ב"י: הרגולציה ויציאת הזרים תרמו לירידת המחזורים בבורסה

מאז תחילת 2010 נרשמה ירידה של כ-44% בהיקף המסחר בשוק המניות המקומי, ובמחצית השנייה של 2012 הוא הגיע לרמת שפל של שש שנים. בבנק ישראל ביצעו בדיקה בנוגע לסיבות העיקריות לירידה החדה במחזורים והגיעו למסקנות, רובן אינן חדשות לציבור המשקיעים ובעיקר לסוחרי הבורסה באחד העם.

הירידה במחזורי המסחר בשנים האחרונות אינה תופעה ייחודית לבורסה המקומית, והיא נצפתה במרבית הבורסות בעולם. על מנת לבדוק אם הירידה הייתה חריגה בהשוואה עולמית, בחנו בבנק ישראל את ההתפתחות של מחזור המסחר בבורסה בת"א ובממוצע של שלוש קבוצות השוואה: הבורסות במשקים מתעוררים, הבורסות במשקים מפותחים ובורסות עם שווי שוק דומה לבורסה בת"א.

מאחר שבהשוואה לבורסות אחרות המחזורים בבורסה באחד העם ירדו באופן חד יותר בשלוש השנים האחרונות, ניתן לשער שבנוסף לגורמים הגלובליים, המשפיעים בעיקר על פעילות המשקיעים הזרים ועל המחזורים של המניות הדואליות, גם גורמים מקומיים תרמו לירידה.

עם הגורמים המקומיים המרכזיים נמנית יציאת הזרים מהבורסה, ובפרט יציאתן של קרנות ההשקעה הבין-לאומיות. מהלכים אלה הושפעו, בין היתר, משינוי הסיווג במדדי ה-MSCI ומהעלייה בתפיסת הסיכון היחסי של ישראל.

בנוסף, הירידה החדה, בהשוואה עולמית והיסטורית, במספר החברות הציבוריות תומכת בסברה שלהידוק הרגולציה בשוק ההון הייתה תרומה מסוימת לירידה במחזורי המסחר. השינויים ברגולציה הכלכלית על ענפים ספציפיים, לעומת זאת, לא השפיעו על מחזורי המסחר.

בהתייחסות לעלייה במיסוי על רווחי הון מציינים בבנק ישראל כי "עלתה השערה שהעלאת המיסוי על רווחי הון בתחילת 2012 הביאה להסטת השקעות מהבורסה לאפיקים שלא הושפעו מהעלאת המיסים. ואולם בניתוח של הרכב תיק הנכסים של הציבור לא נמצאו עדויות להסטת השקעות משוק המניות לאפיקים אלטרנטיביים. כמו כן, לא נמצא כי שחקנים שלא הושפעו מהשינוי במיסוי (משקיעים מוסדיים ותושבי חוץ) הגדילו את חלקם היחסי באחזקות במניות. ניתן להסיק אפוא כי השינוי במיסוי לא השפיע על המחזורים".

כזכור, המס על רווחי הון עמד במקור על 15%, לאחר מכן עלה ל-20% ול-25%, מהלך שהוביל לתרעומת רבה בקרב פעילי השוק.