור רביעי בתוך תשעה חודשים בפריסה ארצית. במדינה "קטנה" כמו יפן זה לקח 20 חודשים. ומה יהיה אצלנו? האם זה הגיוני להקצות תדרים לחברות החדשות ולצפות מהן להקים רשת דור רביעי בזמן נורמלי, כאשר הן עדיין לא השלימו את הקמת רשת הדור שלישי? נדמה שהתשובה ברורה.
אם מישהו במשרד התקשורת מאמין שגולן והוט מובייל יקימו כאן רשתות דור רביעי הוא כנראה שוגה בחלומות. גם מהבחינה הזו עדיף לאפשר לחברות הוותיקות לקבל רוחב פס מספק ולחייב אותן להמשיך ולאפשר לחדשות לרכב עליהן.
נקודת המוצא היא שהרשתות הוותיקות יכולות לעמוד במשימה ולהקים רשת דור רביעי, בפריסה ארצית, בזמן סביר.
נדגיש שבישראל הבעיה מורכבת יותר בגלל הסכסוך מול משרד הביטחון על פינוי תדרים. אילו היו פותרים את הבעיה וצה"ל היה מפנה תדרים, סביר להניח שניתן היה להקצות לכולם את מה שהם צריכים. אי הוודאות לגבי הפינוי של צה"ל יוצרת בעיית תכנון קשה, שעשויה לחייב מכרז עכשיו ומכרז נוסף כאשר צה"ל יפנה את התדרים שבהם הוא עושה שימוש היום.
זאת לא הבעיה היחידה - מדינת ישראל התחייבה להקצות תדרים גם לרשות הפלשתינית. בינתיים ישראל מתעמרת ברשות ומפירה את ההתחייבות שנתנה לה. כמה זמן זה יימשך והאם מישהו במשרד התקשורת מדיר שינה מעיניו לנוכח מצוקת התדרים אצל שכנינו? ספק רב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
