שומרי הסף

באופן אירוני ובתזמון מהסרטים כמעט, דווקא ביום שבו פרסם יו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד אלון חסן טקסט מהבטן, על כך שהוא וחבריו העובדים הפכו לשק-חבטות ולמושא לרדיפה, פורסמו שני פסקי-דין שלא בדיוק מסייעים לתדמית של עובדי הנמלים.

הראשון הוא החלטה של המוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי, שקבעה כי הנהלת הנמל והוועד עקפו פסיקה קודמת של המוסד שקבעה כי לא ניתן לאפשר לאחד משני נתבים במשמרת לעזוב את שטח הנמל, ודאי שלא לשלם לו כאילו עבד. פסק-הדין השני שנתן בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה, דחה את הבקשה של יו"ר הוועד לשעבר, שטען כי הסמים הקלים שנתפסו בחזקתו בזמן העבודה לא צריכים להביא להשעייתו.חסן צודק. עובדי הנמל נמצאים תחת קמפיין תקשורתי ארסי, נבזי, דמגוגי, שגובל בהסתה.

וכך הוא כתב אתמול (ג') ליאיר לפיד, במכתב פתוח שפורסם ב"גלובס": "כבר התרגלנו שמציגים אותנו כעוכרי הכלכלה הישראלית, כעבריינים, פורעי חוק, נהנתנים שממנגלים סטייקים יום וליל". ספק אם חסן הצליח - ואם אי פעם יצליח - לגעת בליבם של הקוראים שהורגלו לחשוב שהוא וחבריו הם בבחינת רעה חולה. אבל זה בטח לא פוטר אותו מחשבון-נפש פנימי שלו ושל חבריו. אדרבא, ועד עובדי הנמל, כמו יתר הוועדים החזקים והמושמצים, חייבים לבדוק את עצמם יומיום ולסגל לעצמם נורמות אחרות.

למשל, להפסיק להגן בכל מחיר על עובדים שסרחו. ועדים צריכים להילחם בכל מחיר על עובדים טובים, גם על עובדים "בינוניים", כי כוכבים יש בשמיים. אבל עובדים שנמצאו בחזקתם סמים, או עובדים שעברו על נהלים ועל נורמות בסיסיות, צריכים להיות מוקעים קודם כול על-ידי הוועד. הדוגמה של יגאל גוזלן מנמל אשדוד מקוממת. הוא נדון ל-7 שנות מאסר בגין שורה של אישומים חמורים, אבל במקום לאבד את משרתו הוחלט להגדירו ב"חופשה ללא תשלום". נוסף לכך שזו חופשה מפוקפקת, זו גם נורמה מפוקפקת.

ועד העובדים בנמל אשדוד הוכיח שהוא יכול לשמש כשומר-סף חיובי, אפילו יותר מהדירקטוריון. היו אלה אנשי הוועד שמנעו לאחרונה מינויים פוליטיים בוטים של כל מיני "מקורבים".

משמשים כשומרי-סף

גם במקומות עבודה אחרים הוועדים משמשים כשומרי-סף, כי בסופו של יום הם מייצגים את מי שמקום העבודה חשוב להם לא פחות, ואולי הרבה יותר, מקומץ המנהלים שבאים והולכים. המעסיק המצוי מתריע תמיד שמא הוועד יבקש "להתערב בניהול", אבל זו המשמעות של ועד.

תפקידו לא רק לסדר לעובדים הנחה להצגות, תוספות שכר והגנה מפיטורים - תפקידו לאזן בין האינטרסים של ההנהלה ובעלי השליטה לבין אלה של העובדים. זה אומר לחתור ככל הניתן לנתח משמעותי מהרווחים, אם ישנם כאלה, וגם "להתערב" כך שההחלטות הניהוליות שמתקבלות יהיו הטובות ביותר למקום העבודה. כי מה שטוב לעסק, ברוב המקרים טוב גם לעובדים.

ברוב המקרים מצופה מההסתדרות לשמש "מבוגר אחראי" ולרסן ועדים במקרה של התנהלות בעייתית או נחפזות-יתר בעת סכסוכי עבודה. בפועל, זה קצת יותר מורכב. המבנה הארגוני והמשפטי של ההסתדרות אמנם בנוי כך שהוועד הוא בבחינת שלוחה קדמית של ההסתדרות, ולמעשה חלק בלתי נפרד ממנה, עד כדי כך שההסתדרות רשאית להדיח חברי ועד שנבחרו באופן דמוקרטי על-ידי חבריהם לעבודה. בפרקטיקה, ההסתדרות דומה במקרה הזה לעו"ד שמייצג לקוח.

בחדר הסגור היא יכולה לייעץ, לכעוס, להסתייג ולהתנגד, אבל כלפי חוץ עליה לייצג את האינטרסים של הוועד גם כשהתנהלותו גורמת לה לכאב-ראש ולעתים לבושה. רק במקרים נדירים, בדומה לעו"ד שמבקש להשתחרר מהלקוח, ההסתדרות תדיח ועד או תראה לו את הדרך לארגון עובדים אחר.

הממשלה החדשה צפויה לנצל את הצורך בתוכנית קיצוצים גם לביצוע רפורמות שונות, שיעמידו את ההסתדרות ואת הוועדים שלה על הרגליים. זה יקרה כנראה סביב חודש יולי, שיהיה חם במיוחד. דווקא בעת הזו, ועדי העובדים הגדולים שצפויים לעמוד בקרוב בחזית, צריכים לבדוק את עצמם בשבע עיניים.