תעריף חשמל חברתי

גם אם ההערכות האופטימיות יתממשו, והחשמל יתייקר בתחילת אפריל רק ב-6%-7% (לעומת התייקרות מתוכננת של 10%-12%), מבחינת המועמד לתפקיד שר האוצר יאיר לפיד, מדובר במטען-צד תדמיתי שממתין לו בכניסה ללשכתו החדשה באוצר. רק לפני חודשיים לפיד דיבר בלגלוג על התוכניות הנבזיות של "ההם" להכניס יד עמוק לכיסו של הציבור, ולהעלות מסים בכלל ואת מחיר החשמל בפרט. והנה לפתע, הוא מוצא את עצמו בתפקיד "ההם", ומגלה שחלק מהג'וב זה לספק הסברים.

רוב הציבור לא מודע לכך שהעלייה הייתה אמורה להיות חדה בהרבה, וגם התייקרות של 6%-7% לא תתקבל בברכה, בלשון המעטה. את הצרכנים לא מעניין גם שהתעריף נקבע על-ידי רשות החשמל, שאינה כפופה למשאלות ליבם של הפוליטיקאים. תעריף החשמל אמור לכסות את העלויות של חברת החשמל, ואלה זינקו כשהגז המצרי הפסיק לזרום לישראל.

בשבועות הקרובים יגיע סוף-סוף הגז ממאגר תמר, אבל בשנתיים-שלוש הקרובות נשלם עדיין את המחיר הכבד של התקופה שבה חברת החשמל שרפה כמויות אדירות של מזוט וסולר, חומרי-גלם שהם צרה כפולה: גם הכי יקרים בסביבה וגם הכי מזהמים.

קשה מאוד לגשר בין הצורך לכסות את ההוצאות של חברת החשמל לבין הרצון להקל על הציבור, שספג עליות שהסתכמו בכ-30% במחירי החשמל בתוך פחות משנתיים. ברשות החשמל מחפשים נוסחאות לולייניות שיאפשרו לרכך את המכה, אבל כל עוד המדינה לא מסבסדת את החשמל, הציבור יצטרך לשאת בנטל. אבל זה בדיוק המקרה שבו אין סיבה להתעקש על שוויון בנטל.

ערב עוד התייקרות משמעותית, הגיע הזמן לעבור לתעריף חשמל חברתי. תעריף שבו כל משק-בית יקבל את מכסת החשמל הבסיסית, שמספיקה לצרכיו החיוניים, במחיר שווה לכל נפש, בעוד מי שצורך מעבר למכסה הזו ישלם הרבה יותר ביוקר.

תעריף מדורג כזה מבטא צדק חברתי: אם המכסה הראשונה תהיה זולה, קשישים ועניים לא יצטרכו לוותר בחורף על חימום, כי ידם אינה משגת. להבדיל משירותי סלולר, שבהם רוב העשירונים משתמשים כמעט באותה מידה, יש קשר הדוק בין היקף צריכת החשמל למצב הכלכלי. בשכבות המבוססות, הבתים ממוזגים מסביב לשעון ומאובזרים במכשירים זוללי חשמל. את מילוי הבור בתקציב חברת החשמל, צריך להטיל על מי שחפץ להתפנק ולבזבז, ויכול להרשות לעצמו.

בהקשר הזה חשוב לדעת שמחירי החשמל בישראל - גם אחרי העליות האחרונות - עדיין נמוכים יחסית לרוב מדינות המערב. על-פי נתוני חברת החשמל, בדנמרק, איטליה, גרמניה וגם בקפריסין - החשמל יקר כפליים ויותר.

תעריף חשמל חברתי

תעריף חשמל מדורג תורם גם לסביבה, מפני שקפיצת המדרגה בחיוב יוצרת מחסום פסיכולוגי שמתמרץ את החיסכון. בשיחות שקיימתי בחודשים האחרונים עם בכירים במשרד האנרגיה ובחברת החשמל, הם הביעו תמיכה חד-משמעית בתעריף חשמל חברתי. גם המשרד להגנת הסביבה בעד. הגורם העיקרי שמתנגד הוא זה שקובע את התעריף - רשות החשמל. שר האוצר הנכנס יוכל לרשום לעצמו נקודת זכות אם יצליח לשנות את זה. השאלה היא, אם הוא ירצה בכך: הוא הרי בא בשם מעמד הביניים, בעוד הנשכרים העיקריים ממהלך כזה יהיו השכבות החלשות והחסכנים.

ואם כבר בשר האוצר ובחברת החשמל עסקינן, כדאי לעובדי החברה ללמוד ממנו שיעור ביחסי-ציבור: לפיד התעקש על ממשלה רזה לא משום שזה מה שיסתום את הבור בתקציב המדינה, אלא בגלל המסר והתדמית. הוא הבין שאי אפשר להטיל על הציבור גזירות, ובאותה נשימה לזרוק מליונים על לשכות מיותרות.

בחברת החשמל, לעומת זאת, מתעקשים גם בימים קשים, שבהם החברה שקועה בחוב של 75 מיליארד שקל, לקבל חשמל בחינם ולהעניק - כפי שדווח השבוע בעיתונות - חנוכיות כסף לעובדים ותיקים בעלות של כחצי מיליון שקל. הסכומים האלה הם אולי מרכיב זניח בתעריף, אבל הם מרכיב מרכזי בהפיכתה של חברת החשמל - שאחרי הכול מספקת שירות אמין ויציב - לאחד הגופים הפחות אהודים בישראל.