כלל חברי ועדת הכספים של הכנסת התנגדו פה אחד לקיצוץ אפשרי בתקציב של ההשכלה הגבוהה שדיון נערך היום (ג') בוועדה. נזכיר כי לפי הסכמות עם האוצר, המערכת צפוי לקבל תוספת תקציבית מצטברת של יותר מ-2 מיליארד עד סוף שנת הלימודים תשע"ו.
"ההשכלה הגבוהה היא מעמודי התווך של המדינה. ההיי-טק נשען כולו על ההשכלה הגבוהה וכך גם העובדה שאנחנו מדינה מס' 2 בעולם בפרסי נובל לנפש. עוד היא תורמת יותר מכל דבר אחר למוביליות חברתית. הבעיות; ירידה אבסולוטית במספר חברי הסגל ועקב כך גידול ביחס סטודנטים-סגל, מה שפוגע באיכות הסטודנטים, עלייה בגיל הממוצע של הסגל ועזיבת כרבע מהחוקרים למוסדות המובילים בחו"ל. אין דבר יותר מסוכן מסטייה מהכיוון המתוכנן באמצע הדרך" אמר יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, מי שעמד בראש הועדה לשינוי כלכלי חברתי.
טרטכנטברג פירט את יעוד התוספת התקציבית: 39% לגיוס סגל נוסף והגברת המצוינות, 13% הגדלת ההשקעה בקרנות מחקר תחרותיות, 9% גידול סטודנטים באוכלוסייה הכללית, 7% הגברת הנגישות לחרדים ולערבים, 7% לשדרוג תשתיות פיזי. עוד ציין כי תקציב ההשכלה הגבוהה כיום עומד על כ-8.3 מיליארד שקלים ובתוספת שכר לימוד של כ-2 מיליארד שקל עומד בסה"כ על מעט יותר מ-10 מיליארד שקל.
מיכה פרלמן, רכז תחום השכלה גבוהה באגף התקציבים באוצר הסביר כי למרות שהאוצר עומד מאחורי התכנית הר-שנתית בעבר ובהווה, "האתגרים הכלכליים ותקציביים הניצבים לפנינו יחייבו קבלת הכרעות בכל הנושאים תוך קביעת סדרי עדיפויות".
"כשיהדות התורה נמצאת בקואליציה תקציבי ההשכלה הגבוהה לא נפגעים וכשהיא בחוץ הם מקוצצים ואין זה יד המקרה. אם הייתי בממשלה הייתי לוקח מהעשירים ולא פוגע בהשכלה הגבוהה, למשל מעלה מס חברות" אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "אוי לנו אם נסטה מהמתווה שהוצג ע"י טרכטנברג להשכלה הגבוהה" הוסיף ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (ליכוד).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
